pulse of an elephant

נדמה כי רגע אחרי שהעשן מתפזר יש לי משהו אמיתי להגיד. העט פצועה, משאירה עליי דם שחור שנמרח על האצבעות והדף בקלות יכול היה לפגוש גורל שונה בצורת כססונית זמנית. מחשבותי נוחתות במילים אבל אין הר גבוה או אישה או כסף שקשים להשגה כמו מילה מיוחלת, כזו שמרגיעה או לפחות מנחמת. שמביאה לשביעות רצון או מנוחה. מואס במילה שחקוקה באבן, שבלוחות ברית ובמצבה. רוצה מילים כמו נשיפה, חופשיות כמו שריקה ספונטנית ביום שמשי, כמו עיטוש שמדגדג בכל הגוף, רוצה מילים כמו ק"ג תפוחים עסיסיים.

רגע אחרי שהעשן מתפזר, אני פוזל לניירות וחושב על אחד אחר.