אז שימחתי אותו אתמול.. נראה לי ... 

"אולי הוא פשוט לא טוב בלהביע את השמחה שלו" אני משכנעת את עצמי במחשבותי ..

הסתובבתי לי לפני כמה ימים בתחנה המרכזית בת"א והייתה לי הרגשה שאני חייבת לשמח אותו.. אז קניתי לו משו נחמד שקשור לבוקרים כזה.. מעין מתלה למעילים שזה בעצם מעים ראש של זאב ערבות מפוסל כזה יפה ומדוייק ...

ברגע שראיתי את זה אמרתי למוכרת "תעטפי לי " ..

אבל ברגע שהוא פתח את זה .. הוא התחיל לבחון את זה כמו הפעם הראשונה שבוחנים כוס בערך ... :)

"פה זה ככה.." "למה זה ככה.." כאילו פאק בן אדם ! תקבל מתנה ותשתוק ... היא עלתה לי לא מעט וזה ממש מהלב אז ..

תבינו .... אפילו הבעת תודה לא ראיתי על פניו .. אבל הבלגתי .. אולי הוא סתם עייף ... קיבלתי חיבוק .. אולי ככה הוא מביע תודה ??? ....

בכל אופן התקלחנו לנו ...

נתקפתי חרמנות אחרי שהיינו עטופים לנו רק בג'ינס .. לקחתי לו את היד וגררתי אותו למיטה ..

הרגשתי שאני מנשקת בובה ............ נעלבתי ממנו כי מה... לא ראיתי אותך כמה ימים ועבר עלי שבוע מתיש ובא לי קצת להתכרבל ולהתנשק .. להרגיש אותך ....

אחרי זה אמרתי "טוב בוא נלך ..." התייאשתי כבר .... הוא קם ולבש חולצה ... אני נשארתי עוד קצת במיטה מתבוננת בו ובתקרה אולי שם אני אמצא תשובה למה שהולך פה ... :/

ואז לפני שלבשתי חולצה ... הייתי עם החזייה השחורה שהוא אוהב ואז הוא פתאום התקרב ולעס אותי ממש ...

נישק ונגע ומחץ אותי אליו אבל הרגשתי שזה לא בא ממנו אלא יותר בתור קטע של "די, אני מצטער עכשיו תסלחי לי !"

המשכתי איתו ... לא יודעת אולי זה קטע של בנים שאתם צריכים לראות בחורה עם עיניים עצובות כדי להתחרמן ????????

בכל אופן הלכנו להורים שלו .. החיוך חזר איכשהו לפנים שלי ואז אצל ההורים שלו ....

הוא היה עסוק בלכתוב איזה המלצות לסוכנות היהודית שהוא מנסה להתקבל אליה שזה חודשיים של הדרכה בחו"ל על חשבון הצבא ובקיץ ביולי - אוגוסט ... אם הוא יתקבל הוא יטוס ....

ישבתי כל ה4 שעות האלה וראיתי טלוויזיה ואז כשנמאס לי והייתי ממש עייפה התכוונתי ללכת אלינו לחדר ואז ההורים שלו חזרו מקניות וכבר היה אבוד לי הייתי צריכה לחכות עד שהוא יסיים ...

הוא סיים כמה דקות אחרי, אכלתי לי מילקי טעימטעים .. והלכנו לחדר ...

שכבנו במיטה אחרי ריב קטן .... עייפות ועצבנות אלה שתי תכונות שחבל למי שלידי אם הן מתערבבות ולא יודעת מה נכנס בי באותו לילה אז רבנו קצת ... אבל זה הסתדר ............

היינו חצי מסטולים מעייפות ....

"אני צריך להתעורר מחר בבוקר, אני צריך להיות הכי טוב שאני יכול כדי להתקבל"

"אני רוצה שתהיה עייף מחר.."

"למה?"

"כי אז לא תטוס..."

"את לא תשמחי בשבילי?"

"אני אהיה שמחה בשבילך ועצובה בשבילי"

"יהיה בסדר מתוקה"

עצמתי עיניים ונרדמתי ...