תהיות... הזיכרונות הרעים גם הם חלק מאיתנו. בלעדיהם, איך נעריך את הטובים |
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יולי 2008
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
| 7/2008
החתימה שלי
"ותמחקי כבר את החיוך הזה" הוא צעק עליי, עצבני מכל מה שקורה שם "לא רוצה" הרמתי עליו את הקול
החיוך הזה לכמה מקומות הוא לקח אותי כמה דיברו עליו
מסתיר יפה לועג מבין שמח אוהב מתבייש נבוך צבוע אמיתי את
"למדתי לקרוא אותם כבר" היא אמרה ואני חייכתי וכולם מסביב צחקו
כשאני מחייכת לעיתים דמעות עולות בעייני אני אוהבת במיוחד את הרגעים שהחיוך לא יורד מפניי שהדמעות ממלאות את עייני דמעות וחיוך של אושר אושר אמיתי
כשיורדות הדמעות הכואבות אני אוהבת כשהחיוך מגיע חיוך של צחוק של התמודדות
"שתמיד יהיה שם, הוא כל כך את" הוא אמר לי לפני זמן רב ואני שכחתי את מילותיו ולפעמים קצת זנחתי אותו
אבל שם פגשתי את אהוביי את קרוביי את האנשים שהראו לי את האושר את החברות והם החזירו אותו לפניי החזירו את אותן דמעות של שמחה דמעות של אהבה
מקווה שלנצח הוא יישאר איתי והדמעות גם הן
| |
| כינוי:
תוהה בת: 35
|