העיר בה נושבות הרוחות, זו המשמעות של המילה בפרסית עתיקה ואכן במדבר ההוא סחוף הרוחות נושבות תדיר רוחות קרות העולות מהים הכספי .... בימה"ב נראתה העיר כך... עיר בצפונה של פרס... על דרך המשי... עיר של מסגדים, חאנים (פונדקים) בהם התגוררו הסוחרים שהגיעו לעיר על שיירות גמלים, נושאים עימם אריגים יקרים ותבלינים, חממים ( בתי מרחץ)...
כמו הפרסים מדרום, גם האזרים הם שיעים, אבל שפתם אחרת, טורקית, והיא אינה שונה בהרבה מהשפה המדוברת בטורקיה... רוב האזרים כפליים לפחות ממספר תושבי אזרביג'אן) נמצאים מעבר לגבול בדרום באיראן.
שם נמצאת הבירה ההיסטורית טאבריז, שבמאות השבע עשרה והשמונה עשרה הייתה בירתה של הממלכה הפרסית כולה.
וכך נראתה באקו במאה החמש עשרה -
והנה חומת העיר ששוקמה מחדש במאה העשרים.... בשנת 2000 הוכרזה העיר העתיקה של באקו
ה- İçəri Şəhər כאתר מורשת של או"נסקו
בתקופת הזוהר של באקו בימה"ב במאה השלוש עשרה שלטו באה החאנים משושלת שירוואנשיר וזהו ארמונם שנמצא בעיר העתיקה.
העיר באקו ורוב שטחי אזרביג'אן של היום נשלטו על ידי פרס, ואחר כך במאה החמש עשרה נכבש האיזור על ידי העותומאנים ואז הגיעו הרוסים. כבר ב-1729 נכבש העיר באקו על ידי צבאותיו של הצאר פטר הגדול ומאז במהלך כל המאה השמונה עשר, ניסו הרוסים שוב ושוב לבסס את שלטונם סביב חופי הים הכספי. ב-1796 נכבשה העיר מחדש על ידי צבאות הרוסים ומאז, במהלך המאה התשע עשרה ניטשו ברחב אזרביג'אן קרבות רבים והרוסים ביססו את שליטתם באיזור צפון אזרביג'אן או צפון פרס.
ואז -1860 החלו להפיק באיזור את הזהב השחור את הנפט וגורלה של באקו ואזרביג'אן בכלל השתנה ללא הכר.
צילום של מגדלי קידוח מסוף המאה התשעה עשרה
ציור מאותה תקופה
גלויית דואר רוסית מראשית המאה העשרים.
העיר באקו החלה להתפתח במהירות.... כמו לס ווגס, עיר ההימורים שצמחה בתוך מדבר נאוודה תוך שנים ספורות לבד, כך התפתחה באקו במהירות. הכספים הרבים שהגיעו, ברוני הנפט, שהידוע בהם היה אלפרד נובל השוודי.
הפכו אותה תוך שנים ספורות לעיר אירופית לכל דבר... עיר של כיכרות, שדרות רחבות, בתים מפוארים, בית אופרה מפואר ובתי קפה.
בימה"ב נבנה בבאקו מגדל מבוצר, "מגדל הבתולה" שהפך מאז לסימלה של העיר. על פי האגדה נבנה המגדל על ידי חאן רב עוצמה ובו הוא כלא את בתו היפה אותה זמם לקחת לו לפילגש... האגדה מספרת שביום שבו הגיעה הנערה לפירקה ואביה האשמאי בה לקחת אותה אל הרמונו קפצה הנערה אל מותה מראש המגדל.
כך נראה מגדל הבתולה והטיילת של באקו באמצע המאה התשע עשרה.
וכך הוא נראה בראשית המאה העשרים
וכך הוא נראה היום ( או לפני כשבועיים כאשר צילמתי אותו)
התמונה אופיינית מאוד לניגודים הקיימים בבאקו עד היום.... עיר מוסלמית עתיקה שהפכה בין לילה כמעט לעיר אירופית מודרנית. מגדל הבתולה מצד אחד ולידו ארמון פאר של אחד מעשירי העיר , שנבנה בסגנון אירופי מצועצע וקיטשי.
בראשית המאה העשרים עוד אפשר היה לראות לצד המבנים האירופים המפוארים שיירות גמלים שבאו מערבות אסיה.
היום כבר לא רואים גמלים בבאקו. אבל במאז נפילתה של ברה"מ חזרה באקו להיות עיר שיש בה הרבה כסף. הבתים האירופים המרהיבים שתקופה הבולשביסטית הסובייטית , כמעט ונהרסו שוקמו ושופצו מחדש והיום נוסעות בשדרות הנרחבות מכוניות מפוארות ורכבי שטח יקרים.
תקופת הזוהר של באקו הייתה בסוף המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים עד למלחמת העולם הראשונה ב-1914 המהפכה הבולשביסטית ב-1917 וכיבושה של אזרביג'אן שהייתה עצמאית במשך כמה שנים על ידי הרוסים ב-1921.
בשנים ההם בהם התגוררו בעיר רוסים, וגרמנים, ארמנים, גאורגים ויהודים לצד תושבי העיר האזרים ניבנו בעיר ארמונות פאר רבים. הארכיטקטים שבנו אותם בחרו פעמים רבות בסגנון פסוודו אוריינטלי והשתמשו באלמנטים קישוטים האופיינים לארכייקטורה המוסלמית.
הנה כמה דוגמאות
וזהו מבנה שנבנה מאוחר יותר במאה העשרים. המוזיאון האזרי לספרות... בחזית הארמון פסלים של המשוררים והסופרים האזרים הגדולים... בימה"ב אכן היו כמה מגדולי השירה הפרסית אזרים והידוע בהם ניזאמי מהמאה השלוש עשרה, שנחשב לגדול המשוררים הפרסים משמש לאזרים מקור לגאווה. הפרסים מתייחסים לכך בזלזול. ניזאמי אמנם נולד באיזור באקו אבל הוא כתב פרסית ולא אזרית ורוב ימיו פעל בעיר טאבריז שבפרס.
מכל המבנים האירופים שנבנו באותה תקופה, המרהיב ביותר הוא ארמונו של המליונר טאגייב, שהיה האיש העשיר באזרביג'אן. איל נפט ותעשיין טקסטיל. ארמונו שנבנה ב-1908 הוא תערובת של סגנונות והוא אחד הארמונות הפרטים היפים שראיתי מימי.... הנה אולם הנשפים שנבנה בהשראת ארמון אלהמברה בספרד שיש בו גם שני פסנתרים וצ'מבלו.... חדר השינה של טאגייב נבנה לעומת זאת בסגנון האר- נובו וחדר הבילארד שבו שולחן ענקי מזכיר את אולמות ההימורים והבילארד במערב הפרוע בארצות הברית.
בתקופת הזוהר של באקו המשיכו התושבים המקורים של העיר, האזרים המוסלמים להתגורר בעיקר בעיר העתיקה שם המשיכו לנהל אורח חיים מסורתי, בין השווקים, בתי המרחץ והשווקים. בארמונות שהיו בין החומות הסבו האנשים על ספות ודיוואנים והנשים היו כלואות מאחורי חומות ובעיר שמחוץ לחומות נסעו במרכבות נשים רוסיות וגרמניות בשמלות נשף חשופות.... האוירה הקסומה של ניגודים בין מזרח ומערב באותה תקופה , מתוארת בדרך פיוטית ברומן האהבה הנפלא, " נינו ועלי" של הסופר המיסתורי "קורבאן סעיד". הספר ועוד יותר מכך הסיפור על מי שכתב אותו - קורבאן סעיד, הוא אסאד ביי, הוא לייב נוסמבאום היהודי, מרתק עד מאוד, לא ארחיב עליו את הדיבור, כי יש הרבה מידי מה לספר אבל אולי בהזדמנות אכתוב עליהם פוסט נפרד...
הנה שוב תמונה מהעיר העתיקה.
והנה חאן עתיק מהמאה ה-13 שהיום נמצאת בו חנות מרהיבת עיין של שטיחים.
והנה שטיח אזרי מאיזור גובה שבצפון אזרביג'אן ( לו יוקדש הפוסט הבא כי שם מתגוררים היהודים ההררים)
העיר העתיקה חייה את חייה בנמנום . תושבים מעטים גרים .. פה ושם גם בתים של מליונרים חדשים ששיפצו בתים ישנים והפכו אותם לארמונות מודרנית ותיירים מעטים.
באקו של היום היא עיר מודרנית של כמעט שני מליון תושבים.. ובשנים האחרונות בעקבות הבום של הנפט והגאז נבנים בה מגדלי משרדים ומבני מגורי מפוארים. זה אמנם לא בום הבנייה של ביג'ינג או שנחאי או דובאי אבל כמעט......
הנה תמונה של באקו המודרנית כפי שהיא נראית היום.
ואת תמונותיו של האיש הזה רואים בכל מקום.. אפשר לומר שזהו פולחן אישיות..... היידר עליאב.. אביו של הנשיא הנוכחי... ששלט במדינה ביד ברזל בין 1994 ל-2003. גנרל לשעבר בצבא הסובייטי והאזרי היחידי שהיה לחבר בפולטביורו. ב-1993, כמה שנים לאחר שאזרביגאן הייתה לעצמאית כאשר המדינה הייתה בתוהו ובוהו , במשבר כלכלי ובמלחמה עם הארמנים שבעקבותיה איבדה 20% משיטחה ואת חבל נגורנו קארבאך, הצליח עליאב לתפוס את השלטון ומאז לשקם את המדינה ולפתוח אותה בפני חברות הנפט של המערב.
עם מותו ב-2003 עבר השלטון לידי בנו אילהאם עליאב ומאז הוא ממשיך לשלוט במדינה ביד רמה..
את תמונות הנשיא הנוכחי כמעט ולא רואים, אבל את תמונות אביו רואים בכל מקום. מפעלי תעשיה, כיכרות, רחובות, בתי ספר, אוניברסטאות..... היידר עליאב, אבי האומה.
ולפני כשבועיים ב-15 לאוקטובר , היו באזרביג'אן בחירות לנשיאות ואילהאם עליאב נבחר לנשיאות לתקופה שניה של חמש שנים ברוב מוחץ של 89% כאשר יריבו מקבל 2.5% בלבד.
הנה כך נראית קלפי באזרביג'אן 2009.
והעיר באקו ממשיכה את חייה, כאלו לא הייתה בה מערכת בחירות....
הנה כמה תמונות מהמדרחוב
והנה שוק המזון המרכזי.
וזהו אחד המסגדים בעיר העתיקה. מסגד מרהיב מהמאה ה-17. אבל... מספר המאמינים שבאים לתפילה בשעת הצהריים בה ביקרתי במסגד, מועט ביותר.... אזרביג'אן היא אמנם מדינה מוסלמית שיעית אבל זו מדינה חילונית לחלוטין. בכל באקו ראיתי מסגדים בודדים בלבד ורק פעם אחת בעיר נידחת במערב המדינה, שמעתי קול של מואזין. הנשים ברחובות נראות מודרניות לחלוטין ואפילו באיסטנבול התורכית המודרנית במערב רואים הרבה יותר נשים מכוסות מטפחת ברחובות מאשר בבאקו.
פעם הייתה באקו עיר מזרחית של סוחרים בלב המדבר
ואחר הפכה לבירת הנפט העולמית
והיום היא עיר מודרנית גדולה
אבל משהו לא השתנה
כשיש מעט פנאי
זה מה שעושים כולם......
בבלוג זה
בכל הבלוגים
