טנגו אחר

האיסלנדית הראשונה היא מרגרט. יש לה גם שם משפחה כמובן שמסתיים ב-"דוטר"... באיסלנדית, כי כך  הם כל  השמות באיסלנד : השמות של הנשים מסתיים ב"דוטר" (בת) , ושל הגברים בסאן.. ( בן)..   מרגרט היא אישה ידועה באיסלנד. חברת מועצת עיר הבירה ראקיאויק  וסגנית ראש העיר ואולי  מאז – כוון שבינתיים היו בחירות לעירייה, היא נבחרה לתפקיד ראש העיר . כשפגשתי אותה אז בפברואר האחרון, בירוואן, בירת ארמניה, היא אמרה לי שבדעתה להתמודד ושיש  סיכויים טובים שהיא תיבחר.  כיוון שהיא אישה ידועה , לא אפרסם את תמונתה או אציין את שמה המלא. למה לי לסבך אותה, אולי מישהו מאויביה ( כן גם באיסלנד יש אינטריגות פוליטיות ) עוד יכול לעשות שימוש לרעה מהעובדה שאיזה בלוגר בישראל מספר עליה משהו.... 

חזרנו למלון מהמסעדה בה סעדנו, כעשרים איש,  כל צוות הפרוייקט הבינלאומי שבו השתתפנו. אנשים מאירלנד, איסלנד, גרמניה  קזכסטאן, גרמניה, צרפת, ארה"ב, ליטא, רוסיה,  ועוד מדינות שכרגע שכחתי אותן.  האוכל היה גרוע. שאלתי את מנהל הצוות, מדוע בחר דווקא בה, והוא ענה שבגלל שיורד כל כך הרבה שלג בחוץ , הוא העדיף לסעוד קרוב למלון. 

המלון שלנו היה מלון מאריוט, המלון הטוב בירוואן. מנהל המלון היה ישראלי ולכן – כמחווה לישראלי אחר – הוא שידרג לי את החדר ואני קיבלתי סוויטה מיוחדת שהיה בה חיבור לאינטרנט.  פסענו לאיטנו מנסים לא להחליק . הרחובות היו מכוסים בשכבת קרח, והיה קשה מאוד לא ליפול. למרגרט היו מגפיים שמתאימות להליכה  על קרח ואני - שלא היו לי נעליים מיוחדות להליכה  על קר - אחזתי בזרועה ודידיתי כברווז מקרטע לצידה. 

הכרתי אותה שלושה ימים קודם לכן. מרגרט הייתה בערך בת גילי.  נפגשנו בארוחת הבוקר במלון .  ישבתי לי לבדי ליד השולחנות ואז היא נכנסה ותרה במבטה אחרי מישהו מוכר. כשראתה אותי חייכה, התקרבה לשולחן ושאלה אם היא יכולה להצטרף.  הסכמתי כמובן. כמה שעות אחר כך גילינו לשמחתנו שאנו באותו צוות פעולה.  למרגרט היו עיניים שוחקות כחולות ושיערה היה אסוף בקוקו. תמיד היא הלכה במגפי פרווה ובג'ינס. קצת התפלאתי כשסיפרה לי שאולי היא תהיה ראש העיר הבא של ראקייאויק. 

ראקייאויק

 

 באותו לילה, כשחזרנו מהמסעדה, התלוננה מרגרט שחדר האינטרנט במלון מלא אנשים ואין לה אף פעם סבלנות לחכות. הזמנתי אותה לחדרי, כדי שתקרא את המיילים שלה מהמחשב הנייד שלי.  הרבה זמן לפני הלילה הזהן, כשעוד הייתי בארץ,  העליתי לאתר  ישראבלוג  פוסט על אישה מיוחדת מאוד שהכרתי בירושלים – האחות אברהם, קירסטן פדרזן, הציירת  הדנית שהייתה לנזירה במסדר האתיופי בירושלים (לינק). כשכתבתי את הרשימה הזו , מצאתי באיזה אתר אינטרנט, כתבה שנכתבה עליה באחד העתונים  בדנמרק ומשם לקחתי את תמונתה. הכתבה התפרסמה ב-2004 אבל אני לא מבין דנית ולכן חששתי  - כיוון שהאחות אברהם הייתה כבר זקנה מאוד – שהכתבה הייתה כתבת הספד עליה שהתפרסמה לאחר שמתה. 

 

שאלתי את מרגרט " את מבינה דנית?"  מרגרט חייכה ואמרה " כמובן"  כל השפות הסקנדינביות דומות  ואנו האיסלנדים הרי הגענו פעם מדנמרק וחוץ מזה, כשהייתי צעירה, למדתי באוניברסיטה בקופנהגן "

"אולי תוכלי לתרגם לי מאמר מדנית? אני רוצה לדעת אם האישה שעליה נכתב המאמר, עדיין בחיים". 

סיפרתי למרגרט מי היא  האחות אברהם, ועלינו לחדרי...

מרגרט קראה את המאמר ואמרה לי:" איזה סיפור חיים מעניין. לא, היא לא מתה, או לפחות היא הייתה בחיים בזמן שהמאמר נכתב. מה שכתוב במאמר, זה פשוט תיאור של מסע הרצאות על ישראל שהיא קיימה בדנמרק לפני כמה שנים  ובו  היא סיפרה על המצב הפוליטי במזה"ת." 

" האחות אברהם? מה לה ולפוליטיקה מזרח תיכונית"? 

מרגרט לא ידעה להשיב. 

מרגרט הראתה לי את אתר האינטרנט שלה, היו שם תמונות שלה ושל בעלה, וארבעת ילדיהם. כולם בלונדינים כאלה עם עיניים כחולות ואף סולד.  מרגרט זכתה באליפויות רבות של דייג בנהרות ובאתר שלה  היו תמונות שלה כשהיא ניצבת גאה אוחזת בחכה ליד דגים ענקים שהצליחה לדוג.   

 ואז עברה השיחה לנושא אחר.... סיפרתי למרגרט שכשהייתי באיסלנד לפני כעשר שנים, נתקלתי באחד המדריכים,  בספור מדהים על תקיפה של פיראטים מאלגי'ר, שהגיעו לאיסלנד במאה השבע עשרה ולקחו מאות שבויים אותם מכרו בשוקי העבדים של צפון אפריקה. 

"את מכירה את הסיפור?"  " בטח שאני מכירה. כולם מכירים את הסיפור הזה באיסלנד, ויש לי חברה טובה שכתבה על כך רומן היסטורי  שהיה רב מכר גדול במשך חדשים רבים .

" אז האישה האיסלנדית השנייה , קשורה לסיפור הזה. 

הנה בינתיים צילום של עטיפת הספר שמספר על אחת הנשים שנלקחו כשבויות  בפשיטת הפיראטים ההיא. שבאיסלנד קוראים לה ה"פשיטה הטורקית" .