תהיות...

יושבת ומחכה

למישהו

למשהו

שיבוא ויקח אותי

הוא בא ומציע את עצמו

אני מהנהנת וקמה

פוסעים אנו יחדיו לעבר רכבו

אנחנו עם עוד אנשים

אך אני מרגישה שאיננו מתייחס כלל וכלל אליהם

מבקש ממני לשבת על ידו

מנהלים שיחה

בקרוב ניפרד

בקרוב הוא עוזב

חבל לי

אבל מצד שני לבי מפרפר

כי יודעת אני

שיש לי כאן

כזה חבר

הכל כל כך כייף בזמן האחרון.

אילו רק הייתי יכולה להסביר מדוע.

כולם לחוצים בגלל הבחינות, אך אף פעם הבחינות לא הרשימו אותי, או גרמו לי להשתנות לרעה. לפעמים אני לומדת אליהם, אבל לא ברמה רצינית.

פשוט הכל כל כך נפלא.

חזרתי לשחק, לאחר חודש שלם ללא משחק.. כל כך כייף. להזיע, להתקדם במהירות אדירה, להתנגש, ליפול, ללמוד דברים חדשים ולדעת שאת טובה.

חזרתי לשמור על קשר עם המון אנשים שחשוב לי הקשר איתם, שאני נהנת איתם.

גיליתי שאני הרבה יותר מטורפת ממה שחשבתי..

וגיליתי שלא תמיד אנשים רואים את זה בעין יפה..

וגיליתי בנוסף שזה לא מעניין אותי.

ראיתי שאני מתרקת מאדם אחד, אך אני די נותנת לזה לקרות-כי אנ מרגישה שזה צורך שלו.

אני נהנית מהכל והזמן הזו הוא מצויין בשבילי.

חיוך מרוח על פניי, על עיניי ובליבי 24 שעות ואף יותר..

רוצה שלכולם יהיה טוב כמו שלי- שמח וכייף..

אבל המבחנים פשוט הורסים לרבים. חבל...