|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
חזרתי. בסוף כולם חוזרים... ואני לא יוצא מן הכלל. יש קצת זמן פנוי, השגרה הדלוחה והדביקה בכל מקום, וישראבלוג קורץ.
אחינועם ניני באזניות, באלבומה השני המצוין. אני יודע שיש הרבה אנשים שלא סובלים אותה, אבל בעיני היא תמיד היתה, וכנראה תמיד תהיה, הכשרון המוזיקלי הישראלי הגדול ביותר. אני לא מחזיק ממנה ככותבת טקסטים טובה במיוחד, אבל הלחנים שלה מצוינים. מתאימים לימי חורף, כמו היום.
אז מה קרה בחצי השנה האחרונה? את הקיץ העברתי בהדרכת קורסים עבור אותה חברה אותה עזבתי, רק הפעם כמדריך חיצוני. חזרתי לשם שוב ושוב, עומד לראשונה בחיי מול כיתה ומסביר נושאים טכניים מסובכים שאת חלקם הייתי צריך ללמוד בעצמי רק ערב קודם, ועדיין זו חוויה נהדרת. אני מרגיש כמו דג במים בעסק הזה. כמובן שכל ההתחלות קשות, והיו כמה פאשלות, אבל בסך הכל הרוב הגדול הלך חלק. במקום העבודה החדש ישנם אנשים נחמדים שתומכים בי, בעלי ידע טכני שאני יכול רק לשאוף שיהיה לי מתישהו בעתיד. באוגוסט שלחו אותי לדבלין (אירלנד) כדי להעביר שם שני סמינרים, וזו היתה חוויה נחמדה מאוד. החברה החדשה היא גם חברת אאוטסורסינג, ולכן בספטמבר שלחו אותי לעבוד כחודשיים אצל חברת סטארט-אפ בפתח תקווה, עבודה קצת שגרתית ולא מעניינת, אבל זה היה סוג של התנסות. לאחר שסיימתי שם הספקתי להדריך עוד קורס ג'אווה בסיסי, ואז שלחו אותי לחברת סטארט-אפ אחרת, הפעם ברמת החי"ל בתל אביב, שם אני נמצא כבר למעלה מחודש. לא היתה לי הרבה שגרה בחודשים האלה, וטוב שכך. כרגע אני נמצא בשגרת עבודה, ולכן אני יכול להרשות לעצמי לקרוא בלוגים של אחרים ואפילו לעדכן את בלוגי הדל. במישור האישי לא חלו טלטלות וזעזועים כמו במישור התעסוקתי, וטוב שכך. אהובתי ואני חיים כזוג יונים בדירתנו החדשה (אליה נכנסנו בתחילת ספטמבר), ובעלי הבית בהם חשדתי בתחילה, התגלו כאנשים לבביים וטובי-לב, תכונה יקרת מצוא בעולם הדירות השכורות. החליפו לי את הגרוטאה לרכב קבוע, נוח הרבה יותר וחזק. בחצי השנה הזו הרכב עשה כמעט 10000 ק"מ, הרבה פחות מהמרחקים שעשיתי בתקופה המקבילה אשתקד... טיילנו פחות, גם בגלל המלחמה וגם בגלל מחסור בזמן פנוי. קניתי את האוסף של אהוד בנאי, והוא משובח ממה שתארתי לעצמי. רכשנו טלויזית LCD במחיר מציאה, למרות שלא ממש היינו חייבים. החיים טובים, בשורה התחתונה. במישור הפוליטי, כמו שכולם ודאי שמו לב, המדינה הלכה מדחי אל דחי. העבר מת ולכן לא אעסוק בו, אבל מי שרוצה יכול לקרוא על זה אצל מקס הזועם (קישור משמאל). אז זהו. אני מקווה שיהיה לי זמן לעדכן כאן מזמן לזמן, כשמשהו יבער בתוכי לצאת החוצה אל הכתב. אחרי הכל, זו הסיבה שבגללה פתחתי בלוג...
| |
 אדיוס אמיגוס כפי שניתן להבחין, הפוסט האחרון שלי הוא מיום ההולדת שלי, שחל לפני 3 שבועות. מאז לא הצלחתי לעקוב אחרי הבלוגים הרגילים שאני קורא, ומן הסתם גם לא לכתוב פוסטים משלי, פעולה שגוזלת זמן יקר שאין לי בימים אלה. העבודה החדשה היא מאוד תובענית, בעיקר מבחינת שעות. היא לא קשה, אבל עדיין מצריכה ממני לוותר על הרבה מאוד שעות פנאי. לכן החלטתי, עם כל הצער, לוותר על התחביב שאימצתי בשמונת החודשים האחרונים, דהיינו ישרא-בלוג. עד כמה שהבלוגים האלה שנונים ומצחיקים, מעניינים וחריפים, אני לא יכול יותר להרשות לעצמי להמשיך לשרוף שעות פנאי על קריאה של חייהם של אחרים כשאין לי את השהות לחיות את שלי. אז יסלחו לי מקס הזועם והסטודנט המתבונן ואינגריד וגילעד נס וררלי ונ' וoutcast ושייני ודרור ורונה ודל-פיירו ויולקס ופיית הירח ושניצל ויואב, שהפכו בחודשים האחרונים לאושפיזין קבועים אצלי במחשב, שעקבתי אחרי פיסות החיים שלהם שהם ראו לנכון לפרסם כאן. הבלוג שלי צובר כ-3 כניסות ביום, סביר להניח שבגלל אנשים שטועים בכתובת ומגיעים אלי בטעות, או אנשים שמגיעים דרך הקישור של הבלוג האקראי. בכל מקרה, אני לא מצליח להביא את עצמי לשבת ולכתוב את כל מה שאני רוצה, ולכן אין טעם להמשיך ולהחזיק את הבלוג הזה. אני לא סוגר אותו, אבל אני גם לא אעדכן אותו בקרוב. יום אחד יהיה לי יותר זמן פנוי (כמובן... אולי בפנסיה) ואז אוכל לחזור ולכתוב את הגיגיי-בשקל, אולי אפילו כאן במסגרת הבלוג הזה. איך אמר רבן גרגמל? "יום יבוא ואני אגלה את הכפר שלכם ואז תראו!". אז יש לי כתובת דוא"ל למי שרוצה, למרות שאני לא מצפה לקבל בה אף פניה. השניים שקישרו אלי יכולים להוריד את הקישור ברגע זה. המנויים יכולים לבטל. מי שטרח ושם אותי כמועדף, יעשה לעצמו טובה ויוריד אותי. טוב, כבר מאוחר, ומחר יום עבודה חדש. אני הולך לישון. ביי!
| |
 מסע אל תום האלף בשעה טובה ומוצלחת ההריון הארוך עומד בפני סיום ובקרוב מאוד תצטרף לבלוג זה ספרה חדשה, רביעית במספר. אין ספק, זוהי נקודת ציון חשובה בתולדות הבלוג, פסיכולוגית ומעשית. ואגב, הספר שתרם את שמו לכותרת הפוסט - ספר משובח של א"ב יהושע, מומלץ לקריאה ראשונה ושנייה. לשם המאורע, הרי לכם דוגמא של גניבת קניין רוחני מבלוגים אחרים. קטע זה מתאים יותר לבלוגים של גילעד נס או דל פיירו (ר' רשימה משמאל), אבל אני בטוח שהם לא ישימו לב. נסו לזהות בצילום המסך הבא את חוסר הטאקט המשווע:

וואלה! עשו זאת שוב.
- לקוראים הנאמנים (וגם המזדמנים): תודה על הצבעת האמון, על אף העדכונים המועטים. לאחרונה אין לי זמן לכתוב פוסטים רציניים ועמוקים, ולכן אני מסתפק בפוסטים קצרים ושטחיים. אני משתדל לא להזניח את התגובות, כאן ובבלוגים אחרים, אבל כתיבת פוסטים היא מטרתו העיקרית של הבלוג. אחרי החופש בספרד, בעזרת השם יתברך, יהיה לי קצת זמן פנוי, ואני אכתוב ואכתוב. אל דאגה.
| |
דפים:
|