כמו שקראתם בכותרת - הגיוני או לא.. זה קרה!
הסטודנט לרפואה שלנו התחיל עם ה"אבל אני טס עוד חודשיים,בחזרה ללימודים בליטא להכנס למשו רציני זה לא יחזיק..בלה בלה"
ואז הגיעה ההצעה,
הוא רצה להכנס לקשר לא מחייב,
גדוש בסקס
המון צומי
מעט רגשות
וסירבתי!
לשדונית נמאס להכנס לקשרים שמובילים לשומקום
נמאס להפגע
להתחיל להרגיש ולהזרק בתמימות
וכמו שאני מכירה את עצמי זה מה שייקרה לי
אז בכל תוקף אמרתי "לא" ושלחתי את הסטודנט המסוקס לדרכו
והנה אני פה - לא בוכה
אלא גאה להציג בפניכם
את השדונית-שנמאס-לה-להיות-רווקה
:) הכינוי יישאר "הרווקה" אל תדאגו (:
זו התחושה הפנימית שנשארת
את הסופ"ש האחרון השדונית שלכם העבירה בשישישבת על האש עם חבר'ה מהבית החלמה
כן כן גמאני הייתי מאושפזת במתקן צבאי לאחר תאונת הדרכים שלי,
עוד בתקופה שזה היה בית זונות אחד גדול
הכרתי שם המון אנשים שרוטים - כל אחד עם הפציעה שלו :) גופנית ושכלית
בכל מקרה אחד מאיתנו קנה בית בחדרה וכולנו הוזמנו לעל האש כלללל השישישבת
לא ייאמן כמה כמויות של בשר, אלכוהול ואנשים טובים היו שם
עם קילו יותר, אלכוהול בדם וחיוך על הפנים
נהניתי :)
ברביעי הקרוב אני עוזבת קן נוסף ועוברת לדירה משלי
היום קרעתי את עצמי וצבעתי, שטפתי, קירצפתי וניקיתי אותה כמו שלא עשו לה הרבה זמן
שדונית מרוצה מהתוצאות :]
ממ חוצמזה נכנס מישו "חדש" לחיי...
טוב הוא לא ממש נכנס עדיין זה עוד בקשר אינטרנטי בלבד.. ולשם שינוי הוא לא מ"מקושרים" או מכל אתר אחר!
ומה שהכי מצחיק זה שהוא מעיר מולדתי, העיר שבה גדלתי....
הוא זוכר אותי במעורפל ולא יכל לקשר כי השתניתי מאד מאז התיכון (הייתי טום-בויי בנשמה, מודה באשמה)
ואני זוכרת אותו כי הוא היה משחק עם אחי הגדול כדורסל הרבה...
בכל מקרה... זו נוסטלגיה,
פתאום להתחבר למיש שקשור לעיר מולדתי,
לחזור לעבר טיפה, לבקר בעיר בה גדלתי יותר מהרגיל ..
האם השדונית תעשה קאמבק?!
אז...
בשביל הבלוג אני אקרא לבחור שלנו... "הזכרונאי"
אל תשאלו יותר מדי שאלות למה החלטתי בשם הזה,
התשובה היא "כי זה הבלוג שלי וככה החלטתי"
:]
בכל מקרה
החלטתי לכתוב פוסט ככה לפני שאני נכנסת לתקופה של 10 ימים בהם לא יהיה לי אינטרנט
לוקח זמן להביא מישו להתקין וכל החרא הזה בדירה החדשה...
מקווה שיעשו את זה מהר
שיהיה לנו שבוע מטריף
עם התחלות ודרכים חדשות