אני יובל - סטודנט להנדסת מכונות באוניברסיטת תל אביב, עובד בחברת תוכנה במקביל ומוצא את הזמן לעשות מעל 40 ימי מילואים בשנה כקצין קרבי.
אני מרגיש שעתידי לוט בערפל. אני מנסה בכל כוחי לחסוך, מצמצם בהוצאות, מחפש את המקומות הזולים לקנות בהם, לא יוצא לחופשות, חושב לפני כל נסיעה פעמיים.
התחושה היא של ניצול, של מקל מוחזק מעל ראשי - איך אקנה דירה אי פעם? מתי אוכל לגדל ילדים, אם לא אדע שאוכל לספק להם צרכים בסיסיים?
כשהייתי צריך לסכן חיי בשביל המדינה ידעו לבקש, לתת לא למדו עדיין.
חברים שנפלו לא זכו לראות את עתידם נרמס בידי תאגידים וחברות מסועפות, הנתמכות על ידי ממשלות שחיתות שכל מאוויהן להשאר בשלטון.
אותי לימדו שמי שכשל מפנה מקומו למי שעוד יכול להצליח בעבודה. לא ייתכן ששוב ושוב נשלח את אותם אישים להנהיג מדיניות כושלת. אם לא הצלחת בקדנציה ראשונה, אינני רואה סיבה שתצליח בשניה, בשלישית ובטח שלא בחמישית. חבר כנסת שלא מגיע להצבעות על חוקים מועל בקול שהציבור נתן לו.
יש לשנות את מדיניות הממשלה והכנסת. חובה על כל ח"כ להגיע לכל הצבעה בעת כהונתו אלא אם מתוקף תפקידו איננו בארץ. חובה.
שר או ראש ממשלה שכשל צריך להתפטר, כפי שראינו את יצחק רבין עושה על דברים שהיום איש אפילו לא היה חולם לקרוא להם שחיתות. יש לפוליטקאים של היום הרבה מה ללמוד מדור הפוליטיקאים שהיה לפניהם, ואנחנו כציבור אלו שצריכים ללמדם לקח.
אני לא מתנגד לממשלה הנוכחית, אני מתנגד לכל ממשלה שתקום על בסיס המפלגות הגדולות היום. אינני מרגיש שאני יכול להאמין שאיש מהם כשהוא מבטיח שיטפל בצרות החולות של המדינה שלי.
צריך שינוי מהותי, מכונן, מנפץ מוסכמות. צריך להחליף את צמרת השילטון במדינה.
אני רוצה לראות את הפוליטקאים שמייצגים אותי, ולהרגיש שגדולי רוח שם, אנשים שאוכל לקחת מהם דוגמא ואשאף להיות כמותם. אנשים צנועי לכת, ערכיים, מנהיגים.
מה שאני רואה כרגע הוא חבורת שפלים, שכל עניינם הוא להונם ולביתם. מניפולטורים זולים, שפעם אחר פעם גורמים לאנשים שכבר מזמן לא מאמינים להם להצביע להם, בדרכים לא דרכים.
כמו שהמחאה עוררה אותנו לראות כי אנחנו לא לבד בעליית מחירי הדיור, במחשבה האם אני יכול להרשות לעצמי לקנות שניצל או קוטג' או עגבנייה היום, היא גם תראה לנו כי אני לא לבד בחוסר האמונה שלי לפוליטיקאים באשר הם.
ואנחנו רוצים לראות דם חדש. מי שהיה בממשלות האחרונות - לא להצביע לו.
מי שלא הגיע להצבעות בכנסת - לא להצביע למפלגתו.
מי שלא מגיע לדיונים בנושאים החברתיים, בנושאי החינוך והכלכלה, ומגיע רק להצבעות בנושאים פופוליסטיים - בטחון, דת, חקיקה על זכויות ההון והשלטון - לא נראה אותו בכנסת הבאה.
תצביעו עם הרגליים. תצביעו עם האוהלים. תצביעו עם הפתק בקלפי. רק אל תצביעו לאנשים שאיכזבו אתכם בעבר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
