| 4/2006
 יצאתי מדעתי, תכף אשוב
פלייליסט של כל הMP3ים שלי ברמקולים. Cranberries, אחריהם יובל בנאי, אחריו No Doubt, ואחריהם שרה מקלכלן. שילובים מוזרים.
בסוף השבוע שעבר ישבתי עם ל' ותכננו את המסלול בספרד. ישבנו עם המדריך של מישלן, עם Google Earth ועם תוכנת Autoroute המצוינת, ובנינו מסלול מפורט ומדוקדק, שלוקח בחשבון מה רוצים לראות, זמני נסיעות ממקום למקום, כמה שעות בכל מקום וכמובן מה פתוח מתי. בספרד זו יכולה להיות בעיה רצינית, עם הסייסטה שלהם, ועוד השבוע הבא הוא השבוע הקדוש שלפני הפסחא, שזה בערך כמו פסח אצלנו.
תוצר לוואי לא נעים של התאריכים האלה הוא שכל המלונות תפוסים בימי החג... כך שעכשיו אנחנו במירוץ נגד השעון למצוא מלונות ללילות הקריטיים שלפני החג, אחרת נאלץ לישון באוטו (אגב, שודרגנו לRenault Laguna). למעשה חסר לנו רק הלילה שבין ה14 ל15, אבל פשוט אין חדרים פנויים בשומקום. בנוסף לכל הצרות, האנגלית של הספרדים יותר גרועה מהספרדית שלי, והיא לא משהו בכלל. איך נאמר? רובם יודע שבע שפות שוטף, ובלבד שכל השבע הן ספרדית. למזלי עובדת איתי מישהי שיודעת ספרדית, והיא עזרה לי להתקשר לכמה מקומות ולשאול אם יש "דוס הביטסיונס דובלה" (שני חדרים כפולים) פנויים. לצערי זה לא עזר עד עכשיו - תפוסה של 99.9%, ומה שפנוי זה סוויטות במלונות 5 כוכבים, עם מחירים שמתחילים ב140 יורו ללילה. אני מתחיל לחשוש שאנחנו לאלץ לעבור שם ממלון למלון באותו יום ולהתחנן שיעזרו לנו למצוא איזו אורווה שבה נוכל להעביר את הלילה.
הטיסה יוצאת בשבת אחה"צ, מה שאומר שצריך להיות בנתב"ג בצהריים (פעם ראשונה שלי בטרמינל החדש, אגב), מה שאומר שצריך לקום מוקדם בשבת ולארוז. בשישי בערב ארוחת ערב אצל חמותי, שישי בצהריים אני אצא לרכב על האופניים קצת בפארק, שישי בבוקר נוסעים לקניות של הרגע האחרון, וכל זה משאיר לי רק את הערב של היום לקצת מנוחה, וגם על זה אסור לי לבנות (מי יודע מה עוד יצוץ היום). בקיצור, אני כבר אנוח על הטיסה, או כשנחזור, או בקבר, נראה כבר.
בנוסף לכל התכנונים וההכנות יש לי גם עבודה לעשות, ולמזלי בדרך נס של ממש הצלחתי לסיים את מה שהייתי אמור לסיים השבוע, מה שאומר שאני יכול לחכות עם המשימה הבאה ליום העבודה הראשון שאחרי פסח ולשבת לכתוב פוסט. את הראיונות דחיתי לאחרי הטיול, כדי שיהיה לי גם טיפה זמן להשלים עבודה.
הקורא הנבון יוכל לקרוא כאן בין השורות את הלחץ שאני נתון בו, שגם מסביר מדוע הפוסטים בבלוגי הדל התמעטו בכמות ובאיכות לאחרונה. אני משתוקק לשבת בשקט ולנסח פוסט ארוך ונוקב על הבחירות ותוצאותיהן, ופשוט אין זמן. כשאחזור אני מקווה שאצליח לקרוא את כל מה שנכתב בבלוגים שאני עוקב אחריהם (ראו משמאל) ואולי גם לזרוק איזו תגובה פה ושם. אני מניח שהמונה לא יתקדם הרבה בשבועיים הקרובים.
אני מאוד מקווה שכל הלחץ הזה והמתח ישארו על הקרקע כשהמטוס ימריא, ואני אוכל להנות מהטיול הזה בראש שקט. הוא יחלוף מהר וישאיר כמה זכרונות וכמה תמונות, וחור בלוח השנה שלי, אבל דווקא את החורים הקצרים האלה בשגרה זוכרים הכי טוב...
להתראות בצד השני של פסח. חג כשר ושמח לכולם!
- לקוראים: שלום, הגעתם לבלוג של האופסימיסט. אני לא בארץ כרגע. אנא השאירו תגובתכם עם השמע הצפצוף. ביייייייייפ.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
