אז כמו שאתם שמים לב (או לא..) גמאני התחדשתי לי בפרו מדוד טיטוס היקר  (לא כמו כולם שרצו לקנות ישר, אני הזדיינתי בסבלנות עד שהפרו יהפוך לחינמי  ).

החלטתי שזה זמן מצויין לקצת שינוי בבלוג, אז החדרתי בו אווירה יותר רגועה וחורפית מאשר האדום הקודר שהיה לפני, אני אוהבת את התוצאה!

בשישי האחרון בדרך מפתיעה הגעתי להפתיע את ענת הקטנה עם כמה מחברייה התל אביבים בדירה תל אביבית ממוצעת, לרגל יום הולדתה.

לא היה לה מושג שאנחנו מפתיעים אותה (אני מקווה..) וחיכינו כולנו בשקט עד שהיא נכנסה בדלת וחטפה התקף לב ופשוט הסתובבה ורצתה לברוח החוצה אך תפסנו אותה והאיחולים והחיבוקים התחילו, ישבנו ואכלנו כמה מאכלי בריאות (סוף סוף אירוע בלי ממתקים!!!) כמו כיסוני סויה וירקות ואפילו נאצ'וס ברוטב ביתי היו שם, הרמנו כוסית לחיי ענת שחוגגת  ?? חורפים  (אני לא אגיד את הגיל היא תהרוג אותי  - לפחות זה מספר בן 2 ספרות ולא יותר או פחות)

היין קצת השפיע עליי, כמובן שעשינו שמייח, צחקנו, יותר נכון היו שם מצבי כפית מטורפים שחיממו את האווירה, אני הפתעתי בחצאית ג'ינס קצרצרה ומגפיים וענת נורא התלהבה מהמראה החדש שסיגלתי לי לחורף הזה והחמיאה נורא (ושוב תודה!), היא שמחה לראות את כולם במיוחד אנשים שבאו מרחוק שלא ציפתה לראות.

ראינו גם סרט ממש טוב שממש לפני שהוא התחיל אני הלכתי לפגוש את ה"תל-אביבי" שהוא בחור שהכרתי דרך חברים לא מזמן, עבד הייטק משועבד בן 24 שנראה מעולה, בנתיים יצאנו רק פעמיים נחכה להתפתחויות משמעותיות.

בכל מקרה הוא בדיוק חזר מאיזה פאב ורצה לראות אותי לכמה דקות (לא מיותר לציין  שלפני שבוע בדיוק יצאנו לדייט והוא נגמר אצלי בסלון בהתזמזות מטורפת אחרי כמה כמות לא קטנה של אלכוהול בדם...) נפגשנו, הוא היה אחרי כמה שוטים (שוב) של וודקה ואני אחרי כמה כוסות (שוב) של יין, אז ישבנו ודיברנו בעיקר שטויות והתענגנו לנו זה על שפתיי זו  הוא כמובן היה חייב לעוף למחרת היו לו המון שיעורים להשלים אז שחררתי אותו לחופשי עם טעם של עוד בשפתיים וחזרתי לסרט הכל כך טוב שבחרו לראות שם ("מעבר לכל דמיון") מומולץ ביותר.

בשעה 3 וחצי אחרי שהעייפות נחתה עליי החלטנו לצאת חזרה הביתה.

נשפכתי על המיטה בערך ב5 בבוקר והתעוררתי למחרת ב1 וחצי בצהריים בדיוק בזמן לצאת לעבודה.

יש לי כרטיסי טיסה!

אז כן השדונית שלכם מגשימה לאט לאט משאלות וטסה לה לחו"ל ליום הולדתה (21.12)

הקדמתי את התאריך עצמו והארכתי את זמן השהייה שלי בחו"ל, אז ככה:

תאריך טיסה - 16.12.07, תאריך חזרה 27.1.08 משך שהייה 42 ימי תאילנד

השדונית שלכם יותר ממתרגשת  זו תהיה הטיסה הראשונה בחייה, הפעם הראשונה במטוס, וכמו שחשבתי מבחינה כספית בנתיים הכל מתקתק כמו שצריך, יש ויזה, דרכון מעודכן (ל10 שנים הקרובות), ויזה לתאילנד (לשהייה של יותר מחודשיים), כרטיס טיסה, ביטוח (של "הראל"+ספורט אתגרי) ורק נשארו לעשות חיסונים ולחכות שהתאריך יגיע. כמובן שלא יכלתי לחכות וקניתי לי מצלמה דיגיטלית ממש לא בא לי לרדוף אחרי זה אחרי אנשים כדי להשגי את התמונות וחוצמזה - אני רוצה לתעד את הטיסה הראשונה שלי.

היום הייתה לי משמרת נוראית בעבודה,

נהייתי לאט לאט יותר ויותר חולה

המכירות היו ברצפה

כשהגעתי לדלת ביתי היה חלזון דבוק עלייה

וגור חתולים שישב לו בין סורגי החלון

לרגע הרגשתי שמישו מחכה לי שאחזור

אך תוך שניה החלזון נפל מהדלת

והחתול ברח ממני בריצה, וחשבתי פעמיים

זה היה החיוך הראשון שהיה לי על הפנים מתחילת הבוקר

ואני יושבת בבית בדירה שלי והגשם חזק בחוץ

ואני נכנסת למיטה ושוכבת על הגב ומאזינה לגשם

אני חושבת לעצמי

אלה רגעי החורף המתוקים שגורמים לי להתגעגע

לא לרגעים טובים יותר כי אני בהחלט לא מתלוננת על חיי

אלא לרגעים הלא בודדים האלה, שאני זקוקה לכתף קשבת או למישו המיוחד שיחמם את לילותיי.

הוא עוד יגיע

בנתיים אני סופרת את הימים לטיסה

חורף זהיר שיהיה לנו