| 1/2007
 דמוקרטיה אהובתי
באוגוסט האחרון קניתי מחשב כף יד, כזה עם GPS והכל. צעצוע נחמד, ובאופן מפתיע מאוד שימושי. הנה, את הפוסט הזה כתבתי עליו בזמן שהכנסתי את האוטו לשטיפה. כמה בלוגרים יכולים להגיד שהם כתבו פוסט במקום כזה?
מקס הזועם (קישור משמאל) כותב הרבה מאוד בזמן האחרון על אנרכיה וכמה ששלטון החוק מסריח ומושחת. גל פרשיות השחיתות האחרון (שעדיין לא הגיע לשיאו, למיטב הבנתי) גרם אפילו למערכת וואלה! לפרסם גילוי דעת שקורא למרד מיסים, שכן מיסי האזרח יורדים לטמיון במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב יורדים לכיסיהם התפוחים ממילא של בעלי הון ומקורבים כאלה ואחרים. תושבי שדרות הכריזו על מרד דומה, כל עוד הם לא מקבלים מיגון הולם נגד גשם הקסאמים.
מרד מיסים הוא הכרזת מהפכה. האם מהפכה היא התשובה? מעבר לדיון בסיכויי ההצלחה שלה (לעניות דעתי ההמונים אדישים מדי בשביל שמישהו או משהו יצליח לסחוף אותם לאיזושהי מהפכה), האם זהו הצעד שיציל את מדינת ישראל מהסחרור הרקורסיבי אל עבר מצב רפובליקת הבננות הים-תיכונית? האם "עולם ישן עדי יסוד נחריבה" היא הגישה הבריאה בעולם שהולך ונהיה כאוטי לנגד עינינו גם בלי התערבות מכוונת?
אין ויכוח על כך שהספינה שלנו שטה ללא הגה, עם קברניט שעסוק בלרוקן את המים הדולפים פנימה בדלי מחורר, ומתקרבת במהירות מבהילה למפל גועש. המצב חייב להשתנות, ומהר, ולא הספינה תתנפץ על אחת הגדות, או תגיע למפל שממנו אין חזרה.
אז מה עושים? האם נוטשים את הספינה? האם זורקים את הקברניט אל המים ומקווים שזה יפתור את הבעיה? האם מנפצים את הספינה בהתקף אמוק וצוחקים בטירוף תוך כדי שהיא טובעת? כל אלה הם פתרונות של יאוש, ואני מאוד מקווה שעדיין לא הגענו למצב יאוש כזה. כדי להביא את הספינה לנמל בטוח צריך לבנות לה הגה כלשהו, כזה שייתן לה כיוון יציב למקום מוגדר. אנחנו לא יכולים לסמוך על מישהו חיצוני שיעשה את זה בשבילנו, וחומרי הגלם הם הספינה והצוות, כלומר אנחנו. עלינו לפרק חלק מהספינה ולהרכיבו מחדש, וייתכן שנצטרך להפטר מקצת משקל עודף בדרך. זו אולי תהיה קצת ירידה ברמת החיים, אבל לפחות נציל את הספינה.
תפקידה הראשון והחשוב ביותר של כל דמוקרטיה הוא שמירה על יציבותה ומניעת מצב בו תתמוטט ותהפוך לדיקטטורה או אנרכיה. לעיתים, באופן אירוני, אין מנוס מלהשתמש בכלים אנטי-דמוקרטיים בעליל (ציתות לטלפונים למשל) כדי למנוע את פעילותם של חתרנים למיניהם. בשעות קשות כמו אלה שהדמוקרטיה הישראלית עוברת בימים אלה, נבחנים ערכיו של העם. עם חלש ימהר להמליך עליו מנהיג חזק, בבחינת עדר המחפש רועה ללכת אחריו. עם חזק יצא לרחובות, יפגין וידרוש את לכתם של המושחתים, ואולי אפילו ידרוש את הקדמת הבחירות. העם היושב בציון הוא לא עם חזק, לצערי, ואדישותו יכולה להוביל למצב בו הדמוקרטיה תפנה את דרכה לדיקטטורה לקול תשואות ההמונים. כך היה ברומא, כך היה ברוסיה, כך היה בגרמניה, ואפילו ג'ורג' לוקאס גנב את התסריט הזה לטרילוגיה הכפולה של "מלחמת הכוכבים" שלו.
קראו לי נאיבי, אבל אני דמוקרט בליבי ובנפשי. נכון שהרוב לאו דווקא יודע תמיד מה טוב בשבילו, ונכון שפוליטיקאים הם מושחתים מעצם העובדה שהם רודפי שררה, אבל אני מאמין למשפט הידוע, שאומר שהדמוקרטיה היא צורת השלטון הגרועה ביותר חוץ מהיתר. זו שיטה בעלת מגרעות אינספור, אבל זו גם השיטה היחידה שמתקנת את עצמה מדי פעם ומשתפרת. זאת ועוד, חופש הבטוי וחופש העיתונות שומרים על שקיפות כלשהי, שאין בשום צורת שלטון אחרת, שנותנת לפוליטיקאים משהו קבוע לחשוש ממנו.
אפשר לשנות את המערכת מבפנים. אני רק לא יודע עדיין איך.
- לזוכה היחיד בטוטו, מי שלא יהיה: שיהיה במזל טוב. עצה קטנה - צא ולמד ממה שקרה לזוכים בפרסים גדולים בעבר, ותתכנן טוב טוב מה אתה הולך לעשות עם הכסף, או שהוא יעלם בין האצבעות. כבר היו מקרים.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
