דרך עיניים ירוקותחייך! מחר יהיה גרוע יותר... |
| 11/2007
 ובינתיים
סיון שביט שרה על זה שהלב שלה הומלס. מעניין לראות את ההבדל ברמת בדיווח בתקשורת כשמדובר במוות של ישראלי אחד, עשרות אירופאים, או אלפי אסיאתיים. רחוק מהעין, רחוק מהלב.
בית המשפט עומד בהתנגדותו להמשך העבודות באתר עיר הבה"דים. בנוסף, הועלתה לאחרונה טענה תמוהה כאילו הקמת עיר הבה"דים היא המשיח הגואל לו חיכו תושבי הנגב במשך 60 שנים. נתקלתי במאמר מערכת שטוען שהקמת עיר הבה"דים תחייב את הגורמים השונים לפעול בעניין בעיות רמת-חובב, אחרת באמת יחזור על עצמו מקרה הצוללים בקישון. אמממ.... לא נעים לי לנפץ כאן בועות או משהו, אבל עד היום נחל הקישון לא טופל כמו שצריך, והמעט שנעשה שם לא נעשה ע"י משרד הבטחון. טיעון נוסף שהועלה ע"י מועצת העיר ירוחם, הממוקמת כ-11 ק"מ מדרום לצומת הנגב, הוא שהקמת עיר הבה"דים במיקומה המתוכנן יביא לתנופה כלכלית של האזור כולו. בטיעון זה יש הגיון כלשהו, אבל גם בית המשפט אינו רואה את הפיתוח כלכלי כחשוב יותר מסיכון חיי החיילים.
מומחים מטעם האו"ם פרסמו דו"ח נוסף, חריף לפחות כמו קודמיו, הקורא בפעם המי-יודע-כמה לפעולה מיידית בעניין איכות הסביבה, לפני שיהיה מאוחר מדי, אם עדיין לא עברנו את נקודת האל-חזור. בחודש הבא ייפגשו ראשי מדינות באינדונזיה כדי לדון בצעדים לצמצום פליטת מזהמים. מזכ"ל האו"ם יצא בקריאה נואשת לראשי המדינות להגיע להחלטות אופרטיביות ולפרוץ את המבוי הסתום בעניין, שהרי הזיהום לא יודע גבולות, ואף מדינה לא תחמוק משינויי האקלים.
את המכשול העיקרי לצמצום פליטת מזהמים בעולם ניתן לשכם בשלוש אותיות: USA. לאחרונה ראיתי מדבקה נחמדה על רכב: "20/1/09 - יומו האחרון של בוש". עוד שנה וקצת... יש תקווה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
