טנגו אחר

איזבל סארלי – מושא הפנטסיות של הגברים הארגנטינאים

רציתי לכתוב משהו הבוקר, אבל אין לי השראה. על מה אכתוב? אמשיך את הסמינריון שלי על הטנגו? עדיין נשארו לי לפחות שלושה פרקים כדי שאשלים את תיאור עולם הטנגו. אולי אכתוב על עוד נוסע מופלא מן העבר? עוד מישהו נשכח שאינו הרבה יותר מהערת שוליים בהיסטוריה?

במהלך שיטוטי באינטרנט גיליתי את האתר המופלא של הסרטים YOYTUBE     אתר שהשתמשתי בו רבות כדי להדגים סגנונות של הטנגו או לספר על סרטים ישנים של הוליווד.  לפני כמה ימים מצאתי פנינה נוספת. מצאתי   את איזבל סארלי.

 מי זאת איזבל סארלי? השם אינו אומר הרבה לאנשים שאינם ארגנטינאים וגם בארגנטינה היא אינה  ממש מענינת  אנשים צעירים, אבל בשנות החמישים והשישים והשבעים היא הייתה כוכבת המין האולטימטיבית של ארגנטינה ואולי של דרום אמריקה בכלל.  הסרטים האירוטים בהם הופיעה, נצרבו  לנצח בתודעה הקולקטיבית הארגנטינאית. ידידים ארגנטינאים התוודו בפני, שכאשר היו נערים , היו מאוננים מול תמונתה. איקון של אישה כפי שאישה צריכה להיראות. מליאה במקומות הנכונים, והכל טבעי, ללא מיליגרם של סיליקון או ניתוחים פלסטים.

לנו בישראל, לאנשים בגיל שלי, יש כמה דקות של ארוטיקה שמסמלות את המיניות בקולנוע הישראלי. זוכרים את סטלה המגמרת?  את אופליה שטרהאל המהממת באסקימו לימון?

איזבל סארלי הייתה מיס ארגנטינה ב-1953. לאחר זכייתה נטל אותה תחת חסותו במאי סרטים בשם ארמאנדו בו ומאז, במשך כעשרים שנה הוא הפך אותה למכרה זהב. הנה אתר שבנה אחד המעריצים שלה ובו כמה תמונות שלה וכרזות  של כל סרטיה  .

את הסרטים של איזבל סארלי מקרינים בערוץ בטלויזיה שמקרין סרטים ארגנטינאים ישנים. דרך אגב, היה נחמד אם היה ערוץ כזה בארץ.  כשרואים את הסרטים של איזבל סארלי היום, קצת קשה להבין מדוע הם עוררו בזמנו כל כך הרבה מהומה והרגיזו את חוגי הכנסיה והממסד השמרן. בסרטים האלה לא רואים כמעט כלום, פה ושם את גופה המפואר של איזבל . אלה סרטים גרועים משעממים להחריד ואיזבל סארלי ממש לא יודעת לשחק . הספור בסרטים האלה תמיד חוזר על עצמו – אישה חושנית, מלאה במיניות, נשואה, בדרך כלל לגבר עשיר, מתוסכלת מינית, משהו מכרסם בה ואז היא יוצאת לחפש ריגושים בחוץ. הגברים עימם היא נתקלת הם תמיד בהמים, מתייחסים אליה באכזריות ויש לה משפט בן אלמוות שהיא חוזרת עליו כמעט תמיד במבט תמים  Que pretende usted de mi ( מה אדוני רוצה ממני).

איזבל סארלי הייתה בעצם אישה תמימה וטובה. ארמאנדו בו שהרויח הון עתק בזכותה, היה המאהב היחיד שהיה לה בחייה ( כך היא מספרת בכל הראיונות ) אבל הוא מעולם לא התגרש מאשתו החוקית ואחרי מותו מי שזכה לקבל את כל המליונים שהרויח מאיזבל סארלי, הייתה האישה החוקית ובניו. איזבל סארלי נותרה כמעט בחוסר כל. היום היא גברת נחמדה טפשונת  בת 71 שמופיעה לעיתים בתכניות אירוח בטלויזיה הארגנטינאית . אנשים  אוהבים תמיד  לזכור לה חסד נעורים.

 באתר ה YOUTUBE   מצאתי סרט אחד שלה . בסרט הזה היא כבת  33 והוא צולם ב-1968

זהו הסרט FUEGO  (אש)

הנה קישור ל-15 דקות מתוך הסרט. שהוא דרך אגב משעמם להחריד. צריך קצת סבלנות, בהתחלה יש איזה חמש דקות של דיאלוג משעמם עם בעלה אבל אחר כך יש כמה פנינים שיותר משהן מחרמנות הן מעוררות צחוק. הסרט כל כך גרוע ומלא קלישאות שזה נורא אבל שווה ממש שווה לראות.

הספור הוא על אישה חושנית שנשואה לגבר עשיר ( הסטראוטיפ של בעל אחוזות ארגטינאי) שכמובן מבוגר ממנה בשנים וממש לא מבין את הנפש הרגישה שלה. הם גרים בפאטגוניה באיזור ברילוצ'ה , שוויץ של ארגנטינה, והסרט מצולם בנופים היפים של רכסי השלג של האנדים , האגמים והיערות שבאיזור.

כיוון שבעלה של איזבל לא מספק אותה היא יוצאת לרחובות העיירה  (סן מרטין דה לוס אנדס

כפי שנראתה לפני ארבעים שנה, היום היא נראית אחרת לגמרי) לבושה במגפיים ומעיל פרווה בלבד ומחפשת נואשות מישהו שיסכים לזיין אותה ובסוף היא מוצאת. כל הקטע הזה ,כמעט עשר דקות ,הוא רק עם מוסיקה  ללא מילים   מלבד משפט אלמותי נוסף שאיזבל אומרת לגבר שהיא רוצה שיזיין אותה  Venga estupido  ( בוא כבר אידיוט).

אז שווה לסבול  את חמש הדקות הראשונות המשעממות ואחר כך להתענג, לצחוק ואולי אפילו להתחרמן מעט  מהסרט המטופש הזה שבו רואים את כל מכמניה של איזבל סארלי. אישה שנראית כמו שאישה צריכה להיראות....אישה כמו שהיו הנשים של  פעם.

איזבל סארלי בסרט FUEGO

כתבתי פנטסיה של 150 מילים לתחרות של ספורי פנטסיות בקטגוריה של 150 מילים

אני מקווה שהקוראים הנאמנים שלי ומיוחד הקוראות, לא יחרימו אותי מעתה....

אני רוצה אותך קודם כל ככוס – כאובייקט מיני נטו

אני יודע שיש לך נשמה שאת גם בן אדם. אני מניח ואפילו מקווה, שאחרי שאכירך , האישה שאכיר תהיה נעימה לי וארצה להיות לידידך אולי אפילו לאהבך.

אבל אני רוצה אותך קודם כל ככוס, כאובייקט מיני ואני מנסה לחשוב איך אצליח לשמרך כאובייקט מיני נטו.

אולי אם אצליח לצרוב בדרך החזקה ביותר את מיניותך בתת התודעה שלי. אולי כשאראה אותך, כשאכירך פיסית, תהיה לי קודם כל  "הטבעה" על מיניותך.

ולכן מה שארצה  לראות בפעם הראשונה, זה את הכוס שלך , רק את הכוס, אולי   את עגבותייך אבל לא את פנייך, בטח שלא את עינייך.

ולכן אני רוצה שתחכי לי כך: על ארבע, ערומה. מפנה אליי את עגבותייך ואת הכוס הפתוח הרטוב.  

ואני אתקרב ואחדיר ידי לכוס  הרעב שלך, אבדוק את הסחורה, ואז אחדור אלייך מאחור.

אולי כך אצליח לצרוב  אותך בתודעתי, כאובייקט מיני!  וגם כשאכיר את עינייך, את נשמתך, כשתהיי חשובה לי כאדם, תמיד תשארי  -כוס, קודם כל כוס!