|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
 *
תוכנית הבוקר ברדיו. השטויות מתחלפות ורק המנחים אותם מנחים, אותם שירים, ורק הזמרים מתחלפים. השגרה היא דבר ברוך, במיוחד כשהיא הולכת להיעלם.
כתבנו מעדכן ממקום האסון: 88 ק"ג. הטיול לספרד הותיר אחריו שאריות שמהן קשה להיפטר. אבל אל דאגה... כרגע יש לי זמן פנוי, ובשבוע האחרון ראיתי את חדר הכושר מבפנים יותר מאשר בכל החודשיים האחרונים. התחלתי לאחרונה גם לרכב על האופניים בפארק הירקון הסמוך לבית (לפחות עד אוגוסט... אני מקווה שנמצא דירה באותו אזור), ולמרות תאונות קטנות (וגדולות) אני ממשיך לרכב בכל בוקר פנוי, גם בשבת כשהפארק גדוש באנשים.
זהו, נגמרו החיפושים. קיבלתי הצעה סבירה מחברת תוכנה שרוצה שאני אחלק את זמני בין פיתוח תוכנה בג'אווה לבין הדרכת קורסים טכנולוגיים. אמנם הכסף לא בשמיים, אבל כבר הבנתי שאני לא אתעשר מעבודה. מה שקנה אותי זו ההזדמנות להוסיף לרזומה שלי נסיון בהדרכה, מה שתמיד רציתי. אני מקווה שזה יצליח ואני אעשה את המעבר בקלות.
חתמתי איתם על חוזה העסקה, ונתתי בעבודה התראה של 30 יום, כמקובל. מרגע שהודעתי בעבודה, פתאום היתה לי נפילת מתח. הכל פתאום נרגע, הלחץ נעלם, אני מרשה לעצמי לעבוד לאט ולשרוף שעות על שיטוט חסר מטרה באינטרנט וכתיבת פוסטים (מה כבר יעשו לי? יפטרו אותי?), אני מגיע בשעה סבירה והולך לחדר הכושר בשעה שמאפשרת לי לעשות אימון מלא ועוד לאסוף את אהובתי בדרכה הביתה מהאימון שלה.
בינתיים יש לי עדיין פערים בידע הטכנולוגי, ואני יודע שבמהרה אני אצטרך ליפול אל תוך זרם שוצף ולהתחיל לשחות מהר מאוד כדי לא להיסחף אחורה, לפחות עד שאצליח להתרחק מהמפל. כבר עכשיו הבוס החדש רוצה שאני אתחיל ללמוד נושאים חדשים לבד. ברור לי שהם לוקחים סיכון בזה שהם לקחו אותי, כי הם לא הצליחו לתהות על קנקני כראוי (ובאמת, משתי פגישות קצרות זה קצת קשה), וגם אני לוקח סיכון בזה שאני נכנס לתחום שהוא חדש לי. איך אמר המת לעיוור? נחיה ונראה.
לאחי הגדול היה יומולדת שלושים וחמש בשבוע שעבר. הוא כבר גרוש פלוס אחת, חי עם מישהי שגם היא גרושה פלוס אחת, ועובד כמו חמור. תמיד עייף, תמיד טרוד בענייני העבודה (גם בסופי שבוע), אבל תמיד אבא מסור ואוהב. הוא תמיד היה בנאדם מיושב עם תוכנית מסודרת לחיים.
אהובתי מתחילה לקלוט ולעכל את העובדה שבחודש הבא שנינו בני שלושים. זה כרגע עדיין קצת טראומטי בשבילה, אבל ככל שהזמן עובר היא נרגעת ומקבלת את זה יותר בהכנעה. אני לא ממש עושה מזה סיפור גדול... אז מה אם הקפתי את השמש עוד פעם? גיל זה עניין של הרגשה. ובכל זאת, גם לי מנקרת בראש המחשבה הזו, שהחלפת הקידומת הזו באה לי בהפתעה... טוב, זה נושא לפוסט נפרד.
- ליוסי בכר, מנכ"ל משרד האוצר: תגיד, אתה מנסה בכח להעלות את האינפלציה? יש זמן ומקום לרעיונות כאלה, ואני לא משוכנע שזה עכשיו וכאן.
| |
מבזקונים
שששש... לילה, כולם ישנים. רק שמשון ויובב ערים. פוסט קצר ולישון.
מאירועי היום שהיה: 85.3 ק"ג על המשקל. יום חמישי זה בדרך כלל נקודת המינימום השבועית, אחרי ארבעה ימים של אכילה מסודרת וביקורים בחדר הכושר. ואז בא סוף השבוע, עם ארוחות אצל ההורים, והורס (כמעט) הכל.
השבוע הייתי בסך הכל בראיון וחצי. החצי היה בעצם השלמה של ראיון שהתחלתי בשבוע שעבר בראש העין ולא היה לי זמן לכתוב בו את המבחן המעשי. אהבתי את העובדה שכחלק מראיון עבודה נתנו לי לפטופ ואינטרנט כדי לתקתק קוד אמיתי, ולא דף ועט כדי לכתוב משהו מקושקש שאלוהים יודע אם יתקמפל או לא. לקח לי קצת זמן לבצע את המשימה (הSwing שלי קצת חלוד, נעזרתי הרבה באינטרנט) ובסוף לא יצא לי לוודא שאכן מה שכתבתי עובד. אני מאוד מקווה שכן, זו חברה קטנה ונחמדה.
הראיון השלם היה בנתניה אצל ענק תוכנה שמכניס את החברה הגדולה שמעסיקה אותי כרגע לכיס הקטן, ויש שם עדיין מקום לכל הסטארטאפים בארץ. היה ראיון טוב, ולמחרת התקשרה ראש המחלקה שאליה אני נבחן והזמינה אותי אליה לשיחה קצת פחות מקצועית בשבוע הבא. זו תהיה כבר פעם שלישית שאני מגיע לשם... האצבעות מוחזקות.
ל' השלים את ההזמנות האחרונות לגבי הטיול בספרד בפסח. הוא שכר לנו מיני-ואןOpel Zafira (ארבעה אנשים פלוס מזוודות, צריך אוטו גדול) דרך Avis במחיר מגוחך, וגם מצא לנו מלון במדריד לשני הלילות הראשונים. מה שנשאר לעשות לפני הטיול הוא לשבת שוב על המסלול ולוודא שאנחנו באמת יכולים לעמוד בו מבחינת זמנים.
עוד 22 יום ו16 שעות אנחנו ממריאים... שלושה שבועות של שגרה, ואחריהם שבועיים של שחרור מוחלט. שפה זרה, נופים אחרים, מראות חדשים, אקלים שונה. בדיוק מה שאני צריך.
המונה חלף על פני קו ה-900, בדרכו לקו הגמר של האלפיה הראשונה. לפוסט הקודם קיבלתי מחמאה מסחררת. יש לי קצת זמן וכח לכתוב שוב. לפתע, עתידו של הבלוג נראה ורוד... אבל אל דאגה, הוא נשאר ירוק.
- ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז: ברור שהפוליטיקאים יעשו שימוש תעמולתי בהרחבת סל התרופות. ההחלטה שלך לדחות את הדיון של הועדה לאחרי הבחירות היא כמובן מוצדקת, שהרי אף חולה לא ירוויח מהרחבת סל התרופות ברגע זה, אלא רק לאחר שההרחבה תתוקצב. מצד שני, למראית עין נראה כאילו מה שמעניין אותך הם רק שיקולים פוליטיים, וחיי אדם הם אי שם במורד סולם העדיפויות (מן הסתם, הבל הבלים). בכל אופן, לא הייתי רוצה להיות כרגע בנעליים שלך.
| |
 עדכונים לשעת לילה מיותרת
שקט בבית. אולי עדיף ככה. קצת שקט מאוד חסר לי בימים אלה, כשאני מתרוצץ מפה לשם ומשם לפה.
בעמוד 8 למטה: מצב המשקל, בערך כמו זה של שרון, קשה אך יציב. אין שינויים דרסטיים לכאן או לכאן, מה שלא מעודד במיוחד. הייתי רוצה להשלות את עצמי ולחשוב שהשומן מפנה את מקומו לשרירים, אבל זה תירוץ קצת עלוב.
אני מנסה לא לחשוב כרגע על ספרד, אבל ל' מתקשר אלי כל יום עם עדכונים, במסגרת תפקידו כמארגן הטיול. אז פעם או פעמיים ביום אני מניח הכל בצד ומדבר איתו בנושאים כמו "האם שווה להקדיש יומיים לסביליה" או "כמה אמור לעלות צימר B&B באוף-סיזן בדרום ספרד". זה נחמד לחשוב על הדברים האלה, אבל אני יודע שרק בעוד 40 יום אני אזכה באמת לשקוע לתוכם, כשנהיה שם.
בינתיים החלטנו להתחיל במדריד, לקחת אוטו ולצאת ממדריד קצת צפונה לסגוביה וסלמאנקה, ואז לרדת דרומה. בסוף הטיול נחזיר את האוטו במאלגה ונטוס טיסת פנים למדריד (שוב, הוא מצא בגרושים). עכשיו זו רק שאלה של איזה אוטו, ממתי עד מתי וכמה זה יעלה לכל זוג.
ביום שני הייתי בראיון שני אצל חברה בנתניה. אתמול הייתי בארבעה (!!) ראיונות שונים, ולצורך כך לקחתי מן הסתם יום חופש. ראיון שני אצל חברה בפתח תקווה, אח"כ אצל חברת פרוייקטים באזור הבורסה, אח"כ חברת משחקים והימורים בהרצליה ובסוף היום סטארט-אפ קטן בשפיים. שמונה בבוקר עד שבע וחצי בערב. תאמינו לי, יותר קשה לקבל עבודה מאשר לשמור על אחת.
היום הייתי אמור להגיע לחברת לווין מסוימת בכפר סבא, אבל זה נדחה. מחר בערב עוד ראיון בבורסה. בשבוע הבא כבר קבועים לי ארבעה ראיונות, וכנראה יהיה לפחות עוד אחד. בין לבין אני גם מוצף בעבודה, וכל עוד הממונים עלי לא יודעים שאני מחפש בחוץ, עדיף שאני אעשה את השעות שלי כמו שצריך ואת העבודה שלי ברצינות. הם לא טיפשים, כך שאני מניח שהם חושדים, אבל אני נוקט בשיטה של הצבא האמריקאי להומואים ולסביות: Don’t ask, don’t tell. כשהם ירצו לשאול, הם יודעים בדיוק איפה למצוא אותי.
ומה המסקנה מכל זה? אל תתפתו לעסקאות בשטח, כי אתם תאכלו אותה, תאכלו אותה בחזק, ותאכלו אותה בגדול.
- לביבי: הצלחת לשבור את אחד ממוקדי הכח של מרכז הליכוד... פשש. יש לך לפעמים הברקות מוצלחות. אני יודע שזו תקופת בחירות והליכוד נואש להפטר מתדמית השחיתות, אבל אני רוצה להאמין שראית הזדמנות פז וניצלת אותה כהלכה. המשך כך.
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
