ובכן, זהו תרגום [מוכשר ביותר, אם יורשה לי לציין] מאנגלית, של פיק בדירוג גבוה למדי עם סלאשים בין הארי לדראקו. [פרטים מדויקיים יותר בפוסט הקודם, אני עצלנית].
ותודה רבה לבטא המקסימה, היפה, המוכשרת, המתוקה וה... טוב, מודה. זו אני, קני/אנה/וואטאבר, שמפרסמת את זה. קצת אהבה עצמית עוד לא הרגה אף אחד! [חוץ מנרקיס, כמובן].
ובכן, תיהנו מהפרק, חתיכת סוטות! P=
- פרק 5 -
כאשר הארי נעשה מודע למקום הימצאו, הדבר הראשון ששם לב אליו היה השקט המוחלט ששרר בחדר. תחושה פתאומית של השפלה שטפה אותו והוא התיישב בצורה מגושמת, מנסה להתעלם מפניו שבעות הרצון של דראקו שהופיעו במעורפל מולו. נזהר לא לפגוש במבטו של אף אחד, הוא נשען אחורה כנגד הקיר, דוחף את ידיו לבין רגליו ושם לב בפעם הראשונה שדראקו כנראה רכס את רוכסנן. זה רק גרם למבוכתו לגבור.
"לדעתי פוטר צריך להחזיר טובה," דיבר בליז זיביני, והארי רצה לחנוק אותו. אבל אז הוא הבין מה בדיוק אמר בליז, וגלים של פאניקה חלפו בו.
"משעמם," אמרה הרמיוני, מעיפה מבט מהיר לעבר הארי. "כבר ראינו את זה פעם אחת הלילה, אין צורך לראות את זה שוב." כולם החלו למלמל, אבל כאשר כולם פחות או יותר הסכימו, למעט דראקו שלא הצליח הסתיר את אכזבתו, הארי הוציא אנחת הקלה ונתן להרמיוני מבט אסיר תודה. היא רק משכה בכתפיה בתגובה והארי גיחך.
הם סיימו לשבוע נוסף.
* * *
ובכל זאת, הבעיה עכשיו היא, שהארי ידע שאנשים רצו שהוא יחזיר את החובה. אז הוא בילה חצי מהשבוע בדאגה בנוגע לזה ובהתלוננות על מה הוא יעשה אם זה יעלה ואיך אנשים יעשו צחוק ממנו בגלל שבוודאות יהיה גרוע בכך...
עד יום חמישי הוא לא יכל לאזור את האומץ, אבל אחרי ארוחת הצהרים באותו יום הוא חיכה בסבלנות בפרוזדור מחוץ לאולם הגדול, וכאשר דראקו יצא דרך הדלת, הארי לא בזבז זמן, מזנק קדימה כדילתפוס בשרוולו ולגרור אותו לתוך כיתה ריקה. הנער בא אחרי הארי די בשביעות רצון, עוצר רק כדי ללעוג לו כאשר הדלת נסגרה וננעלה היטב.
"אין צורך לגסות כזו, פוטר. אם רצית לדבר, היית רק צריך לבקש." דראקו חייך, משלב את זרועותיו וזוקף את סנטרו מעט. בניגוד לרצונו, הארי הרים גבה.
"מי אמר משהו על דיבור?" הוא השיב, זווית פיו מתרוממת. "יש שימוש הרבה יותר טוב לפה שלך, אחרי הכל." דראקו הזדעף על התזכורת של החובה הקודמת שלהם, וצמצם את עיניו לעבר הארי.
"אתה לא רציני," הוא אמר, מביט בנער בספקנות. "זאת הסיבה שגררת אותי לפה?"
"ובכן, לא בדיוק, לכשעצמו," מלמל הארי, מרגיש את לחייו בוערות מעט. "האמת, אפילו די ההפך."
"סליחה?" דראקו מצמץ, והארי נאנח בצורה מוגזמת.
"אהמ, האם אתה פנוי הערב?" הוא שאל. דראקו הנהן לאט, עדיין נראה חשדני. "תפגוש אותי בחדר הנחיצות? בתשע?"
"מה ייצא לי מזה?"
הייתה הפסקה לפני שהארי ענה, מחקה את קולו, "לא יכול להיות שאתה עד כדי כך מטומטם, מאלפוי." הוא הצליח להעלות חיוך זחוח ('אחרי זה' מיותר), למרות הקפיצות שבטנו עשתה. הוא צפה בעוד שמודעות עלתה בעיניו של דראקו.
"או. אאאווו," דראקו גיחך בנבזיות. "אתה רציני, פוטר?" הארי משך בכתפיו באדישות. "בגלל שאם אתה לא, אני לא חייב להופיע, אתה יודע." דראקו התחיל לבחון את ציפורניו בעצלות, מחכה לתשובה, אבל עיניו של הארי רק הצטמצמו.
"אתה מציע שאני אכניס-עמוק-לגרון-חפצים-דוממים במקום?" הוא שאל בעוקצנות. דראקו העיף בו מבט.
"כן, משהו כזה," הוא חייך בזחיחות. הארי משך בכתפיו פעם נוספת.
"בסדר," הוא אמר בקלילות, והתקדם לעבר הדלת.
"מה-חכה!" צעק דראקו. הארי הסתובב, גבותיו מורמות.
"כן?" שאל בתמימות, ודראקו נראה מעט מבוהל, כאילו לא התכוון לקרוא לו.
"אני- אבל- או, זין!" הוא רטן כאשר הארי התחיל לצחוק.
"אז בתשע?"
"כן, בסדר, שיהיה."
"בסדר, אני אראה אותך כבר."
* * *
הארי שוב עלה לחדר הנחיצות (כדי שאנשים יבינו איזה, כי אני חשבתי שזה החדר של הארי) מוקדם, בסביבות רבע לתשע. זה היה בערך אותו הסידור, מלבד שהפעם היו יותר צבעים סלית'רנים שזורים לתוכו, למרבה אימתו, למרות שהמיטה עדיין נראתה בסוף החדר. הארי נאנח ונפל לתוך הספה. הוא לא הביא איתו שיעורים, (לא צריך 'יותר מדי') מתוח מכדי אפילו לנסות להכין אותם. אז במקום הוא בהה בלהבות האש, ברכו קופצת מעלה ומטה בקוצר רוח. הוא תהה כמה זמן יצטרך להמתין לדראקו הפעם.
השעון מעל האח הראה שמונה חמישים כאשר הבלונדיני נכנס. הופעתו הבהילה את הארי, אשר למעשה קיווה שהוא יאחר שוב.
"פוטר," בירך אותו דראקו, שוקע לתוך הצד הנגדי של הספה. שני הנערים היו בפיג'מה הפעם, למרות שזו של דראקו הייתה עדיין הרבה יותר נאה משל הארי. הארי היה במכנסי טרנינג שחורות וחולצת T ישנה בעוד שמאלפוי היה שוב לבוש ללא רבב בבגדיו היקרים.
"הקדמת." הצהיר הארי ישירות, עדיין מופתע ועכשיו גם מתוח יותר.
"באמת?" שאל דראקו בחוסר אכפתיות. "מי היה מאמין. אז, נתחיל?" הארי חשב שדראקו בטח התקשה מאוד להסתיר את מסכת ההתרגשות שלו, כיוון שעדיין נראתה דרך עיניו הלהוטות. הארי בלע רוק בעצבנות.
"כן, אוקי," הוא מלמל והנמיך את עצמו לרצפה. דראקו לא בזבז זמן בהסרת מכנסיו, ואחר שקע חזרה לזרוע הספה. הוא בבירור ניסה לדכא גיחוך. הארי הקדיר פנים בחשש. אולי זה היה בגלל הנטייה של הגריפינדורים לצלול בקפיצת ראש לדברים, אבל לפני שהארי יכל אפילו לחשוב מה הוא הולך לעשות, הוא רכן קדימה והכניס כמה שרק יכל מהזין של דראקו לתוך פיו. דראקו התנשף בקולניות וירכיו נדחפו קדימה, שולחים את הארי להתקף שיעול בעוד הוא כמעט התחיל להקיא.
"או, זה כל מה שאתה מסוגל לעשות?" שאל דראקו בלגלוג. הארי העיף בו מבט, שם לב לנקודות הצבע על לחייו. "זה היה פתטי!" אבל הוא כבר נשם בכבדות. שפתיו של הארי התכווצו יחד, והוא חשב שהוא חייב לשנות את היחס הזה מיד. הוא זחל על הספה, מושך את רגליו של דראקו איתו ככה שהבלונדיני היה צריך להסתובב כדי להסתכל עליו. "מה אתה עושה?" הוא שאל במהירות. הארי לא ענה, במקום סידר את רגליו של דראקו ככה שהן היו כפופות (לא צריך 'בברכיים') והוא כרע ברך ביניהן.
"מצצו לך פעם?" שאל הארי בסקרנות, בעוד שניסה להתיישב בנוח. הוא שמע את הנשימות החדות של דראקו והרים מבט כדי לפגוש את עיניו.
"זה לא העניין הארור שלך!" הוא אמר בחריפות. הארי הנהן, ידיו נשלחות לשחק עם שולי חולצתו.
"אני אקח את זה כ'לא'," הוא מלמל בשעשוע.
"מה? אני אפילו לא עניתי! ו-וזה לא כאילו לך פעם עשו לפני!"
"אמת," אמר הארי, עדיין מגחך מעט.
"אבל זה עדיין לא אומר שלי לא," התעקש דראקו. "למען האמת, אני-"
"תוריד את החולצה."
"פוטר, זה לא מנומס להפסיק אנשים כאשר הם -... סליחה?" דראקו נראה מזועזע.
"תוריד את החולצה," חזר הארי, בוהה בנחישות בבלונדיני.
"אני-לא," אמר דראקו, נשמע המום. ידיו של הארי הסתובבו סביב כפתורי חולצתו שלו והוא הסיר את הבד דרך ראשו, זורק אותה הצידה. דראקו נעץ בו עיניים פקוחות לרווחה, והארי פגש את המבט והחזיק בו. הוא העביר את ידיו בעדינות בחלק התחתון של ירכיו של דראקו, מקשיב לנשימותיו מתגברות. מחייך חיוך שבע רצון, הארי העביר את אצבעותיו עד לחלק העליון של רגליו של דראקו, במורד ירכיו, ומתחת לחולצתו. הוא יכל להרגיש את השרירים מתהדקים תחת עורה הרך של הבטן של דראקו, והוא לא היה צריך להביט מטה כדי לראות כמה זה השפיע עליו.
בעודו נשען קדימה עד ששפתיהם כמעט נגעו, הארי אמר ברכות, "תוריד. אותה." שפתיו מרפרפות על שפתיו של דראקו והאחרון הנהן, עיניו עדיין פקוחות לרווחה. למרות זאת, הארי עשה את זה במקומו, מרים את החולצה ומושך אותה דרך ראשו. שערו של דראקו התבלגן מעט מהורדת החולצה, אבל הוא כנראה לא שם לב לכך. זה גרם להארי לרצות להעביר בו את ידו ולבלגן אותו אף יותר. הוא נשען קדימה כך שהחזה שלהם נגע, העור המיוזע מעט נע ביחד, ונשימותיו של דראקו התחברו. הארי חייך בשביעות רצון ונישק בעדינות את צווארו של הנער השני, לפני שעבר נמוך יותר לפטמותיו. הוא ינק אותה מעט, אבל יותר השתמש בלשונו, מלקק מסביב לעור הכהה. הארי נשך אותה בעדינות, וכל גופו של דראקו נמשך לפתע בעודו מוציא נשימה רועדת.
"נתערב שאני יכול לגרום לך לגמור בלי לגעת בך שם למטה בכלל," אמר הארי ביהירות, למרות שידו כבר נשלחה למטה ולטפה את איברו של דראקו קמעה.
"לא... חלק... מהחובה," התנשם דראקו, עיניו סגורות בחוזקה.
"לא, זה לא," מלמל הארי. הוא השאיר שביל נשיקות במורד גופו של דראקו, טובל את לשונו בטבור של הנער, לפני שהגיע לבסוף ליעדו. מרגיש הרבה יותר בטוח בעצמו עכשיו, כאשר הוא הקטין את הסלית'ריני לערמה רועדת של דייסה, הוא גרר את לשונו על חלקו התחתון של הזין של דראקו לפני שלקח לפיו מה שיכל. הארי ניסה מספר עליות בראשו, מקשיב לדראקו גונח בקולי קולות, לפני שניסה לבלוע ('אפילו' מיותר) יותר ממנו. הוא גילה שאם הוא שחרר את גרונו וניסה באופן מילולי לבלוע את הנער, הוא יכל להכניס פחות או יותר את כולו לפיו. ברגע שביצע זאת, גורם לדראקו להוציא אנחה מתייפחת, ('הוא' מיותר) ידע שיש לו את זה.
הוא ניסה להשתמש גם בידיו, אבל התברר שיד אחת שלו הייתה חייבת להחזיק את ירכו של דראקו במקום כדי שלא תנעץ בפיו כל הזמן. עם היד השנייה הוא המשיך ללטף מתחת לירכו השמאלית של הנער. דראקו נשם מאוד בכבדות עכשיו, גונח עם כל נשימה ('אחרת' מיותר). לחייו היו ורודות וזרוע אחת שלו הייתה זרוקה מעל עיניו בעוד שידו השנייה תפסה ונשזרה באריג הספה. הארי הרגיש כאשר השרירים בירכיו של דראקו ובבטנו התהדקו, והוא נסוג מיד, מגחך כאשר דראקו הוציא קריאת אכזבה.
"מה... מה לעזאזל אתה עושה?!" הוא שאל בקולניות.
"מצצו לך פעם?" הארי שאל בתגובה, ממצמץ כאשר שמע את קולו שלו. הוא היה צרוד מעט, אבל הוא התעלם מכך.
"אני- מה? כבר שאלת אותי את זה!"
"לא ענית. כן או לא?" הארי חייך חיוך זחוח כאשר דראקו הוריד את זרועו ונעץ את מבטו בו.
"זה לא עניינ-"
"מאלפוי!" אמר הארי בחדות, והבלונדיני הוציא צליל מתוסכל.
"לא! לא מצצו לי. הנה, עכשיו אתה מאושר? אולי תסיים את זה כבר?!" הארי גיחך ורכן כך שנח על חזו של דראקו, סנטר על זרועותיו, שנטלו ברפיון לרוחב הנער. הוא יכל להרגיש את הזקפה של דראקו נלחצת לבטנו, וזז בכוונה, מקשיב לדראקו נאנח מהחיכוך.
"זה טוב, הלא כך?"
"לעזאזל אם הייתי יודע, לא סיימת!"
"אני טוב, נכון, מאלפוי?"
"כן, לעזאזל איתך, אולי תמהר כבר?!" הארי הרים גבה, ודראקו בקושי הצליח לגלגל את עיניו. "בבקשה?"
"כה, בסדר," הארי ענה בחוצפה, ולפני שדראקו מצא מה לענות, הארי כבר ירד לו שוב וינק את דרכו חזרה מעלה. דראקו נרעד, דוחף לפיו של הארי, והאחרון הרשה לו, מגחך סביב הזין. הארי לקח את זה לאט משם, בולע את כולו כל פעם ולוקח את זמנו בעודו יונק חזרה מעלה. הוא הרגיש ידיים נשזרות בשערו, ובנקודה כלשהי העיף מבט מעלה כדי לראות את ראשו של דראקו נזרק אחורה כנגד הספה, צווארו חשוף לאוויר הפתוח. הארי לא רצה שום דבר יותר מלינוק בחור צווארו. אבל הוא האמין שדראקו עלול להרוג אותו אם הוא יפסיק שוב.
לא עבר הרבה הזמן עד שהוא הרגיש את דראקו נתקע שוב, כך שהוא היה מוכן במקצת כאשר הבלונדיני גמר בפיו. לבסוף הוא מצא את עצמו כמעט מקיא בכל מקרה, אבל הצליח לבלוע את הכל, לפני שבסופו של דבר הוא התיישב ואז נפל אחורה כנגד הספה. דראקו התנשם בכבדות לידו ואפילו לא ניסה לזוז.
"פוטר," הוא אמר לבסוף, עדיין לוקח נשימות ארוכות ועמוקות. "איפה לעזאזל למדת לעשות את זה?" הארי חייך בשביעות רצון, משכל את רגליו על הספה.
"ממך בעיקר, אני מניח. אתה ההתנסות היחידה שהייתה לי בכך." זה היה, לפחות, מה שהארי ניסה להגיד, אבל בפועל זה יצא כל כך צורם וצרוד שהיה קשה לפענח את זה.
"מה לעזאזל קרה לקול שלך?" שאל מאלפוי, מצליח לבסוף למשוך את עצמו למצב ישיבה.
"זה מלהכניס את כל הדבר שלך לפה שלי," אמר הארי בצרידות, למרות שלפחות עכשיו זה היה ניתן להבנה. "נסה אתה שמשהו ישתפשף כנגד גב הגרון שלך למשך חמש דקות." הוא כחכח שוב, "הנה, ככה טוב יותר," אמר בהיסח דעת.
"הקול שלי לא עשה את זה."
"טוב, אתה לא מוכשר כמוני," ענה הארי. הוא גיחך על דראקו, אשר הזדעף בתגובה וזרק עליו כרית ספה שנפלה. "אוי! מזג, מזג!" הארי מצחק.
"אלוהים ישמור, לאן נעלמה החולצה שלי?" שאל דראקו, מתעלם מקרקורו של הארי.
"שום מושג."
"ובכן, אתה זה שכל כך לא רצה אותה עליי," רטן דראקו. "מה עשית איתה?" הארי הביט סביב תוך מחשבה לפני שנזכר ומצמץ. הוא גיחך מעט לעצמו ואז פנה, ואפשר להגיד, תלה את עצמו על פני הנער השני. דראקו חרק בספקנות בעוד הארי המשיך להישען קדימה. הוא הרים את ידיו כדי לדחוף את הארי בחזה, אבל הן הגיעו לבטנו של הנער, בעוד שפטמותיו היו בגובה העיניים. אז במקום לדחוף, ידיו פשוט נחו על הירכיים של הארי, מלטפים בעצלנות שם, בזמן שהוא בהה בבליטות הכהות על החזה של הנער.
הארי עצר, מציץ מטה על הידיים שנחות על העור שלו, לפני שהמשיך להישען מעבר לקצה הספה כדי לתפוס את החולצה מהרצפה. הוא היה מעט עסוק, אז הוא לא שם לב כאשר דראקו לפתע נע קדימה. במקום הוא רק הרגיש את החמימות הרטובה של הלשון מלקקת את פטמתו באופן ניסיוני. התחושה הייתה כל כך לא צפויה ומדהימה שכל גופו נמשך לפתע והוא נפל הצידה, בקושי מפספס את השולחן בעודו מתמוטט לרצפה.
"מה – בשביל מה זה היה?" הוא שאל בחוסר אמון. דראקו התבונן בו מעבר לקצה הספה וחטף את חולצתו מידו כדי שיוכל ללבוש אותה חזרה.
"אז, אהם, אני שמח שאנחנו שוב מתאמנים," אמר דראקו, מתחמק מהשאלה של הארי. הארי הרים את גבתו אליו.
"כה, אני בטוח שאתה שמח," הוא ענה, צוחק במקצת. דראקו הפסיק את משיכת מכנסיו, והציץ (הייתה כאן 'מ' לא קשורה לעולם.) תוך מחשבה על הארי, אשר עדיין שכב על הרצפה על גבו. באיטיות, הוא הנמיך את עצמו לרצפה, כל רגל בצידו האחר של הגוף של הארי בעודו יושב בפישוק רגלים על בטנו. הארי בהה בו ללא הבעה.
"אני יכול... להחזיר טובה, אני מניח," הוא הציע, מסתכל בעצבנות הצידה.
"באמת?" הארי מצמץ אליו. דראקו משך בכתפיו.
"ובכן, כבר עשיתי את זה לפני, ואתה בערך החזרת פעם שעברה, אז..." קולו של דראקו דעך, ועיניו פגשו את הארי. האחרון ממצמץ שוב, ואז גיחך.
"טוב אם ככה, אני לא אתווכח עם ההצעה שלך." דראקו גלגל את עיניו, וגלש מטה לאורך גופו של הנער השני.
הארי בילה את כל היום הבא בלשכנע את הרמיוני שכן, הוא סיים את כל השיעורים שלו כאשר הוא נעלם בלילה לפני, ולשכנע את רון שאין לו מושג למה הוא מחייך כמו מטומטם.
* * *
הארי נכנס למסיבה בשישי הבא מאוד בטוח בעצמו.
ההרגשה נעלמה לפתע כאשר פנסי הוציאה שלוש בקבוקי וויסקי-אש למעגל.
"חשבתי שאולי ניקח הפסקה הלילה ונגוון מעט," היא אמרה וחייכה בשביעת רצון. "אנחנו הולכים לשחק ב'בחיים לא.' כולם יודעים איך זה עובד?" היו כמה שלא ידעו, אז פנסי הסבירה. זה היה קל למדי. לכולם יש כוסית. אחד אומר משהו שהוא בחיים לא עשה, וכל אלה שעשו את זה שותים את הכוסית שלהם. הארי התחיל להרגיש את הביטחון שלו חוזר. הוא יכל להחזיק מעמד בזה, בלי בעיות, ולפחות עכשיו הוא לא יצטרך לעשות שום דבר עם דראקו! הוא התעלם מהמבט המעוצבן של דראקו, כנראה בגלל שהוא לא יקבל שום מציצות הלילה, והתכונן ליהנות סוף סוף. זה יהיה משחק ילדים.
"אני אתחיל," הודיעה פנסי. "בחיים לא אוננתי במקלחות של המדריכים."
או. טוב בסדר, אז השאלות כנראה היו מביכות, אבל לפחות אף אחד לא היה ממוקד רק עליו. לפני שהוא יכל אפילו לחשוב אם הוא אי פעם עשה משהו במקלחות של המדריכים או לא, ידו נשלחה על הכוסית שלפניו, והוא מצמץ. אוקיי... אז אולי 'בחיים לא' היה דומה בזה למשחקי אמת או חובה; אתה חייב להיות כן לחלוטין.
הארי שתה את הכוסית שלו, יחד עם כל זכר מדריך בחדר, ומיד נרתע וניסה לעצור את השיעול בעוד הנוזל שרף בגרונו.
"פוטר, אתה אפילו לא מדריך!" הוא שמע את דראקו צועק, ופנה להביט בו.
"גם זיביני לא!" הסלית'ריני שחור השער ישב ליד דראקו, מנגב עם גב ידו את פיו אחרי שגמר את הכוסית שלו. דראקו משך בכתפיו.
"רד מזה, מאלפוי," רטן רון, גם כן מנסה להעביר את הצריבות שהשאיר המשקה. "כל מדריך פה נתן לפחות לאחד החברים שלו את הסיסמה."
"אף אחד לא נתן לי את הסיסמה!" שיימוס הזעיף פנים בצחוק. רון ניסה לנסח תשובה כאשר כל העיניים של חבריו לחדר ננעצו בו, ולבסוף הארי ריחם על חברו.
"אני אקח אותך איתי פעם הבאה שאני אלך, שיימוס," הציע הארי, צוחק על עד כמה שרון נהיה מבולבל. הוא לא ראה את עיניו של דראקו מצטמצמות מצדו השני של המעגל.
"אאאוווו, הארי, זאת הבטחה?" שאל שיימוס בלהיטות, עיניו מנצנצות בשובבות.
"בטח," הארי משך בכתפיו.
"('זה' מיותר היה כאן. ז"ל) קרוב לוודאי לא," התערב דראקו, "ואם אני אי פעם אראה אותו שם, אני אתן לך ריתוק, פוטר!" הארי הביט בבלונדיני בספקנות בעוד ששיימוס פרץ בצחוק.
"אאאווו," המתה פנסי בעודה שולחת יד לטפוח על ברכו של דראקו. "דראקו-פו הפצפוץ טיפה מקנא שהארי הולך למזמז בן אחר!"
"מי אמר משהו על מזמוזים?!" צעק הארי, מבוהל, בזמן ששיימוס רק צחק חזק יותר. לחייו של דראקו הפכו לורודות.
"פנסי, אהובה," הוא אמר בעדינות, " לעזאזל, אולי לא תדחפי את האף שלך לעניינים המזוינים שלא שלך?!"
"כמובן, יקירי, אני אשאיר את העניינים המזוינים שלי לעצמי, ואת שלך לך, טוב?" שיימוס כבר התחיל לסבול מנשימת יתר מלצחוק כל כך חזק, והרמיוני הצטרפה אליו. רון צחקק מעט, כאילו לא בטוח אם לצחוק על דראקו או לדאוג לגבי מה שפנסי רמזה. הגבות של הארי הזדעפו כאשר הוא סוף סוף הבין על מה הם דיברו.
"סליחה, אבל לא היה פה שום סוג של זיונים," הוא אמר, אבל אז הוא ראה את הבעת הפנים הזועמת של דראקו, והחליט להוסיף דלק למדורה. "לפחות לא בשביל מאלפוי. הוא יהיה זה המזוין." דראקו התחיל לדבר במהירות ובאופן לא ברור מתוך זעם, בעוד שרוב הקבוצה התחילה לצחוק בהיסטריה. אלא שלא צחקו נראו מעט עצבניים בגלל נושא השיחה, כמו נוויל (הייתי חייבת להעיר... מה לעזאזל נוויל עושה שם?! בייחוד אם זה מביך אותו?! גאד, העיוות.).
"אני לא אהיה התחתית ביחסים האלה, פוטר!" הצליח סוף סוף להגיד דראקו מבעד לשיניים חשוקות.
"אוקי, דבר ראשון, אין שום יחסים, ודבר שני, אתה בהחלט תהיה!" חייך הארי. הוא רק במעומם הבחין מזווית עינו שהרמיוני ופנסי הסתכלו אחת על השנייה עם אור מוזר בעיניהן, והוא מיד תהה איזה השלכות יהיו לשיחה והתחיל להיכנס לפאניקה. דראקו הבחין בזה גם, והוא קילל תחת אפו לפני שמילא שוב את הכוסית שלו.
"אנחנו מתכוונים לשחק את המשחק או מה?" הוא שאל, וכולם הסתדרו שוב.
"או, תורי, תורי!" צעק שיימוס. "בחיים לא חשבתי שמאלפוי יהיה העליון במערכת היחסים." צחקוק פרץ במעגל שוב כאשר רק חצי מהקבוצה שתתה את המשקה שלהן. הארי חשב, בעוד שהוא הסתכל על שלו אבל לא הרגיש שום דחף לשתות אותו, שרוב האנשים בכלל לא חושבים על דברים כאלה מלכתחילה. ואז הוא תהה מתי הוא כן. עיניו חיפשו אחר דראקו בעוד שהנער נעץ מבט בכוס שלו, ממלמל ומקלל בגלל שבבירור ('הוא' מיותר) היה מופתע שהוא לא שתה ממנו, ואז הוא פלט נחירה. למזלו, אף אחד לא ציין את זה.
מספר סיבובים מאוחר יותר, כולם הרגישו שתויים מאוד. הגיע תורו של רון, והנער הג'ינג'י ניסה לחשוב מאוד חזק. "אהמ, אני בחיים... אני בחיים לא... בחיים לא קיבלתי מציצה," הוא אמר לבסוף, בולע מעט את המילים. הארי נאנח ושתה עוד כוס, מסתכל על דראקו עושה את אותו הדבר, ביחד עם שיימוס, בליז' זיביני, ועוד מספר בנים אחרים.
"דראקו, מתי אתה קיבלת מציצה?" שאל בליז בסקרנות, ברגע שסיים את הכוס שלו. הבלונדיני קפא, נועץ מבט בבליז'.
"לא עניינך," הוא השיב, מוסיף במהירות, "אוקי, מי הבא?"
"לא, ברצינות," התערב בליז', פונה לעמוד פנים מול פנים עם דראקו במלואו. "אתה אוהב להתרברב על דברים כאלה. הייתי שומע על זה, ובפעם האחרונה ששאלתי, אתה לא קיבלת אחת!" דראקו מצמץ במהירות, ללא ספק מנסה למצוא מענה. הארי התנועע בעצבנות במקום מושבו.
"בליז', זה לא עניינך, אולי שיקרתי לך לפני-"
"אתה לא! פשוט ספר לי!" עיניו של דראקו הוצרו. "אני יכול לברר," איים בליז'.
"או באמת," לגלג דראקו. בליז' במהירות לקח את המשקה שלו.
"בחיים לא קיבלתי מציצה מוויזלי," הוא אמר בלעג, ולא הופתע כשאף אחד לא שתה, למרות שרון הוציא צליל ממורמר. עיניו של דראקו התרחבו והארי הרגיש פניו מחווירות בעוד שבטנו התהפכה. "אני יכול לעבור על כל אחד מהם. בחיים לא קיבלתי מציצה מטרי, בחיים לא קיבלתי מציצה מפליץ'-פליטצ'י-" שיימוס גיחך בשוכרות ושתה, בעוד שג'סטין האדים.
"בליז', תפסיק," התעקש דראקו, מתחיל להיכנס לפאניקה. הלב של הארי הלם בחזו בעוד שהוא לפת את הכוס שלו.
"בחיים לא קיבלתי מציצה מ-מדיין תומס, בחיים לא קיבלתי מציצה מפוטר-" עיניו של הארי נעצמו בחוזקה בעוד שהוא כיסה אותן בידו לשניה לפני שהוא הנמיך אותה וכיסה את פיו במקום. הוא בהה בהכנעה בעוד שדראקו לקח את הכוס שלו בקופצנות כאילו הוא ניסה בכל כוחו לא לעשות את זה, ושקט מזעזע השתחרר בקבוצה.
"לך. תזדיין. בלייז'," אמר דראקו בזעם, ושתה את המשקה. הארי יכל להרגיש את לחייו בוערות בעוד שמספר עיניים פנו לבהות בו, כולל נעיצת המבט המפקפקת של רון. פנסי שברה את השקט על ידי צחקוק.
"אתם רציניים?" היא שאלה בין צחקוק לצחקוק. הארי ודראקו לא אמרו כלום. הארי קיווה שאולי כולם שתויים מכדי לזכור את זה.
"הארי?" שאל רון. שיימוס צחק וטפח להארי על הכתף.
"כל הכבוד, חבר. אם לי לא היה מושג מה אני עושה, הייתי עושה את זה לפני גם כן," הוא אמר, מגחך קלות. הארי הרגיש את כתפיו נרגעות קצת. הרמיוני הנהנה.
"גם אני." היא הסכימה, לחשוש עבר מסביב בעוד הקבוצה הנהנה. הארי ודראקו נשפו באיטיות.
"אני מצטערת, אני פשוט חייבת לבדוק," אמרה פנסי, עדיין מצחקקת מעט. "בחיים לא קיבלתי יותר ממציצה אחד מדראקו." הארי הסמיק שוב, נאנח, ובעצלות שתה את המשקה שלו. "אווו, כמה?" שאלה פנסי בהתרגשות. דראקו נאנח וקבר את פניו בידיו.
"אין תגובה?" הארי ניסה לענות בחולשה. פנסי חייכה בשביעת רצון.
"בחיים לא-"
"בסדר! שלוש," רטן הארי.
"שלוש?" שאלה הרמיוני, והארי הרגיש גל של השפלה מציף אותו מהמחשבה של לדון על זה עם הרמיוני. "אני יכולה לראות שתיים; אחת האימון ואחת החובה, אבל..." הארי נשך את שפתו ורמז באמצעות ידו ללא תכלית.
"אהמ... הכרחתי אותו?"
"זאת הייתה הדדיות למתי שהוא עשה את זה לי," אמר דראקו בחריפות, כנראה מתגבר אל המבוכה שלו.
"אה."
"אנחנו יכולים להמשיך?" שאל הארי נואשות. הראש שלו התחיל באמת להרגיש מעורפל.
"אני לא יודע, אני חושב שסיימתי להערב," אמר ג'סטין, ניסה לקום ומעד מעט. שיימוס השמיע צליל הסכמה וג'סטין משך אותו לרגליו. הרמיוני עשתה כמוהם, רון עשה כמוה, ובמהרה רוב הקבוצה נעמדה.
"הארי, אתה בא?" שאל רון.
"לא, אני אעלה בקרוב," ענה הארי, לא רוצה שום דבר מלבד להישאר לבד לזמן מה. רק שהוא לא היה לבד, בגלל שפנסי, דראקו, בלייז' וטרי לא עשו שום ניסיון לקום. טרי מילא את הכוסות.
"אחד אחרון," הוא החליט, מציץ בסקרנות על הקבוצה ('האחרונה' מיותר) שנשארה. "רק מתוך סקרנות, בחיים לא קיימתי יחסי מין." בלייז' היה היחיד מהקבוצה ששתה, בעוד שדראקו והארי רק הזעיפו פנים אל הנער. הוא משך בכתפיו. "אז טוב. לילה טוב, כולם!" הארבעה שנשארו ישבו בדממה עד שפנסי נעמדה, מושכת את בלייז' איתה.
"טוב, אני סחוטה. לילה, דראקו, פוטר." שני הבנים הושארו בחדר החשוך.
"ובכן, זה לא איך שאני הייתי מספר לכולם," לבסוף אמר הארי בעדינות. דראקו השמיע נחירה והושיט יד לשאריות הוויסקי-אש.
"אני לא הייתי מספר לאף אחד בכלל," הוא אמר, שותה ישירות מהבקבוק. הוא הציע אותו להארי, שלקח אותו ברצון. הוא השתעל מעט אחרי שלגם בשקיקה, מוחה את פיו בעודו מושיט אותו חזרה לדראקו. הבלונדיני הסתכל על מה שנשאר. "קצת פחות מחצי," הוא מלמל. "רוצה ללכת על שלוק כנגד שלוק?" הארי פקפק שהוא יהיה אפילו קרוב לעקבי ויעקוב אחר התורות, אבל הוא משך בכתפיו בכל מקרה.
"כה, טוב." הם שתו בדממה רוב הזמן, כל אחד מנסה לשמור על קצב עם האחר. ברכיהם נגעו בגלל שהם ישבו כל כך קרוב אחד לשני, וכל פעם שמישהו מהם היה מושיט יד לבקבוק, איכשהו גם השני היה ואצבעותיהם הברישו אחד כנגד השני. זה נראה מאוד לא מציאותי להארי, שעכשיו לא יכל להזיז את הראש מבלי שכל החדר יסתחרר ויטשטש מעט. החדר היה חשוך מלבד אור הירח שנשפך פנימה דרך החלון, והצליל היחיד היה שייך לנשימותיהם העמוקות של שני הנערים. הארי הרגיש יד על ברכו, למרות שדראקו כנראה לא הבין לאיפה היא נחתה, והוא העיף מבט על הבלונדיני, פוגש בעיניים שנראו כמו זוהרות בחשכה. "היי, מאלפוי?"
"מה?"
"האם... האם רצית לנשק אותי מחוץ למשחקי שישי?" המילים היו כבדות על לשונו ולקח לו הרבה זמן להצליח להוציא אותם, אבל דראקו כנראה הבין בכל מקרה. הארי הבחין בסומק על פניו בגלל האלכוהול.
"...לא," ענה לבסוף דראקו. "ואתה?" הארי הניד בראשו ומיד התחרט על זה כאשר בטנו התהפכה. הוא שתה את השלוק האחרון שלו, והסתכל על דראקו שותה את שלו. מסתכל על השפתיים כשאלה נפרדו מעט מסביב לזכוכית, מסתכל על הגרון שלו עובד כדי לבלוע את המשקה השורף, מעריץ את העור החיוור של צווארו כנגד החולצה הכהה...
"לא... לא לפני עכשיו, בכל מקרה," מלמל הארי. דראקו העיף אליו מבט בחדות, אבל אז נרתע כשהתנועה השפיע עליו כמו על הארי.
"אתה רוצה לנשק אותי?" הוא אמר בספקנות. הארי הנהן מבלי להתכוון לכך.
"את הצוואר שלך... אני רוצה לנשק את הצוואר שלך עוד פעם," הוא אמר, נכשל מעל המילים. דראקו מצמץ.
"מה אתה? א... א.. אהמ... איך קוראים להם?" שאל דראקו, עיניו מצטמצמות. ראשו הוטה הצידה תוך מחשבה והארי הבחין שכל עמידתו נוטה קדימה.
"ערפד?"
"כן!"
"אני לא ערפד, מאאאלפוייי," גיחך הארי. "אני פשוט אוהב את הצוואר שלך." דראקו גיחך גם כן, נשען לכיוון הנער האחר.
"טוב, אם ככה, עשה את זה," הוא הציע בשוכרות. הארי חייך ברחבות ומבחינה מעשית טיפס לתוך החיק של דראקו. לפני שהוא יכל בבהירות להבין מה הוא עושה, שפתיו היו על הגרון של הנער האחר, מלקק ומוצץ ובוודאי משאיר סימנים שוב בעודו עובר על העור. נשימתו של דראקו התחברה והוא נאנח בקול, ידיים נופלות אחורה לתמיכה. הארי זז במעלה גרונו, מנשק את הלסת שלו ואת הסנטר. אז הוא משך סנטימטר אחורה, בוהה לתוך עיניו של דראקו, שפתיים כמעט נוגעות.
זה ארך אולי מספר שניות, אבל בערפל השוכרות שלהם זה הרגיש כמו שעות, לפני שדראקו סוף סוף סגר את המרחק והניח את שפתיו בעדינות על אלה של הארי. זו הייתה הפעם הראשונה שהוא יזם נשיקה, ועיניו של הארי התרחבו. הוא משך אחורה מעט, בוהה לעיניו של הנער השני. דראקו באיטיות הושיט יד והוריד את המשקפיים של הארי, ופתאום עיניו של דראקו נעשו אפילו יותר ברורות ממרחק כה קרוב. הארי נשען שוב קדימה, פוגש את דראקו בתאווה ושני הבנים פתחו את פיהם מיד. לשנותיהם ביקשו אחר הלשון האחרת ונשזרו בריקוד המוכר, נסחפים עמוק לתוך הפה של השני.
הידיים של דראקו נכנעו בנקודה כלשהי והוא שכב על גבו על הרצפה, רגל אחת מכופפת מאחורי הברכיים של הארי בעוד האחרון נשען מעליו. שני הבנים נאנחו לתוך הנשיקה, גורמים לרטט נפלא ישירות לתוך המפשעה שלהם. דראקו התנתק בסופו של דבר, ראשו נופל אחורה כנגד הרצפה והוא נשם בכבדות. הארי התנשם גם כן, וקבר את פניו בצווארו של דראקו. הוא מלמל דבר מה במעומם, אבל אף אחד מהם לא יכל להגיד מה זה היה.
הארי התמוטט הצידה, ראשו עדיין בכיפוף של צווארו של דראקו, בעוד שעפעפיו של דראקו נעצמו. בסופו של דבר נשימותיהם התאזנו ואף אחד מהם לא זז עד הבוקר, מוחותיהם המבולבלים מאלכוהול סוף סוף נכנעים לשינה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
