דרך עיניים ירוקותחייך! מחר יהיה גרוע יותר... |
| 7/2006
 אדיוס אמיגוס כפי שניתן להבחין, הפוסט האחרון שלי הוא מיום ההולדת שלי, שחל לפני 3 שבועות. מאז לא הצלחתי לעקוב אחרי הבלוגים הרגילים שאני קורא, ומן הסתם גם לא לכתוב פוסטים משלי, פעולה שגוזלת זמן יקר שאין לי בימים אלה. העבודה החדשה היא מאוד תובענית, בעיקר מבחינת שעות. היא לא קשה, אבל עדיין מצריכה ממני לוותר על הרבה מאוד שעות פנאי. לכן החלטתי, עם כל הצער, לוותר על התחביב שאימצתי בשמונת החודשים האחרונים, דהיינו ישרא-בלוג. עד כמה שהבלוגים האלה שנונים ומצחיקים, מעניינים וחריפים, אני לא יכול יותר להרשות לעצמי להמשיך לשרוף שעות פנאי על קריאה של חייהם של אחרים כשאין לי את השהות לחיות את שלי. אז יסלחו לי מקס הזועם והסטודנט המתבונן ואינגריד וגילעד נס וררלי ונ' וoutcast ושייני ודרור ורונה ודל-פיירו ויולקס ופיית הירח ושניצל ויואב, שהפכו בחודשים האחרונים לאושפיזין קבועים אצלי במחשב, שעקבתי אחרי פיסות החיים שלהם שהם ראו לנכון לפרסם כאן. הבלוג שלי צובר כ-3 כניסות ביום, סביר להניח שבגלל אנשים שטועים בכתובת ומגיעים אלי בטעות, או אנשים שמגיעים דרך הקישור של הבלוג האקראי. בכל מקרה, אני לא מצליח להביא את עצמי לשבת ולכתוב את כל מה שאני רוצה, ולכן אין טעם להמשיך ולהחזיק את הבלוג הזה. אני לא סוגר אותו, אבל אני גם לא אעדכן אותו בקרוב. יום אחד יהיה לי יותר זמן פנוי (כמובן... אולי בפנסיה) ואז אוכל לחזור ולכתוב את הגיגיי-בשקל, אולי אפילו כאן במסגרת הבלוג הזה. איך אמר רבן גרגמל? "יום יבוא ואני אגלה את הכפר שלכם ואז תראו!". אז יש לי כתובת דוא"ל למי שרוצה, למרות שאני לא מצפה לקבל בה אף פניה. השניים שקישרו אלי יכולים להוריד את הקישור ברגע זה. המנויים יכולים לבטל. מי שטרח ושם אותי כמועדף, יעשה לעצמו טובה ויוריד אותי. טוב, כבר מאוחר, ומחר יום עבודה חדש. אני הולך לישון. ביי!
| |
|