לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

תהיות...


הזיכרונות הרעים גם הם חלק מאיתנו. בלעדיהם, איך נעריך את הטובים


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

7/2008

החתימה שלי



"ותמחקי כבר את החיוך הזה" הוא צעק עליי, עצבני מכל מה שקורה שם
"לא רוצה" הרמתי עליו את הקול

החיוך הזה
לכמה מקומות הוא לקח אותי
כמה דיברו עליו

מסתיר
יפה
לועג
מבין
שמח
אוהב
מתבייש
נבוך
צבוע
אמיתי
את

"למדתי לקרוא אותם כבר" היא אמרה
ואני חייכתי
וכולם מסביב צחקו

כשאני מחייכת לעיתים דמעות עולות בעייני
אני אוהבת במיוחד את הרגעים שהחיוך לא יורד מפניי
שהדמעות ממלאות את עייני
דמעות וחיוך של אושר
אושר אמיתי

כשיורדות הדמעות הכואבות
אני אוהבת כשהחיוך מגיע
חיוך של צחוק
של התמודדות

"שתמיד יהיה שם, הוא כל כך את" הוא אמר לי לפני זמן רב
ואני שכחתי את מילותיו
ולפעמים קצת זנחתי אותו

אבל שם פגשתי את אהוביי
את קרוביי
את האנשים שהראו לי את האושר
את החברות
והם החזירו אותו לפניי
החזירו את אותן דמעות של שמחה
דמעות של אהבה

מקווה שלנצח הוא יישאר איתי
והדמעות
גם הן
נכתב על ידי תוהה , 9/7/2008 22:51   בקטגוריות מדהים., תהיות...  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  תוהה

בת: 35




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לתוהה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על תוהה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)