לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

תהיות...


הזיכרונות הרעים גם הם חלק מאיתנו. בלעדיהם, איך נעריך את הטובים


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2006    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

1/2006

כשקראתי...


אני לא יודעת כמה שטחית אני יכולה להיות...
קראתי את הקטע "לגעת בעצב"
הפסקתי כל פעולה אחרת למשך שעה..
התחלתי לראות כבר מטושטש אבל נלחמתי בכך כי לא יכולתי לעצור לשנייה....
זה סיפור מדהים...
איזה כוח אדיר צריך להיות לאיש שכתב אותו...
הוא אמר שהוא חסר כוח אבל הוא מלא יותר ממה שידע.
כמה שטחית....כי כל מה שיש לי להגיד זה "וואו"
אין לי שום הזדהות.שום רגשות הבנה....
אבל משהו צובט לי בלב...
הדופק עולה.
הראש מסתובב..
ואין לי שום תשובה למה...
העיינים דומעות...
אני מרגישה כל עצם בגופי...
כמה שטויות בתגובה אחת...

 

את התגובה הזאת כתבתי בבלוג אחד...בלי שום קשר לפוסט עצמו אלה בקשר לסיפור שהיה קישור שם.. והאמת שאין לי יותר להגיד ממה שנכתב למעלה.. שווה כל שנייה..והן רבות!!..

הסיפור : http://www.geocities.com/simankria/lazaros.htm

הבלוג: http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=18082&catcode=&year=2006&month=1&day=0&pagenum=2

נכתב על ידי תוהה , 15/1/2006 17:14   בקטגוריות זיכרונות  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נסיך האמבטיה ב-4/2/2006 17:40
 



שבוע שכזה...


האמת עבר עליי שבוע נהדר...

שום בוחן, עבודה או מורה לא הצליחו להרוס לי אותו..גם לא אימא!! כמה נהדר..

את העבודות דחיתי ואני ממשיכה לדחות בגלל שאין לי זמן-מזל שיש לי מורים כאלה חמודים...

את הבחנים אני דוחה כמה שאפשר..

למזלי המורים אוהבים אותי למרות שאני לא עושה כלום- מה אני אגיד...הקסם האישי שלי!!

 

באופן ספונטני ביותר נשארתי לישון אצל ידיד ביום רביעי... היה ממש נחמד!!

ביום חמישי ישנתי אצל חברה שלי...

וביום שישי לאחר ביקור קצר בבית נסעתי לחברה אחרת ונפגשנו עם כמה חברים...

היה ממש נחמד-

שיחקנו קצת קלפים.. אלכנו המון.. ראינו סרטים מצחיקים.. חלק גם נמנמו..

אני עשיתי מסאז' לידיד שלי..ומה לעשות שקצת נסחפתי וזה פלש לסתם נגיעות בשרירי החזה שלו?? מה אני כבר אגיד? יש לו חתיכת שרירי חזה...חחחח

כמובן שכולם עשו מזה איזה פיל..ולא הפסיקו להטריד אותי לגבי זה...

הרי אם הייתי רוצה שיקרה משהו- היה קורה.. למה להציק!?

אני בן אדם מיני... ואני קצת בשוק שחבריי לא התרגלו לזה..

כל פעם שאנחנו נפגשים כמה חברים..מישהו מעיר לי על זה.. אבל למי אכפת?? אני נהנית...שיסבלו אם בא להם!!!

והיום חזרתי הביתה..

עייפה אך מרוצה משבוע נהדר!!

 


ניגע בנושא מיני...

 

כמו שאתם יודעים-או לא.. כבר שנתיים אני רווקה.. (תאמרו חסך מיני..לא מכחישה) כנראה האופן שפגעתי בחברי לשעבר עשתה לי טראומה לא קטנה וקשה לי להיכנס שוב לחברות... ומי אם לא אני אגיד לעצמי- טיפשה! תמשיכי הלאה..את לא יכולה להגן על כולם מעצמך... אז האמת היא שאני מסכימה עם כל מילה... אבל קל להגיד וקשה ליישם... אבל אני בשלבים מתקדמים..

חוץ מזה שאני סתם מממזמזת חברים... כתבתי מכתב והבאתי אותו לאהבה שלי.. זה היה מכתב סתמי.. לא ברור.. מבולבל.. אבל כזאת אני..וככה הוא אוהב אותי.. לא דיברנו על זה מאז.. ואני לא מצפה לתגובה..

אני תמיד אומרת שצריך להתנסות... ללמוד מאחרים..ללמוד עם אחרים... למה כל כך קשה לי לעשות את זה?? אני פשוט לא מבינה...

הרי הייתי כל כך קרובה כל כך הרבה פעמים ועצרתי את עצמי כדי לא להרוס דברים... כדי לא לפגוע באחרים.. ואולי זה בעצם רק תירוץ אולי אני לא רוצה להיפגע??

אני סתם מבלבלת את עצמי יותר..

אז נקווה לטוב...נפעל קצת בעניין.....

ננסה ונתנסה!!

 

שבוע מצויין לכולכם

אוהבת

תמיד

נכתב על ידי תוהה , 14/1/2006 21:31   בקטגוריות היום הזה + תהיות...  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תקופה שכזו..


עוברת עליי תקופה מוזרה...

 

הייתה לי תקופה של חיוכים בלתי נשלטים....

שכולם די התעצבנו בגללם...

"יותר מידי שמחה" אמרו לי..אבל מה לעשות...

האושר מציף אותי ללא כל אזהרה וללא כל סיבה שאני יכולה להבחין בה...

התקופה שלה חיוכים הייתה ארוכה וממושכת...כמה כייף!!

ואז באו כל מיני סטירות.אי הבנות ומהומות קשות...ובאה תקופה של הרהורים...

אתמול נשברתי....

לא יכולתי יותר.

באמצע הלילה הכל נפתח........בכיתי בלי הפסקה....

וגם אז בלי שום סיבה!!

איזו מוזרה אני....

ואין לי שום בעיה עם זה!!

כזאת אני..

היום התחיל בצורה אופטימית.אבל כמו תמיד אימא דאגה להרוס אותו.....

להויסף לזה כמה ילדים טיפשים...והיום נהרס!!

כמובן הוצאתי הכל על הבן היחיד שעזר לי.....וחבל!!

אבל אני יודעת שמחר הכל יהיה בסדר....

אני מתעודדת לאט לאט...

ועד הערב אני כבר לא הפסיק לחייך...

העוגה שאפיתי רוממה את רוחי!!

הרי מי לא יחייך כשריח השוקולד מציף את ביתו...

 

עקב עיסוקי הרבים שכחתי לאכול (שאני אשכחת לאכול..מה עובר עלי?)

אני אפרוש לאכול משהו...

 

שיהיה לכם שבוע מדהים!!

 

נכתב על ידי תוהה , 7/1/2006 17:41   בקטגוריות היום הזה..  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של תוהה ב-14/1/2006 21:31
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  תוהה

בת: 35




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לתוהה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על תוהה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)