דרך עיניים ירוקותחייך! מחר יהיה גרוע יותר... |
| 3/2006
מבזקונים שששש... לילה, כולם ישנים. רק שמשון ויובב ערים. פוסט קצר ולישון.
מאירועי היום שהיה: 85.3 ק"ג על המשקל. יום חמישי זה בדרך כלל נקודת המינימום השבועית, אחרי ארבעה ימים של אכילה מסודרת וביקורים בחדר הכושר. ואז בא סוף השבוע, עם ארוחות אצל ההורים, והורס (כמעט) הכל.
השבוע הייתי בסך הכל בראיון וחצי. החצי היה בעצם השלמה של ראיון שהתחלתי בשבוע שעבר בראש העין ולא היה לי זמן לכתוב בו את המבחן המעשי. אהבתי את העובדה שכחלק מראיון עבודה נתנו לי לפטופ ואינטרנט כדי לתקתק קוד אמיתי, ולא דף ועט כדי לכתוב משהו מקושקש שאלוהים יודע אם יתקמפל או לא. לקח לי קצת זמן לבצע את המשימה (הSwing שלי קצת חלוד, נעזרתי הרבה באינטרנט) ובסוף לא יצא לי לוודא שאכן מה שכתבתי עובד. אני מאוד מקווה שכן, זו חברה קטנה ונחמדה. הראיון השלם היה בנתניה אצל ענק תוכנה שמכניס את החברה הגדולה שמעסיקה אותי כרגע לכיס הקטן, ויש שם עדיין מקום לכל הסטארטאפים בארץ. היה ראיון טוב, ולמחרת התקשרה ראש המחלקה שאליה אני נבחן והזמינה אותי אליה לשיחה קצת פחות מקצועית בשבוע הבא. זו תהיה כבר פעם שלישית שאני מגיע לשם... האצבעות מוחזקות.
ל' השלים את ההזמנות האחרונות לגבי הטיול בספרד בפסח. הוא שכר לנו מיני-ואןOpel Zafira (ארבעה אנשים פלוס מזוודות, צריך אוטו גדול) דרך Avis במחיר מגוחך, וגם מצא לנו מלון במדריד לשני הלילות הראשונים. מה שנשאר לעשות לפני הטיול הוא לשבת שוב על המסלול ולוודא שאנחנו באמת יכולים לעמוד בו מבחינת זמנים. עוד 22 יום ו16 שעות אנחנו ממריאים... שלושה שבועות של שגרה, ואחריהם שבועיים של שחרור מוחלט. שפה זרה, נופים אחרים, מראות חדשים, אקלים שונה. בדיוק מה שאני צריך.
המונה חלף על פני קו ה-900, בדרכו לקו הגמר של האלפיה הראשונה. לפוסט הקודם קיבלתי מחמאה מסחררת. יש לי קצת זמן וכח לכתוב שוב. לפתע, עתידו של הבלוג נראה ורוד... אבל אל דאגה, הוא נשאר ירוק.
- ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז: ברור שהפוליטיקאים יעשו שימוש תעמולתי בהרחבת סל התרופות. ההחלטה שלך לדחות את הדיון של הועדה לאחרי הבחירות היא כמובן מוצדקת, שהרי אף חולה לא ירוויח מהרחבת סל התרופות ברגע זה, אלא רק לאחר שההרחבה תתוקצב. מצד שני, למראית עין נראה כאילו מה שמעניין אותך הם רק שיקולים פוליטיים, וחיי אדם הם אי שם במורד סולם העדיפויות (מן הסתם, הבל הבלים). בכל אופן, לא הייתי רוצה להיות כרגע בנעליים שלך.
| |
|