אז איפה להתחיל?

בבחור מוזר שעוצר אותי באמצע הרחוב ב4 בלילה? ועוד בנתניה!?

בזה שהחלטתי להרשם לאתר הכרויות וכתוצאה מכך יבוא הסעיף הבא?

בדייט הגרוע שעבר עליי?

בזה שהחלטתי שאני מתפטרת וטסה לעבוד בחו"ל בחודשים הקרובים?

טוב אז ככה,

לא יפה להטיח עליכם ככה מידע בלי להסביר לאט לאט

אז...

בשישי בערב החלטתי סוף סוף לצאת ולהתפרק קצת עם המולדובית אם אתם זוכרים אותה מימי המייקס פלייס הזוהרים, בכל אופן... יצאנו לאיזה פאב פה אחרי שהחלטנו להשאר קרוב לבית למקרה שנשתכר

ישבנו שם והזמנו כמה כוסות מרטיני וויסקי כמו כל בחורות טיפוסיות לגילנו דיברנו על הדרך שלנו בלדרת במשקל (למרות שאם תסתכלו עלינו לא תחשבו שאנחנו צריכות)

זה פשוט כיף לדבר עם מישהי ממש כמוני שעוסקת בפעילות ספורטיבית, דואגת לאכול נכון וכמובן יש תוצאות מדהימות.

החלטנו קצת לחרוג ממנהגנו והזמנו לנו כמה כוסות ויסקי שכמובן עשו את העבודה ונשנשנו לנו קצת ביגל'ה

לפתע נעצרה המוזיקה ומישהו עלה על הבמה והתחיל לשיר שירים של INCUBUS

עכשיו עזבו את זה שהוא כולו נראה בחור בן 20 שחור ונמוך, התחיל לצאת לו מהפה את אותו הקול בדיוק של הזמר של INCUBUS והוא ניגן את השירים שלהם בצורה מדהימה עם הגיטרה - התפלאנו

כמובן שלי ולמודלובית זה הזכיר את הנוסטלגיה של המייקספלייס בימים עברו שהיינו שרות על הבמה בערבי שני

בסביבות השעה 2 וחצי החלטנו שהספיק לנו אלכוהול בדם ומוזיקה טובה והלכנו לדרכנו הביתה

בגלל שהמולדובית גרה בקצה אחד של העיר ואני בשני התפצלו דרכינו ביציאה מהפאב

כמובן שכשאני שיכורה קצת ממש קצת יש לי מאנצ'יס קצת ממש קצת  וקניתי לי באונטי לסיים את הלילה הזה בטעם מתוק

ברגע שהגעתי לתחילתו של הרחוב שלי עצר אותי מישהו

"אממ סליחה?" הוא דיבר והתנשף

"כן?" לא הבנתי מאיפה הוא נפל עליי

"אני, וואי לא יודע מה אני עושה אבל, ראיתי אותך בקצה של הרחוב ונסעתי עם האוטו אחרייך וכשהחניתי אותו ... ראיתי שהמשכת ללכת ופשוט נראית לי מעניינת ו.. וואי מה אני עושה, רגע.." הבחור התחיל לדבר אל עצמו

עכשיו עזבו שאני עומדת שם עם חצאית וג'קט כולי חצי שיכורה עוד לא פתחתי את הבאונטי והוא עצר אותי בלי בושה

הוא עמד שם והתחיל לדבר איתי, ב3 לפנות בוקר על זה שזו פעם ראשונה שהוא עוצר מישהי ככה באמצע הרחוב, על זה שהוא היה חייב לדבר איתי כי נראיתי לו מעניינית ומיוחדת ובלה בלה... ועל זה שהוא חצי גרמני וחצי לבנוני ועלה לארץת לפני 9 שנים

הבחור התחיל לעשות לי תסריט של דייט ולספר לי על החיים שלו

בתכלס אין לי מושג (אולי זה האלכוהול) אבל עמדתי שם והקשבתי... תצחקו עליי, תגחחו עליי או לא יודעת מה אבל אין לי מושג למה עשיתי את זה

באיזה שהוא שלב הבן אדם אמר את הכתובת שלי...המדוייקת ואז התחלתי להלחץ...

זה כבר התחיל ממש להפחיד אותי

הוא אמר לי שהוא גר באותו הרחוב שלי ואז אמר שהוא סתם זרק את אותו המספר (שאין מצב שזה צירוף מקרים שהוא אמר את המספר בית שלי...)

התחלתי להגיד לו שאני מצטערת אבל אני חייבת ללכת

הוא ביקש את הטלפון שלי "רק לדבר או להכיר" וברור שסירבתי בכל תוקף

ככה המשכתי לי הביתה (כמובן שהבטתי אחורה כמה פעמים לבדוק שהבחור לא עוקב אחריי או משהו..)

והנה עברה החוויה ההזוייה הראשונה

מה חשבתי לעצמי שנרשמתי לאתר הכרויות?

מה עלה בדעתי?

שהנסיך על הסוס יבוא על גל של אינטרנט ויסחוף אותי לעולם וירטואלי?!

אז זהו שטעיתי

ראיתי שם בעודי מחפשת אנשים בפרמטרים הנכונים (מעל 1.85, מגיל 23 עד 26) מישהו חמוד, זקנקן צרפתי, לבן (אשכנזי כמו שאני אוהבת) שעונה לפרמטרים הנכונים

שלחתי הודעה ומשם זה התפתח תוך יום וחצי לדייט

כשהוא אסף אותי הכל היה נראה סבבה (להזכירכם השדונית לא יצאה לדייט המון זמן!), אבל ברגע שהתיישבנו הוא התחיל להפציר בי "נו אז מה את חושבת? מה אני משדר לך? את חושבת שאני מעוניין? בלה בלה בלה" ממש חפר לי ושאל שאלות של ילדה בת 18 בדייט הראשון שלה!

באותו הרגע ירד לי ממנו לגמרי לגמרי

כשהוא שמע את זה לקראת סוף הדייט הוא התעצבן קם והלך פשוט

אחרי זה הוא המשיך לשלוח לי SMSים לגבי כמה שהוא כועס ולמה לא נתתי לזה צ'אנס........ קיצר אידיוט!

מכאן שבאותו בערב הסרתי את הכרטיס שלי מאותו אתר ונשבעתי לא להרשם לכאלה יותר בחיים שלי!

כאן נגמרה החוויה ההזויה השנייה שלי לאותו הסוף שבוע

החלטתי החלטה דיי סופית

אני יודעת ששמעתם את זה הרבה פה לאחרונה

אבל עכשיו זה סופי שבסופי

ב1 ביוני חוזה השכירות שלי ייגמר

אני אעלה על מטוס ואטוס לאנגליה לעבוד

רוב הסיכויים שזה יהיה למכירות בקניונים

וכמו שכבר כתבתי פה באחת התגובות בפוסט הקודם - אני צריכה את זה לעצמי

נכון - זה סיכון אבל אם לא מסתכנים בחיים לא מגיעים לשומקום

ודבר שני

אני מרגישה תקועה מהיום שבו השתחררתי, קשה לי מאד לחסוך כסף ללימודים ואני לא רוצה להתחיל ללמוד בגיל 24 עוד 3 שנים אחרי שאחסוך מספיק ללמוד

וגם לא בא לי להיות סטודנטית במשרה מלאה - גם עובדת חצי יום וגם לומדת - לא בשנה הראשונה לפחות...

אז החלטתי לנסות את מזלי באירופה דווקא - המטבע יותר חזק והעבודה חוקית שם יותר מבארה"ב

גם יש לי אנשים שכבר עבדו שם ומכירים חברות ספציפיות שהם ממליצים עליהן כך שאני לא טסה על עיוור

ודבר אחרון

אני מאד נחושה בדעתי

אני חייבת לשנות אווירה קצת, לחוות חוויות ולא להעביר עוד שנתיים בעבודה עבודה עבודה עבודה

וכן אני מוכנה לקרוע את התחת בשביל קצת (הרבה) יותר כסף

אז עם קצת רצון אמונה ויכולת אני מתחילה את התהליך של הזזת דברים לקראת הטיסה

רק תאחלו לי בהצלחה