שבוע שעבר לו

שבוע עם עליות, מורדות, שמחה, עצב

אבל הוא עבר, ולפניי שבוע נוסף

שבוע של עבודה, וריצות בחוף הים

אחותי חזרה אליי, אני כבר לא  חוזרת הביתה לדירה ריקה, יש לי למי להכין סנדוויצ'ים לבית ספר, עם מי לדבר על היום שהיה לי, ועם מי ללכת לישון

מצד שני יש לי הרבה פחות פרטיות, אני לא יכולה להסתובב עירומה בדירה הקטנה שלי בלי חשש שמישהו יציץ

על המיטה הזוגית שלי לא היה סקס כבר המון זמן....

אני עושה קניות כפולות שזו הוצאה כספית כפולה מההוצאות עד כה, וכן משלמת על נסיעותיה של אחותי לבי"ס

זו ממש הרגשה שאני משלימה את הזמן האבוד שאיבדתי מהיום שבו יצאתי מהבית, אני מקבלת בחזרה זמן שלא העברתי עם אחותי בגיל הזה ולא זכיתי לראות אותה גדלה ב4 שנים האחרונות ומשהו בפנים גורם לי לאושר.

אושר שאולי אני לא חסרת משפחה אחרי הכל

אושר שיש מישהו שתלוי בי ואני ממלא בו חלל ריק

אושר שאני מעניקה חום,בטחון ואהבה למישהו

אושר שמישהו ממלא את החלל הריק שהיה עד כה

אושר שאני לא לבד

אני מרגישה שיש לי תרומה כלשהי בחיים שלה, ולא פעם יצא לי לחשוב מה יהיה כשהיא תגיע לגיל שלי - האם היא תעריך את הדברים האלה? את מה שעשיתי למענה? האם היא מבינה כמה משמעותיים הדברים כלפייה? ואז הבנתי שזה לא משנה, כי מה שנכון לעשות עכשיו זה מה שחשוב כדי לדאוג שתגיע לגיל 18 ותתחיל חיים משלה.

ואם זה מצריך שאתן ואקריב מחלקי, מכספי, מהמחייה היום יומית שלי בשבילה - כך יהיה בסופו של דבר - אם אוהב את זה ואם לא

מה שכן בשבוע הבא תהיה ישיבה של משרד החינוך שיחליטו סופית מה ייעלה בגורל אחותי ולאן היא תמשיך את חייה מנקודה זו וזא זה כבר לא  בשליטתי ...

וכך אני שותפה לשיחה ביני לבין ידיד שלי מאתמול :

הוא: "נראה לי שמעכשיו אני אקרא לך אמא.."

אני: "אויי וויי לא רוצה להיות אמא שלך עם כל הכבוד לדאגה שלי אליך..."

הוא: "לא בגלל שאת אמא שלי...בגלל שאת מתנהגת כמו אמא של אחותך :)"

אני: "לא תודה, אני לא חושבת על ילדים ב10 שנים הקרובות"

הוא: "יש לך סוג של ילדה מאומצת, ועוד בת 15"

אני: "תרגיע..."

הוא: "מה את עושה היום? ומה היא עושה היום?"

אני: "אנחנו הולכות למופעים שיש פה בעיר"

הוא: "איזה כייף, זמן איכות של אמא ובת"

כן אז זה עד כדי כך משפיע על החיים שלי  

בעבודה הגיע מנהל צוות חדש שבאמת תורם לעבודה שלי

מה שכן מעכשיו אני בכירה יחידה לצוות שלי, עד היום הייתה איתי בכירה נוספת והיא טסה לעבוד בארה"ב - קיבלה חל"ת ל4 חודשים מהעבודה

מה שמשאיר אותי ואת מנהל הצוות מנהליו היחידים של הצוות

המנ"צ החדש בעל נסיון בחברה, עד כה מותיר רושם של אחד שבאמת אכפת לו, הוא דואג לכל בעיה שיש לי ודוחף אותי קדימה כמה שיותר מה שנותן לי מוטיבצייה רבה להמשיך ולתת את כולי עד היום האחרון שלי בחברה. נשמע הזוי בשביל חברה שהוציאה את הנשמה שלי בשנה האחרונה, אבל אני רוצה לעזוב עם טעם טוב את העבודה ובידיעה שאני טסה לקראת משהו טוב יותר.

התחלנו חודש חדש,

ביום העצמאות לקחתי את אחותי למופעים שהיו בעיר

פעם ראשונה בחיים שלי נהניתי איתה כל כך

לקחתי אותה גם לאכול (בפעם הראשונה בחייה) אוכל סיני בLEMON GRASS  והיא האמת לא ממש סיימה אותו, הוא עוד ממתין לה במקרר בקופסאת הטייקאווי אז לא יודעת אם היא התחברה כל כך

היא נהנתה מהופעות מגוונות של אמנים, היינו שם עד 4 בבוקר וחזרנו עייפות ומותשות וישנו עד 4 בבוקר היום

אני בהחלט מסופקת מהשבוע הזה בעיקר גם כי גיליתי היום שהעבודה הקשה שהשקעתי חודש שעבר בעבודה השתלמה לי יותר ממה שחשבתי, והמשכורת שלי התגלתה כהכי גבוהה מאז שהגעתי לחברה הזו, אני מאד אופטימית עכשיו ומרגישה שיש לי קצת יותר אוויר לנשימה בעיקר שיש לי עוד פה להאכיל בבית.

שיהיה לנו אחלה של סוף שבוע 

מזל טוב למדינה שלנו

והנה כמה תמונות מהמופע המדהים של סינרגיה שהופיעו ביום העצמאות (אתמול) בעיר

כמובן שהצילום הוא שלי, אז סליחה על האיכות - זו המצלמה לא הצלמת