דרך עיניים ירוקותחייך! מחר יהיה גרוע יותר... |
| 2/2007
 מנסים עוד פוסט בזמן המתנה, הפעם לרופא. אל דאגה, זה רק לבדיקת דם.
אהובתי מאוד רוצה ילד. היא עצמה מודה שהיא עדיין לא לגמרי מוכנה לזה, אבל קול קדומים בתוכה קורא לה ומעיר את תשומת ליבה לשעון הביולוגי המתקתק לו. אומר לזכותה שהיא לא לחצה עלי עד עכשיו, אפילו לא קצת, ואנחנו נשואים כבר למעלה משנתיים וחצי. למעשה, עוד בטרם התחתנו אמרתי לה שאני רואה בעתידי קריירה מרובת שעות ונטולת חיים, ואני לא בטוח שזו סביבה טובה לגידול ילדים. זאת ועוד, יש לי רתיעה מסוימת מילדים, מכמה סיבות. ילדים הם אחריות אדירה. ישנם זוגות (או נשים בודדות) שמביאים ילד לעולם כדי לתת משמעות לחייהם שלהם, כדי להציל זוגיות כושלת או סתם כי משעמם להם בחיי השגרה והם רוצים שינוי כלשהו. אלה סיבות פסולות לטעמי, מכיוון שהורים כאלה יחשבו תמיד בראש ובראשונה על עצמם כשזה מגיע לחינוך הילדים. הורות צריכה, חייבת למעשה, להיות למען הילדים. האינסטינקט ההורי הוא להגן על הילד ולתת לו חיים טובים ככל האפשר, ואף מחיר אינו גבוה מדי כדי להגיע למטרות אלה. לצערי ישנם אנשים שנכנסים למחויבות הזו בלי להבין לגמרי את התנאים, ואחר כך מצטערים על הבחירה הפזיזה למשך עשרות שנים (גם אם בסתר ליבם). על מנת להיות הורה טוב, אדם צריך לשנות את סדרי העדיפויות שלו, כך שהילדים תמיד בראש. זה לא אומר שההורה צריך לבטל את עצמו מול צרכי הילד, אבל בהחלט צריך לדאוג קודם כל לילד. זה אומר שינוי משמעותי בחיים: שגרת החיים משתנה מקצה לקצה, במיוחד בחודשים הראשונים, וגם אח"כ זה לא הופך ליותר פשוט. ילדים זה שמחה, אבל בראש ובראשונה זה דאגה שמתחילה עם תחילת ההריון ולעולם לא מסתיימת, אם הכל הולך בסדר. ישנו טור חדש יחסית שמדבר על ההכנה הנפשית שהאב הטרי צריך לעשות לפני הילד הראשון, ואני מסכים עם כל מילה שם. חבל שאין קורס הכנה להורות, משהו בסגנון קורס הכנה ללידה. בשורה התחתונה, זוגתי הפסיקה לקחת גלולות, שנינו עושים בדיקות דם (אני עדיין מחכה לתוצאות של הטאי-זקס), ואנחנו מנסים. בלי לחץ כרגע, פשוט נהנים מהחיים, ואם יבוא אז יבוא. אני מניח שהורות זה כמו כל שינוי משמעותי בחיים, וכמה שתתכונן, לעולם לא תהיה מוכן ממש. אני מקווה שבנקודה הזו בחיים, כשאין לנו דאגות כלכליות, נוכל להקים משפחה לתפארת. אחלו לנו בהצלחה.
| |
|