דרך עיניים ירוקותחייך! מחר יהיה גרוע יותר... |
| 11/2007
 סרט רץ
באוזניות אלבום ההופעה החיה של אהוד בנאי. הוא שר על סרט רץ, נוסטלגיה לימי ילדותו הרחוקים. כאן בבית הכל שקט, כיאות לשישי בצהריים. אנחנו מנצלים את השבועות האחרונים לפני הלידה כדי להנות מהשקט שלפני הסערה.
אהובתי נמצאת בתחילת החודש התשיעי להריונה. היא תופחת מיום ליום, ולעיתים נדמה לי שלצידי במיטה נמצאת נקבת לויתן, שאינה מסוגלת להתהפך בכוחות עצמה על גבה. ההורמונים מתחילים להראות סימנים של שינויים בהלך הרוח, ורגש הקינון האמהי צף ועולה על פני השטח. למזלי הטוב ההריון עובר בסדר גמור, התינוקת מתפתחת יפה, זזה ברחם בצורה טובה, משקלה קצת מעל הממוצע, ועד עכשיו, טפו טפו, אין בעיות. כשלא הייתי בארץ (ר' פסקה הבאה) יפתי היתה קצת חולה, אבל זה כנראה היה שילוב של געגועים וחוסר רצון לקחת תרופות. קיבלנו מבת-דודה קצת ציוד ועכשיו אנחנו עסוקים בלמצוא את היתר (צריך הרי להזמין חודש מראש...) והכנות פסיכולוגיות. השבוע סיירנו במחלקת יולדות של בי"ח ליס והתרשמנו מהמקום והתנאים. זה עוזר.
הטיול לנפאל וטיבט היה מדהים, בעיקר במובן שידידי ל' ואנוכי נדהמנו. זו החשיפה הראשונה שלנו ליופי המהמם ולעוני המחריד של העולם השלישי. לא לחינם זה נקרא כך, מפני שזהו עולם אחר, והמציאות בה אנו חיים היא היוצא-מן-הכלל. רוב העולם חי בצורה שונה מהותית.
לא אנסה לפרט על הטיול יותר מדי, אבל אסביר את מהלך הטיול. הגענו דרך עמאן לדלהי משם לקטמנדו. לאחר יום אחד בקטמנדו יצאנו עם קבוצה גדולה לטיול מאורגן של שבוע בטיבט, בנסיעה עד להאסה (Lhasa) ומשם טסנו בחזרה לקטמנדו. המשכנו לעיר פוקארה (Pokhara) ומשם יצאנו לטרק לכיוון ג'ומסום, שהיה חוויה טראומטית בעקבות גשמי מונסון אינסופיים, ולכן גם התקצר. חזרנו לפוקארה כדי לנוח, ומשם נסענו לשמורת הטבע צ'יטואן (Chitwan). אחרי יומיים של סיורי ספארי בחום אימים ולחות של 95% חזרנו לקטמנדו, שם טיילנו עוד יום וחצי, וחזרנו הביתה דרך דלהי ועמאן. מי שהיה בנפאל מבין בדיוק מה עשינו, ומי שלא יתקשה להבין בלי תמונות וסיפורים, אז באמת חבל להרחיב. מי שבאמת רוצה עוד פרטים יכול לשלוח לי אימייל.
חזרתי לארץ אחרי החגים, חזרתי לשגרה, והופס הנה השגרה הולכת לעזאזל בעוד כמה שבועות. לפחות הספקתי לעשות את הטיול של אחרי הצבא, גם אם בקטן. זה היה חשוב לי, ואני כל כך שמח שמצאתי אישה נפלאה שמבינה אותי ונותנת לי את החופש לעוף רחוק, גם כשלכאורה אני נוטש אותה. היא סומכת עלי ויודעת שאני אחזור אליה תמיד. לשמחתי הקשר בינינו רק הולך ומשתפר.
- לאתר Ynet: אין לי מושג עד כמה חלקכם בהישג הזה גדול, אבל תודה בכל אופן על ההשקעה הרבה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
