עקב תקלה חמורה במנגנון השינה שלי או משהו, אני ער עדיין, וגיליתי שיש לי את כל הקטעים הישנים בבלוג, שהחלטתי להחזיר מסיבה נעלמת.
לא יודע כמה פעמים כבר אמרתי את זה,
אבל אני באמת בנאדם של נוסטאלגיה
למרות שזה עושה כזה... איך אומרים?
חורים בלב.. נשמע מתאים
העבר תמיד נראה זוהר יותר מתמיד, גם כשהוא לא בדיוק.
נשארו לי עוד 94* ימים לחפש"ש.
אני כבר כל כך רוצה להשתחרר
אין לי כוח או עצבים לצבא, לתפקיד הזה, להכול
אני חייב לעבור כבר הלאה
חייב
אחרת אני אהרוג את עצמי או משהו
חייב.
~מנסה להבין למה אני ער~
טוב, אני אנסה ללכת לישון
(וואו, פוסט XD)
שיהיה לכם סופ'ש נעים
(*בהערכה גסה ביותר)