לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
242526272829 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2008

ה"גבוה" בקאמבק מטורף


אז השבועיים האחרונים העברתי בצורה די מפליאה בתור בכירה חדשה בצוות

השבוע הראשון עבר מדהים

הבהרתי להם שלמרות שאני בכירה שלהם, הייתי חלק מהם עד לפני שבוע ואכפת לי שכל אחד ימכור, שיצאו על בונוסים ומצד שני שיתנו מעצמם ויעזרו לצוות לתקתק עבודה. הבונוסים של השבוע הראשון היו מובטחים.

לעשות את התפקיד שלי על הצד הניהולי והמכירתי ועל הצד האנושי והאכפתי, זה המפתח לדעתי.

לפני שבוע הגעתי לעבודה בכוחות מחודשים, המזג אוויר היה על הפנים - בראשון עד רביעי היה נוראי, סופות, סערה, גשמים, קור מקפיא..... וככה זה היה נראה בצוות-

למרות שכל בוקר מחדש הגעתי עם אנרגיות, מוטיבציה וניסיתי להשרות אותם בצוות

זה לא עבד עד יום חמישי...

בחמישי התעוררתי מציוץ ציפורים, מבט חטוף בחלון גרם לי להבין שזה יום שמשי ומתאים בדיוק לריצה בחוף הים.

לא חשבתי פעמיים, קמתי מהמיטה, התלבשתי לריצה, עשיתי כמה תרגילים לחיזוק הבטן, מתיחות וישר לחוף הים.

אחרי הריצה הרגשתי תחושה נפלאה, טרפתי פחית טונה, שתיתי המון מים ומיץ תפוזים, ארזתי קצת אוכל ויצאתי לעבודה לקראת ישיבת צוות חריפה.

בישיבת צוות (הראשונה שלי בתור בכירה) היו 2 נציגות שהחליטו למצוא שעירה לעזעזל לחוסר מכירות שלהן ונפלו עליי.

לכולם הראיתי שזה לא מזיז לי במיוחד שהבוסית שלי עמדה מאחוריי לא משנה מה, אבל אחרי הישיבה התפרקתי בפניה והיא ידעה טוב מאד להרים אותי בחזרה לקרקע ולגרום לי להבין שככה אני צריכה לעשות את העבודה שלי

הצוות צריך להבין שהוא לא יכול לדרוך עליי או להתנהג איך שבא לו.

אחרי השיחה המשמרת הייתה מדהימה, הצוות סיים עם פלוס רציני ואני עם בונוס יומי ראשון לאט לאט מתקרבת לשבועי.

למחרת קיבלתי את אותם אנשים בדיוק שהיו במשמרת יום לפני, והם שוב עשו עבודה מעולה, הגעתי ליעד השבועי שלי מה שאומר שעוד 150 דולר יכנסו למשכורת הבאה.

בלי לפתוח עין הרעה לשבוע האחרון של החודש אני מקווה לקרוע תתחת כדי להשיג עוד בונוס שבועי ויומי לנציגים שלי ולי.

 

אתמול יצאתי לדייט, נקרא לזה "דייט חוזר" עם בחור  שניסינו לצאת לפני שנה בערך (וידוע שבשנה האחרונה הייתי בתסבוכי אקס...) אם זכור לכם מרשימת ה"מאז שהתרווקתי" פה בצד הוא "הגבוה"..רעננו את זכרונכם ותחזרו לסיפור :)

 

אז אחרי שהבנתם על מי אני מדברת אתם מוזמנים לחזור :)

החלטנו לתת לזה עוד צ'אנס, למרות שעברה שנה, ולמרות שבאיזה שהוא מקום פגעתי בו כי אחרי כמה דייטים פשוט נעלמתי כלא קיימת בגלל המחסום הרגשי שהיה לי עוד מהאקס.....

כבר שנפגשנו הכל זרם, זה לא היה דייט ראשון כי הדייט הראשון והשני והשלישי קראו לפני שנה בערך, ישבנו במקס ברנר, אכלנו דברים מתוקים (כל פעם שאני איתו זה מסתיים במשו מתוק..[ראו פוסט "הגבוה"])

דיברנו כל כך הרבה שזה היה ממש לא מובן באופן החיובי

אחרי כל ה"מה עברת בשנה האחרונה" לא הפסקנו לקשקש סמולטוקים כאלה

אנחנו פשוט באותו הראש

וכמה שהוא ג'נטלמן ושילם את החשבון למרות שהתעקשתי להתחלק איתו

וכשהגענו אלי כי היה קר כל כך בחוץ (מה לעשות שדפקתי הופעה בחצאית וסריג ארוך .גרררר..) הראיתי לו תמונות מתאילנד, דיברנו המון- עד 5 בבוקר, על שטויות במיץ, אבל דיברנו בלי הפסקה

עד שאזרתי אומץ  ונישקתי אותו

השפתיים הבשרניות העבירו לי צמרמורת בכל הגוף

עד שאחרי חצי שעה של נישוקים על הספה אצלי בסלון אמרתי

"ששש...אתה שומע את זה?"

"מה....?"

"הפוך קורא לי..."

לקחתי את היד שלו והתכרבלנו לנו בצורות כרבול חמודות במשך שעתיים שלמות עד שנרדמנו לבסוף

כמה שפיזית הוא מתאים לי, כמה שמצחיק לי איתו כי הוא גדל בקיבוץ ויש להם כל כך הרבה שריטות שאני נמשכת אליהם, כמה שהערב היה כל כך כיפי...

בבוקר הוא התעורר והעיר אותי גם כי היה צריך לחזור לקיבוץ (באזור עפולה וזה קצת רחוק מהמרכז....)

ואני כמובן שחזרתי לישון - יום שבת, יום חופש סוף סוף..... גמאני צריכה קצת מנוחה...

התעוררתי לי, כמובן עם חיוך ענקי וישר שלחתי הודעה

"היי, היה לי כיף (ממש כמו פעם) לא יכולה לחכות לפעם הבאה"

בחזרה קיבלתי

"גמאני ממש נהניתי, מבאס להתעורר עכשיו בלעדייך"

אחחח ההרגשה שעברה לי באותו הרגע... הרגשת חמימות עוטפת אותי ממש כמו הידיים הגדולות שלו :)

 

בקיצור,

אני זורחת מתמיד

עם אנרגיות בשביל עוד 10 אנשים

מתחילה דרך חדשה בקרוב, כנראה גם בעיר חדשה בצפון הארץ

 

הנה תמונה שצילמתי בקופנגן, נוסטלגיה

 



 

 

נכתב על ידי הכי גבוהה בישרא , 23/2/2008 18:30  
24 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



השדונית רווקה בשנית


הכותרת אולי נשמעת קיצונית ומשעשעת אבל הפוסט הזה אולי קצת לא.

יום החזרה שלי לארץ

אני נוחתת בארץ ב27 לינואר, עם תיק גב קטן ו2 מזוודות קטנות

אני נוסעת הישר לבית הוריי שבצפון

נשארת שם, נכנסת לשוק טוטאלי ממה שהולך סביבי, לא מבינה לאיפה נחתתי

באותו הערב האקס האוסטרלי הגיע (כמו שאתם יודעים או לא בחצי שנה האחרונה דיברנו נון סטופ בטלפון והבהרנו את הרגשות שלנו והסכמנו לתת לנו עוד צ'אנס, ונראה לאן זה הולך משם) לצפון לבית הוריי.

כשיצאתי החוצה הוא עמד לו שם

מיד הרגשתי שהכל עולה לי בחזרה

התקרבתי אליו

"היי בייבי" הוא לחש לי וחיבק בחוזקה

התחבקנו בקור המקפיא של אותו היום בערך חצי שעה, בלי לדבר, בלי לזוז...רק חיבקנו

"התגעגעתי" התוודה בפניי ומיד נישק את שפתיי הקפואות

עלינו ביחד למעלה, אמא שלי קיבלה אותו בחום ואהבה כמו שתמיד עשתה וכשעה לאחר מכן יצאנו לכיוון המרכז חזרה לדירה שלי.

כל הדרך שתקתי  לא הבנתי מה הולך סביבי, מה קורה איתי.

הבטתי בו כל שניה כדי להבין אם הכל אמיתי - אני בארץ? הוא פתאום לידי אחרי ששנה לא ראיתי אותו? קר פתאום? אנחנו נוסעים בג'יפ שלו? מה הולך?

הגענו אליי הביתה, פרקתי את המזוודות ולא יכלנו להתנתק אחד מהשניה.

היינו דבוקים אחד לשניה בדבש

באותם ימים היינו ביחד (מסתבר שיותר מדי) רצינו לבלות כל זמן פנוי אחד עם השניה להשלים את השנה שפספסנו..

עד שחזרתי לעבוד ולאט לאט הרגשתי שכל ה"רגש" הזה שכיב יכול הרגשתי אליו לא היה כלום מאשר תשוקה לקשר, תשוקה לקשר מוכר שהיה לנו לפני שנה.

מהצד שלו הוא לאט לאט הרגיש שכל מה שהוא חשב שיהיה פה לא קרה, הוא לא מצא עבודה שידע שינצל בה את כל היכולות שלו וזה תסכל אותו - היו לו מצבי רוח,

הוא לא ידע מה הוא רוצה מעצמו, דיבר על לחזור לעבוד באוסטרליה ולקחת אותי איתו.. המחשבות, הרגשות, הכל התערבב לי והוא ערער אותי לגמרי וגרר אותי למצב של בלבול טוטאלי, זה הפריע לי ביום יום, בעבודה, ממש הוציא אותי מריכוז..

הגענו אליי באותו הערב, הבהרנו שאנחנו צריכים לקחת את זה לאט אם אנחנו רוצים שזה יילך

"תקשיב, אני הבטחתי לעצמי שהחזרה שלך לארץ לא תשנה לי את התוכניות, את מה שאני רוצה לעשות עם עצמי"

פשוט הבהרתי לו שאני בתור בן אדם שיש לו מטרות וחלומות ושאיפות מהחיים שלי אני אממש אותם בלי שאף אחד יפריע לי.

השיחה נגמרה בחיוכים שנתן לעצמו קצת ספייס וננסה לקחת את זה באיזי

באותו ערב יצאנו לאכול במסעדה סינית, ממש הרגשתי שהכל מתחיל להסתדר... יצאנו גם לפאב עם חברים שלו ושתינו, היה ממש כיף...היינו זקוקים לרענון הזה בקשר שלנו. גם שכבנו לראשונה מזה שנה באותו הערב.

זה היה חסר מילים.

סערת רגשות, תשוקה מטורפת (האלכוהול עזר..), סצנה שלא השתתפתי בה המון זמן...

הסקס היה מושלם

הוא אפילו נשאר לישון, התכרבלנו כל הלילה

למחרת בבוקר התעוררתי, הוא כבר יצא בחזרה הביתה והייתי צריכה לקום לעבודה.

במשך כל אותו היום (שישי) לא שמעתי ממנו, עד שבערב שלחתי לו SMS אם הכל בסדר ומה הוא עושה

הוא פשוט נפנף אותי בהודעה אדישה ולא יותר מזה

אני בהחלט אגיד שבאותו הרגע נפל לי האסימון,

אני משוחררת

לא הציק לי שלא דיברנו

לא הרגשתי טיפת געגוע

אפילו לא נפגעתי שהוא לא ייצר קשר

פשוט הרגשתי תחושה של סגירת מעגל

שאם זה מה שהיה צריך לקרות כדי שאבין שאני כבר לא תקועה ברגשות אליו ובעבר איתו אז זה מה שקרה

חלקם יחשבו שאני צריכה להתקשר ולצרוח עליו מה הוא חושב שהוא לא מתקשר אחרי שאנחנו שוכבים...

אבל לא, אני פשוט המשכתי עם זה הלאה וזה לא ממש הזיז לי

והיום (שני) אני כאן, אחרי חושבים עם עצמי

אחרי המון תובנות, אחרי המון הבנות, אחרי המון התלבטויות.. אני רגשית מסוגלת להמשיך הלאה ממנו

מסוגלת להשאיר מאחור שנתיים של קשר ושנה של בלבול ומחסומים רגשיים,

ולהמשיך הלאה

 

אני חוזרת לעצמי לאט לאט

חזרתי לריצות בחוף הים

קידמו אותי בעבודה

יש לי כיוון חדש לחיים שאפרסם בפניכם בסביבות יוני (כשהוא יתממש)

אני רווקה רגשית ופיזית

והכי חשוב

חזרתי לנשום

 



 

נכתב על ידי הכי גבוהה בישרא , 11/2/2008 20:39  
25 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



השיבה מתאילנד - חלק 2


אז הגענו לקו טאו שזה אי הצלילות, זהו אי שקט יותר ממסיבות

יש בו 2 פאבים מקומיים ורצועת חוף יפהיפיה. שם הדקלים באמת מגיעים למים, ארוכים ותלויים באוויר שזה לא ייאמן :)

ישנו בVANS שזה מועדון הצלילה הכי גדול באי הזה, שם כל הצוללנים מגיעים לעשות את הצלילות כמובן שכל אחד ואחד מהם ראוי לשבח על הגוף המטופח :)

אהבתי את האי, את הרוגע והשקט בו, את העובדה שאני קמה בבוקר באיזו שעה שמתאימה לי

יורדת למכולת המקומית, קונה קפה קר וחטיף בריאות, לוקחת ספר, מגבת ובגד ים וממשיכה לחוף הים לבילוי צהריים

עד שהחבר'ה מגיעים להולכים לאכול צהריים כולם ביחד ואז זורמים לאיזו מסעדה שמקרינה סרט טוב ובערב יוצאים לפאב מקומי

ככה היה במשך שבוע עד שהחלטנו שהגיע הזמן להמשיך לאי האחרון ולהתחיל לחזור צפונה לאזור בנגקוק כי נגמר לנו הזמן - בקרוב החבר'ה חוזרים לארץ ואנחנו התכוונו להמשיך לקמבודיה.

לקחנו לנו מעבורת לקוסמוי שזה אי שבעיקר מסתובבות בו הליידי בויס, בעיקר מסיבות שבאיזה שהוא שלב נערמות שם המון תאילנדיות שזה הגעיל אותי כי בשאר האיים הם לא מעיזים להתקרב למועדונים של התיירים..

הגענו לקוסמוי התארחנו בבית חב"ד בארוחת שישי ושבת זה גרם לנו להרגיש בבית, 50 ישראלים יושבים בשולחנות ארוכים ושרים שירי מולדת וארץ ישראל. נוסטלגיה משו, גרם לי לרגע להרגיש בארץ הקודש :)

אחרי הסופ"ש לקחנו מעבורת ואוטובוס בן 13 שעות לבגנקוק שזה היה סיוט לא נורמלי..

הגענו לנו לבנגקוק, החלטנו להצטרף לזוג שהיה איתנו לטיול יומיים בקנצ'נבורי שם ליטפנו לנו נמרים, שחינו ורחצנו פילים ונסענו בסירות מירוץ תאילנדיות, עישנו את טיול 7 המפלים המדהים ביופיו וזם הייתה הטעות היחידה והכי גדולה של הטיול שלי - בזמן שדיברתי עם חברה בדקתי את כרטיס הזכרון של הכרטיס ובאותו הרגע - חוסר של ריכוז - פרמטתי את הכרטיס...ג'יגה של תמונות מקואטו ואת כל הנמרים בקנצ'נאבורי..... הכל נמחק..

לא נורא, יש את הזכרונות ;)

אחרי הטיול חזרנו לבנגקוק, ישר קנינו כרטיסים לקמבודיה לכמה ימים אחרי.

טיילנו בMBK שזה קניון מטורף בתאילנד פשוט ענקי בגודלו - 8 קומות של מוצרי אלקטרוניקה, פלאפונים, בגדים, רהיטים, אוכל והמון שטויות - כל מה שאי פעם חשבתם וגם על מה שלא - יש שם לקנות..  צריך יום שלם כדי להיות שם..

כמובן שזה היה סופ"ש אז הלכנו לWEEKEND MARKET וקצת הלכנו לנו לאיבוד שם.. זו סמטה שנכנסת בסמטה ועוד היה באותם ימים 40 מעלות בצהריים אז ברחנו משם די מהר.

במהלך השבועיים האלה מאד התסכסכתי עם הידיד שאיתו הייתי אמורה לסוע לקמבודיה והסעיף ממש עלה לי, לא יכלתי יותר אז ביטלתי את הנסיעה איתו לקמבודיה והחלטתי להשאר לבד במשך השבוע האחרון שלי בתאילנד.

ביקשתי עצות מאנשים, כל מה שרציתי זה לבלות את השבוע בלהרגע, לנצל את המזג אוויר הטוב שהיה שם ולמצוא מקום להתבודד בו קצת.

מישו הציע לי לסוע לאי ששמו קוצ'אנג שלא הולכים אליו ישראלים בכלל ואמרתי "יאללה, יהיה מה שיהיה אני אנסה"

עכשיו הקטע הכי מצחיק שדבר ראשון הייתי הישראלית היחידה על האוטובוס לשם ועל המעבורת.

זה אי מדהים 5 שעות נסיעה מבנגקוק ועוד חצי שעה במעבורת, כמו שכל הישראלים מתחילים את הטיול שלהם בצפון, כל השוודים מתחילים את הטיול שלהם בטיול הזה -  פשוט שוודיות ושוודים שווים ביותר מתרוצצים בכל פינה.

וכמו שאמרו לי לא היו באי ישראלים - לא פגשתי חוץ ממני עוד ישראלים שם לשם שינוי ואהבתי את זה.

כשהגעתי לשם פגשתי חבורה של כמה שוודים ואני חייבת לציין - הם אחלה חבר'ה (גם כשהם שיכורים) והשפה שלהם פשוט מדהימה - נשמעת כמו שירה ממש

לא היה מקום לכולם באותו הגסט האוס (היינו אני, זוג שוודים בחורה ובחורה ועוד שניים חמודים לאללה - סה"כ - 2 בחורות ו3 בחורים)

אז הזוג מצא לו חדר בגסט האוס ליד ואני והבחורים מצאנו שני חדרים אחד ליד השני באותו הגסט האוס

בלילה הראשון שלנו עברתי הרפתקה של ממש

חזרנו לנו לגסט האוס בסביבות השעה 3 מיציאה אחרי ששתינו קצת (לא מספיק כנראה..) והלכתי לחדר שלי ונוכחתי לגלות שכל המיטה שלי מלאה בנמלים אדומות

ביקשתי שיחליפו לי חדר ומיד הסכימו בקבלה

נכנסתי לחדר אחר - גדול יותר עם טלוויזיה בלי נמלים :) כי הקטע באי הזה שאגסט האוסים ממוקמים בין הג'ונגל לחוף הים

אין דרך או כביש, פשוט בונגלוסים וגסט האוסים שנמצאים צמוד לג'ונגל ולחוף הים מצדם השני

כמה שעות אחרי אני מתעוררת ללכת לשירותים, אני נכנסת לחדר אמבטיה ושומעת שחיייה חלקלקה מנסה לצאת מהאסלה

מיד ברחתי החוצה וניסיתי לקרוא למישו מהקבלה אבל כולם כבר ישנו (כי היה כבר 5 בבוקר...), החלטתי להעזר בשוודים

דפקתי על הדלת עד שאחד מהם פתח והוא ברוב אצילותו הציע ללכת איתי לחדר לבדוק מה מנסה לאכול אותי שם :)

הוא נכנס לחדר אמבטיה ואמר שיש שם צפרדע ענקית ושפוט הוריד את המים

בכיתי שאני לא מסוגלת להשאר בחדר הזה יותר מדקה והוא פשוט הציע שאשן איתם בחדר באותה מיטה

מה חשבתם שאני אסרב לכזו הצעה?!

וככה ביליתי לילה שלם בין 2 שוודים קצת שיכורים, שהריצו בדיחות וקטעים שממש גרמו לי להשתין מצחוק ולבסוף להרדם

באותו השבוע קמנו כל בוקר, הלכנו לים לתפוס צבע, בערב אכלנו משו ויצאנו לאיזה פאב או מסיבה בחוף הדרומי יותר של האי שנקרא LONELY BEACH

החוף שבו ישנו היה WHITE SAND BEACH שהוא היה מדהים ביופיו

אחרי כמה ימים מועד הטיסה שלי התקרב והייתי חייבת לחזור חזרה לבנגקוק להספיק לקנות קצת מתנות למשפוחה

אז אחרי האי האחרון אמרתי שלום לחופים הלבנים ולמים הצלולים וחזרתי לבנגקוק אחרי עוד 5 שעות נסיעה

בדרך חזרה התיישבה לידי (כמה מפתיע) שוודית חמודה וישבנו לדבר כל הדרך עד שהגענו לבנגקוק, הכי מצחיק שהיא הייתה בת 31 משו שממש לא ראו עליה והזדהינו בכל כל הרבה דברים שזה היה מצחיק - לא שמו לב שיש בינינו פער של 10 שנים..

אכלנו לנו סושי במסעדה באותו ערב, הסתובבנו ביחד בקוואסן ולמחרת היינו ביחד בMBK עשיתי לה סיור והסברתי לה איך מתמצאים במקום

באותו היום בשעות אחה"צ פגשתי תייר גרמני שנפגשנו פעם ראשונה במסיבת הסילבסטר המטורפת בקופנגן ומאז שמרנו על קשר ומסתבר שהוא לומד בתאילנד כחלק מהתואר שהוא עושה בגרמניה למנהל עסקים

אז הוא לקח אותי לסיור בבגנקוק

הראה לי מקומות שלא חשבתי שיש שם

לקח אותי גם לבניין הכי גבוה בבנגקוק בקומה 69 :) מצחיק משו

קוראים לזה SKY BAR אלה פשוט פאבים שנמצאים על הבניינים הכי גבוהים בבנגקוק כמובן שאותם בניינים הם מלונות הכי מפוארים בבנגקוק

זו בהחלט הייתי דרך מדהימה לסיים איתה את הטיול הזה

למחרת התעוררתי בידיעה שאלו שעותיי האחרונות בתאילנד

קמתי ואכלתי ארוחת בוקר רגועה, הסתובבתי עוד בקוואסן, צילמתי עוד תמונות

והתארגנתי לטיסה

כמובן שבקשר פגשתי את כל אלה שהיו איתי על אותה טיסה

לקחתי מונית עם כמה מהם ונפרדתי מבנגקוק, עליתי על המטוס ב19:15, הייתה עצירה של חצי שעה בטשקנט/אוזבקיסטן שהיה שם מינוס 14 מעלות ... מקפיא לגמרי,, אני בשוק שנחתנו בשלום על המסלול הקפוא.. אבל תודה לאל בשעה 5 בבוקר שעון ישראל נחתתי לי בארץ הקודש וחזרתי הביתה

 

שינויים שחלו מאז שחזרתי :

יש מטבע של 2 שקל

האקס מאוסטרלייה חזר ועשה לי הפתעה, אפשר לומר שחזרנו להיות ביחד 

התווספו לי 2-3 קילו עודף (שאני לא מבינה ממה, הרי אכלתי סלטים כל הטיול!!) שצריך להוריד

קרררר מאד!

 

בכמה מילים אחרונות

בהחלט הייתי זקוקה את הטיול הזה לעצמי, לגוף ולנפש

סה"כ מספר חוויות-תיירים שחוויתי : 5 מארצות - ברזיל, אנגליה,שוודיה, גרמניה ואוסטרליה (כמובן שבמקום הראשון מדורג הברזילאי)

הבנתי המון דברים על עצמי, על אנשים שאני מכירה ובעיקר על החיים

חזרתי בן אדם יותר רגוע ושלוו (למרות שבניגוד לכולם לא עשיתי שום סם בתאילנד)

ניקיתי את הראש והבנתי פחות או יותר מה אני באמת רוצה לעשות עם החיים שלי ולאיזה כיוון אמשיך מכאן

אהבתי את תאילנד - פחות את האנשים בעיקר את הנופים, את הפשטות והעיקר  - שלא היה איתי פלאפון :)

 

והכי חשוב - נהניתי מאד, פגשתי אנשים מארצות אחרות, חוויתי הרפתקאות ואת הטיול הראשון שלי בחו"ל

שאפשר למרות כל הקשיים לסכם אותו כהצלחה שאני שמחה שלקחתי בה חלק

 

 

הדקלים בקוטאו




 

 

הפיר בכניסה לקוצ'אנג

שקיעה ראשונה בקוצ'אנג

לישון בין הג'ונגל למים הצלולים

בוקר ראשון באי

כניסה לחוף

3 שוודים ושקיעה :)

לילה בחוף

בנגקוק : הקוואסן בלילה

קוואסן בבוקר

בנגקוק בקומה 69

פירות טריים בקוואסן

טוק טוק

וכמובן - השלט הנפוץ של הלמטייל והקשר הישראלי


נכתב על ידי הכי גבוהה בישרא , 5/2/2008 23:20  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  הכי גבוהה בישרא

בת: 37




23,340
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 20 פלוס , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להכי גבוהה בישרא אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הכי גבוהה בישרא ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)