אז כמו שאתם שמים לב (או לא..) גמאני התחדשתי לי בפרו מדוד טיטוס היקר  (לא כמו כולם שרצו לקנות ישר, אני הזדיינתי בסבלנות עד שהפרו יהפוך לחינמי  ).

החלטתי שזה זמן מצויין לקצת שינוי בבלוג, אז החדרתי בו אווירה יותר רגועה וחורפית מאשר האדום הקודר שהיה לפני, אני אוהבת את התוצאה!

בשישי האחרון בדרך מפתיעה הגעתי להפתיע את ענת הקטנה עם כמה מחברייה התל אביבים בדירה תל אביבית ממוצעת, לרגל יום הולדתה.

לא היה לה מושג שאנחנו מפתיעים אותה (אני מקווה..) וחיכינו כולנו בשקט עד שהיא נכנסה בדלת וחטפה התקף לב ופשוט הסתובבה ורצתה לברוח החוצה אך תפסנו אותה והאיחולים והחיבוקים התחילו, ישבנו ואכלנו כמה מאכלי בריאות (סוף סוף אירוע בלי ממתקים!!!) כמו כיסוני סויה וירקות ואפילו נאצ'וס ברוטב ביתי היו שם, הרמנו כוסית לחיי ענת שחוגגת  ?? חורפים  (אני לא אגיד את הגיל היא תהרוג אותי  - לפחות זה מספר בן 2 ספרות ולא יותר או פחות)

היין קצת השפיע עליי, כמובן שעשינו שמייח, צחקנו, יותר נכון היו שם מצבי כפית מטורפים שחיממו את האווירה, אני הפתעתי בחצאית ג'ינס קצרצרה ומגפיים וענת נורא התלהבה מהמראה החדש שסיגלתי לי לחורף הזה והחמיאה נורא (ושוב תודה!), היא שמחה לראות את כולם במיוחד אנשים שבאו מרחוק שלא ציפתה לראות.

ראינו גם סרט ממש טוב שממש לפני שהוא התחיל אני הלכתי לפגוש את ה"תל-אביבי" שהוא בחור שהכרתי דרך חברים לא מזמן, עבד הייטק משועבד בן 24 שנראה מעולה, בנתיים יצאנו רק פעמיים נחכה להתפתחויות משמעותיות.

בכל מקרה הוא בדיוק חזר מאיזה פאב ורצה לראות אותי לכמה דקות (לא מיותר לציין  שלפני שבוע בדיוק יצאנו לדייט והוא נגמר אצלי בסלון בהתזמזות מטורפת אחרי כמה כמות לא קטנה של אלכוהול בדם...) נפגשנו, הוא היה אחרי כמה שוטים (שוב) של וודקה ואני אחרי כמה כוסות (שוב) של יין, אז ישבנו ודיברנו בעיקר שטויות והתענגנו לנו זה על שפתיי זו  הוא כמובן היה חייב לעוף למחרת היו לו המון שיעורים להשלים אז שחררתי אותו לחופשי עם טעם של עוד בשפתיים וחזרתי לסרט הכל כך טוב שבחרו לראות שם ("מעבר לכל דמיון") מומולץ ביותר.

בשעה 3 וחצי אחרי שהעייפות נחתה עליי החלטנו לצאת חזרה הביתה.

נשפכתי על המיטה בערך ב5 בבוקר והתעוררתי למחרת ב1 וחצי בצהריים בדיוק בזמן לצאת לעבודה.

יש לי כרטיסי טיסה!

אז כן השדונית שלכם מגשימה לאט לאט משאלות וטסה לה לחו"ל ליום הולדתה (21.12)

הקדמתי את התאריך עצמו והארכתי את זמן השהייה שלי בחו"ל, אז ככה:

תאריך טיסה - 16.12.07, תאריך חזרה 27.1.08 משך שהייה 42 ימי תאילנד

השדונית שלכם יותר ממתרגשת  זו תהיה הטיסה הראשונה בחייה, הפעם הראשונה במטוס, וכמו שחשבתי מבחינה כספית בנתיים הכל מתקתק כמו שצריך, יש ויזה, דרכון מעודכן (ל10 שנים הקרובות), ויזה לתאילנד (לשהייה של יותר מחודשיים), כרטיס טיסה, ביטוח (של "הראל"+ספורט אתגרי) ורק נשארו לעשות חיסונים ולחכות שהתאריך יגיע. כמובן שלא יכלתי לחכות וקניתי לי מצלמה דיגיטלית ממש לא בא לי לרדוף אחרי זה אחרי אנשים כדי להשגי את התמונות וחוצמזה - אני רוצה לתעד את הטיסה הראשונה שלי.

היום הייתה לי משמרת נוראית בעבודה,

נהייתי לאט לאט יותר ויותר חולה

המכירות היו ברצפה

כשהגעתי לדלת ביתי היה חלזון דבוק עלייה

וגור חתולים שישב לו בין סורגי החלון

לרגע הרגשתי שמישו מחכה לי שאחזור

אך תוך שניה החלזון נפל מהדלת

והחתול ברח ממני בריצה, וחשבתי פעמיים

זה היה החיוך הראשון שהיה לי על הפנים מתחילת הבוקר

ואני יושבת בבית בדירה שלי והגשם חזק בחוץ

ואני נכנסת למיטה ושוכבת על הגב ומאזינה לגשם

אני חושבת לעצמי

אלה רגעי החורף המתוקים שגורמים לי להתגעגע

לא לרגעים טובים יותר כי אני בהחלט לא מתלוננת על חיי

אלא לרגעים הלא בודדים האלה, שאני זקוקה לכתף קשבת או למישו המיוחד שיחמם את לילותיי.

הוא עוד יגיע

בנתיים אני סופרת את הימים לטיסה

חורף זהיר שיהיה לנו

מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד עסקתי בלחסוך כסף, מהסיבה הפשוטה שלא היה אף אחד אחר שיעשה זאת בשבילי (- גם לא ההורים) כל פעם זו הייתה מטרה אחרת שהצבתי בפני עצמי והלכתי אחריה ולהשיגה - לא משנה מה!

כשהשתחררתי מהצבא התחלתי לחסוך כסף כי גרתי בשכר דירה מצחיק (לא שעכשיו הוא בשמיים..) ולא היו לי הרבה הוצאות בגלל תנאים טובים בעבודה (הסעות, ארוחות ועוד) ויכלתי להרשות לעצמי לחסוך 2000 שקל בחודש ועוד לבזבז כעולה על רוחי.

היום - שנה אחרי, המצב קצת שונה לטוב ולרע -

אני גרה בדירת סטודיו משלי, משלמת שכר דירה משתלם

עובדת פחות שעות עם שכר קצת נמוך יותר - אך משביע

יש לי יותר הוצאות - אין הטבות בעבודה כמו ארוחות

את כל החסכונות שחסכתי בשנה שחלפה הוצאתי כבר בגלל חודשיים שלא קיבלתי בהם משכורת מהעבודה הקודמת, ולא הייתה לי דרך אחרת לשלם בה את השכר דירה ,החשבונות והמחייה  (אני באמת צריכה להתחיל לעשות מהלכים כדי להשיג את הכסף הזה בחזרה...)

מה שאומר שאני מתחילה לחסוך עכשיו מכלום...

הבעיה שלי כשהייתי ילדה אף פעם לא היה לי מה שרציתי.

תמיד שמעתי את המילה "לא" ואם רציתי משו 2 אופציות עמדו בפניי - להשלים עם ה"לא" הזה, או להשיג זאת בעצמי.

הבטחתי לעצמי כשאגדל לא יהיה חסר לי כלום, שאשאר צנועה ומחושבת אך שאשיג מה שארצה - בזכות עצמי.

שאם ארצה מחשב נייד - לא תהיה לי בעיה לפרוס אותו לתשלומים

אם ארצה לטוס לחו"ל יהיה לי כסף בחסכונות לטוס לחו"ל (בפעם הראשונה בחיי!!)

אם אכנס לבנק לבקש הלוואה לא תהיה להם בעיה לתת לי בגלל גובה המשכורות שלי בשנה האחרונה

וכך אני משתדלת לעשות - יום ביומו, היום הגעתי למסקנה שיש דברים שאני צריכה לקחת בפרופורציות

התחלתי להוציא המון כספים בחודש האחרון - רוב הכסף המבוזבז הלך על החתונה שלי אחי (זה לא זול להיות אחות של חתן) בהתחשב בעובדה שהייתי חולה מתה חצי חודש והמשכורת שלי הייתה מצחיקה..  וגם בהוצאות שהיו לי הייתי מחושבת מאד.

התחלתי לחשוב שהגיע הזמן להגיד שלום לחדר כושר ולחזור לרוץ בחוף הים (אני גרה 5 דקות מהחוף) ולחסוך כל חודש 180 שקל שזה 2160 שקל בשנה

התחלתי לחשוב על לדבר פחות בטלפון ובמקום להוציא 400 שקל בחודש - לצמצם ל200 כך אני שוב חוסכת עוד 200 שקל בחודש שאלה 2400 שקל בשנה

החודש נגמרים לי התשלומים על המחשב הישן - כך שעוד 750 שקל יורדים לי מההוצאות מעכשיו

וגם נגמרת הלוואה שלקחתי לפני כמה חודשים כך שעוד 350 שקל בחודש כבר לא יירדו מהמשכורת

מעכשיו הבטחתי לעצמי להיות מסודרת וחסכונית ... לא שאני לא - אלא יותר ממה שאני ! אם לא אני לא אגיע רחוק - וכמה מהקוראים שלי פה מודעים לכמה קשה לחסוך כסף בארץ כשאתה עצמאי ברשות עצמך (ועוד לא הגעתי לגיל 21) ואני כבר ככה 4 שנים אז שזה רק הולך ומשתפר, אני לומדת מטעויות, מבינה את המטרות שלי ומיישמת אותן.

אז עם כל החישובים שעשיתי פה זה אומר שמעכשיו מתחילה תקופה חדשה, חסכונית וטובה יותר.

הזמנתי כרטיסי טיסה לתאילנד עם ידיד שלי וחברות, מחכים לתשובות מהסוכנת נסיעות

התאריכים המתוכננים הם 25 לדצמבר עד ה2 בפברואר שזה מעולה - קודם כל זה 4 ימים אחרי היומולדת שלי - המתנה הכי טובה שקיבלתי ליומולדת

זו תהיה הפעם הראשונה שלי בחו"ל, בארץ זרה, ועל מטוס בכלל! :)

את הטיסה הזו אני חצי מממנת וחצי הבנק מממן הם לא פחדו לתת לי הלוואה מכובדת והסכימו לפרוס אותה לכמה תשלומים שארצה.

ואנשים אומרים לי "תחכי" "תחסכי עוד, למה לערב את הבנק?" למה לחכות?

אני מרגישה בתוכי שזה עכשיו, לחיות את הרגע, את אותם רגעים שאנחנו מהלכים על כדור הארץ ולעשות משו בשביל עצמי

אני כבר 4 שנים מתגוררת לבד, עצמאית, מממנת את עצמי, קורעת את התחת בעבודה 6 פעמים בשבוע כדי לחסוך לכל מטרה (המטרה הבאה היא עבודה בחו"ל או לימודים), מחושבת, אחראית ובוגרת

ובכל ה4 שנים האלה לא עשיתי כלום בשביל עצמי, לא עשיתי משו גדול ומהנה כמו לקחת חודש חופש מהעבודה ולטוס לחו"ל

אז הנה אני עושה את זה, עם חיוך על הפנים זו עוד מטרה שאני מציבה לה

והבלוג יעזור לי ברשימת מטרות ככה שאדע את היעדים שלי במדוייק.

wish me luck