כמעט חודש מהפוסט האחרון

מצטערת על ההזנחה בלוג יקר וקוראים יקרים אפילו יותר, אבל העבודה פשוט מוציאה ממני המון אנרגיות כוחות וזמן כמו כן להכנס למערכת יחסים רצינית פתאום זה סוחף יותר ממה שחשבתי אז תצטרכו פשוט לסלוח לי.

אז בחודש האחרון הספקתי לעבוד הרבה, לתכנן טיסה לתורכיה עם הבן זוג החדש שתצא לפועל בסופ"ש הקרוב. החלטתי שאני מתחילה קורס מאמני חדר כושר וחינוך גופני, לשמחתי 2 גושים שנמצאו בשד הימני והשמאלי שלי התגלו כהורמונליים בלבד - כך שעוד אבן ירדה מליבי, והייתי מעורבת במסיבת חוף מטורפת של החברה שבה אני עובדת בחמישי שעבר.

ולפרטי הפרטים -

העבודה זה בהחלט חלק חשוב ואהוב עליי בחיים.

אני נהנית להגיע הביתה בסיומו של יום מותשת אך מסופקת מהידיעה שנתתי את כל כולי כדי להגיע עם כלל המוקד ליעד האישי, הצוותי והמוקדי.

נהנית מהתחושה שאתעורר מחר בבוקר ואחרי החדר כושר אלך לאותו מקום ואראה (בערך) את אותם האנשים, אותם החיוכים (עם מצבי רוח השונים)

נהנית להציב לעצמי אתגרים ולעמוד במטרותיי

מה שקורה בגלל שהעבודה גורמת לי להנאה מרובה, זה שאני עובדת הרבה אני אוהבת לדעת שכל יום נוצל עד הסוף ושעשיתי כמה שיותר שעות כדי למקסם את היום הזה.

אז אפשר להגיד שהחודש עבדתי בערך 250 שעות חודשיות אם לא יותר ובברור אני יכולה להגיד שנהניתי מכל רגע.

החלטתי להתחיל ללמוד משהו, אני אוהבת את העובדה שאת רוב שעות היום אני מעבירה בעבודה אבל עדיין אני מרגישה שחסר לי קצת ריגוש אז החלטתי ללכת לתחום שאני הכי נהנית ממנו נכון להיות שזה ספורט. אני כנראה בנובמבר הקרוב אתחיל את הקורס באזור המרכז. פעם בשבוע כמה שעות במשך 7 חודשים כשבסופו אהיה מוסמכת לאמן אימונים אישיים ובחדר כושר וכן חינוך גופני.

לפני כחצי שנה עברתי אירוע מאד מדאיג - במהלך אימון בחדר כושר הפסקתי לנשום בגלל לחצים שהגיעו מאזור השד הימני שלי. אחרי כמה שניות שהנשימה שלי חזרה לסדרה ידעתי שמשהו לא תקין. עם הזמן הרגשתי שהופיעו אצלי שני גושים - אחד בכל שד בגופי שהכאיבו לי בזמן שנגעתי בהם או בזמן שנשנענתי על הצד הזה של הגוף בזמן השינה.

הלכתי לרופאת המשפחה שלי והיא הפנתה אותי לכירורג. כמובן ככל אישה התכוננתי לקראת הגרוע מכל והלכתי לכירורג מוכנה לשמוע כל שיפיל עליי.

הוא מישש, נגע, ונכון שזו הרגשה קצת מוזרה שמישהו זר לחלוטין ממשש לי את החזה בצורה שדי הצחיקה אותי .... אבל למזלי זה הורמנולי ואין ממה לחשוש ליתר בטחון נעשה ממוגרפיה. אז למזלי אני בסדר, הכל תקין.... אני משערת שאשאר על פני כדור הארץ עוד כמה עשרות שנים

נכון שהיה פוסט לפני כחודשיים בדיוק על העובדה שפספסתי טיול לתורכיה עם כמה חברות כי קודמתי?

אז אני משלימה אותו הסופ"ש הקרוב ויותר מזה - עם בן הזוג וחבר'ה שלו.

מצאנו דיל מדהים של בית מלון באנטליה DELUX 5 כוכבים, משהו מפואר למדי ב500 דולר מחמישי עד שני, הכל כלול. אחרי סריקה וחיפושים באינטרנט ובאין סוף סוכנויות נסיעות, מצאנו מה שחיפשנו למרות שזה היה הכי ספונטני בעולם - הוא והחברים שלו תכננן טיול חבר'ה בלי בנות הזוג ואז אחד מהם החליט שהוא לא טס בלי חברה שלו וכולם החליטו להביא את בנות הזוג  אז בואו נגיד שבהחלט לא התנגדתי, בעבודה אישרו את החופש שאני כה זקוקה לו כי האמת היא..... שאם לא הייתי יוצאת לחופש בקיץ הזה הייתי מתבאסת עד מאד... כל העולם ואחותו מסביבי טסים וחוזרים וטסים וחוזרים... אני מתרגשת לקראת טיסה נוספת שלי (האחרונה הייתה לתאילנד בצדמבר האחרון) ועוד עם בן הזוג מממ לא יכולה לחכות

אני מוצאת את עצמי מסתכלת עליו שעות, נהנית מכל רגע שלי איתו, אנחנו מתאמנים ביחד בחדר כושר (בד"כ שלו), רק שבעבודה אנחנו עוד חיים בסתר כי פשוט אסור שידעו שאנחנו ביחד זה ישים את שנינו בסיכון לגבי המעמד שלנו וחבל כי עבדנו קשה להגיע לאיפה שאנחנו היום.

סה"כ אני מאד מאושרת, הוא פשוט משלים את מי שאני וזו הרגשה שלא הרגשתי שנתיים וויתר מזה זה לגמרי הדדי.

למרות פערי הגילאים בינינו (6 שנים) אנחנו שונים מאד ודומים מאד ואין הרגשה טובה מלדעת שיש שם מישהו בשבילי כל הזמן ויעטוף אותי בחום ואהבה מתי שרק אצטרך...

בחמישי האחרון הייתי מסיבת חוף - סגירת הקיץ של החברה בה אני עובדת.

היה ממש מש חם, תרתי משמע... הגעתי למסיבה עם חצאית מיני וגופיה אדומה בעלת מחשוף מכובד ביותר, ופשוט נהניתי עד כלות נשמתי

אני לא זוכרת הנראה שכזו מאז המסיבות בתאילנד ששם רקדנו שעות על גבי שעות לאורך כל הלילה.

כל האנשים שלי מהעבודה היו שם מרמת נציג ועד למנהלי החברה.

לא שתיתי הרבה כמו כולם (וגם לא עישנתי כלום כמו הרוב), פשוט נהניתי עם האנשים שאני אוהבת, היה כיף לראות את האנשים שאני עובדת איתם בבגדים חושפניים וסקסיים (שמלות, חצאיות וכו') הכי פתוחים והכי נהנים שיש... פשוט סיפוק מטורף..

למחרת קמתי עם כאבי יריכיים ושוקיים מרוב שרקדתי אבל בעיקר עם חיוך ענקי וזכרונות טובים

כמובן ששכרו צלמים לאירוע ואנשים כל הזמן אמרו לי כמה שיש לי כמה תמונות מפלילות...... לא נעים אבל בקטנה בערך לכולם היו כאלה

אז קוראים יקרים

הגבוהה שלכם יוצאת לחופש,

מבטיחה להסחף בתורכיה ולמצות כל דקה שלי שם

והכי חשוב לחזור בשלום כדי לכתוב לכם איך היה

שבוע טוב שיהיה

ושנה חדשה וטובה שתהיה לנו