טנגו אחר

בזמן האחרון אני כל הזמן בכבישים

נוהג ונוהג ונוהג וגומע אלפי קילומטרים

אתמול היה לי יום  ארוך וקשה במיוחד

יצאתי ב-0645 מירושלים לאיזור השרון לפעילות בבית הספר של הבת  הקטנה שלי

ואחר כך צעדתי כשעה עם המטפל שלי בפרדסים והייתה לנו שיחה מצויינת

ואחרי הצהריים היו לי שיחות מאוד טובות עם ילדי

ובערב כבר כל המערכת שלי הייתה  כבר מלאה באדרנלין

מרוב שיחות משמעותיות.

לא רציתי לחזור לירושלים סתם כך,

אז בסופו של דבר

עוד הספקתי לשוחח בטלפון מהאוטו עם ידידת נפש

ולשמוע ממנה סיפור הזוי ומטורף לחלוטין

שממש גרם לבני מעי להתהפך

משהו שקשור לאביה של אותה ידידה

 ואחרי שטעיתי מעט בדרך והגעתי למחסום ארז

הייתה לי  ארוחת ערב מענינת בבאר שבע

ואחר כך עברתי דרך נתיבות

 ובאמצע הלילה  חזרתי  לירושלים

וכדי לא להרדם הייתה לי עוד שיחת טלפון

עם מישהי שכל שיחה עימה היא הזוייה לחלוטין

אבל אתמול הייתה לנו דווקא שיחה נחמדה לשם שינוי

יום מטורף.

ואחרי ימים כאלה האם זה מפליא שלא נשארות לי אנרגיות כדי לכתוב איזה מאמר מקצועי שאני חייב בשביל העבודה? ושאני מותש פיסית ונפשית?

מחר בלילה

אהיה במטוס  בדרך למקום קר מאוד מאוד מאוד

נוסע להרי הקווקז

לעשרה ימים

ולא בשביל טיול......

אבל לא יזיק לי פסק זמן

בלי מחשב

בלי כתיבה

ובעיקר בלי זכרונות.

את הקטע הזה כתבתי כבר לפני כחודש

אבל לא פירסמתי

ולמה לא פירסמתי אז?

לא פירסמתי כי חשבתי ,שהקטע הזה עמוק מאוד ואני צריך להמשיך להתעמק בו ולנסות להוציא ממנו תובנות חדשות ...

והנה לעיתים קורה שנוכחים לדעת ,שמכוונים לדעת גדולים

אם כי במקרה הזה מסתבר  שכיוונתי  דווקא לדעתם של  קטנים....