את יום רביעי העברתי בתקווה גדולה,

כזו שהבהירה שמר גומות חן חוזר מחו"ל לאחר 4 ימים בדרום אפריקה,

כזו שגרמה לי להתרגשות אחרי כל כך הרבה הודעות SMS של "אני מתגעגע ומת לחזור" ...

ברביעי הוא אכן חזר

משדה התעופה ישר אלי

כשהוא עמד בפתח של הדלת בשניה שפתחתיי אותה

קפצתי עליו בלי לחשוב פעמיים

חיבוק ענקי

ונשיקה ארוכה מיד אחריו

נכנסנו לחדר, הוא נראה עייף ומותש

הנחתי לו לנוח אבל רק קצת

הוא שכב על מיטתי כשפניו אדומות מהשמש הצורבת אי שם באפריקה

הביט בי וחייך, משך אותי אליו והתנשקנו בלהט...

היצרים התחילו להתעורר להם לאט לאט..

הרגשתי לפתע שמשו לא בסדר,

שהוא מתנהג באדישות וממש כמו

שדבר אחד מעניין אותו

(וזו לא אני....)

מיד הסטתי אותו מעליי והבטתי בו

"מה נסגר איתך?" הוא שתק , פנה לצד השני ונעלם

כל מה שהיה בפיו לומר הוא "לא יודע"

ובכן כמו תמימה לחלוטין הסכמתי לשהות אצלו בסופ"ש..

האמנתי כשהוא אמר שהוא סתם היה עייף ברביעי..

בשישי הקרירות שלו חירפנה אותי,

החוסר התעניינות והחוסר יחס שגעו אותי...

והוא שוב לא ידע, מה הוא רוצה ולמה... איך וכמה...

אז אמרתי לו להתראות אחרי שבפיו כבר לא היו תשובות...

"איפה את?" שאלתי את חברתי בהודעה תמימה

"אני בדרך למירוץ אופנועים באשדוד, בא לך?"

"בטח!" אני והסופר ספונטניות שלי זה שילוב אדיר...

נאספתי על ידה בשבת בבוקר, כמה שיותר מוקדם

נסענו לנו לדרום

לצפות במירוץ אופנוי שטח מטריף

זו הפעם ראשונה שלי במירוץ כזה

והחוויה .. לא ניתן לתאר במילים

כמות האדרנלין

הבחורים המסוקסים

הרעש של המנועים זועקים

הקפיצות אקסטרים המטורפות..

יצאתי מהסופ"ש הזה מסופקת,

וחזרתי לשוק הרווקות

איך אני אגיד את זה?

הפסד שלו [?] 

הנה כמה תמונות שיבהירו לכם מה עבר שם, אני צילמתי, חוץ מאת עצמי :)

לפני הזינוק...

והם יוצאים לדרך.......

בסיבוב שבו התעופפו להם 2 אופנועים שניה אחרי שצילמתי...

פה ושם היו כמה קפיצות ...

עד שהגיעה קפיצה ממש מרשימה...

ואחרונה חביבה: אני !

החום העיק

החול הציק

אבל האדרנלין ותחושת ה"ואי בא לי גם" לא עזבה אותנו לרגע

הצלמים והבחורים שבהם הוקפנו

הייתה באמת חוויה :)

השדונית מסופקת ומרווקת (מהמילה "רווקות") 

אז מי אמר ש...

לא כל דבר קורה מסיבה?...

:]