הרי זה ברור שבשנייה שכולנו נעצום את העיניים נראה משהו הרבה יותר טוב מהמציאות.

הרי זה ברור שממה שלא נוח לנו אנחנו פשוט מתעלמים.

הרי זה ברור שביקורות יכנסו לנו מצד אחד ויעברו לצד השני בלי מחשבה נבונה.

זה ברור שכל הערה שניתנת לנו נראית לנו כמו יציאה למתקפה נגדינו או רצון לשנות אותנו.

ברור לנו שכל דבר קטן, כל טעות, היא עוד שלב בחיים ופשוט עוברים הלאה.

אוקיי אנשים ,

תלמדו- אם תעצמו ת'עיניים אז יהיה לכם טוב למשך תקופת מה - יום, יומיים, חודש, שנה..

 ואז, כשתגיעו לעתיד, ותצטרכו לפתוח את העיניים - הכל יתפוצץ לכם מול הפרצוף.

אז אתם תדעו..

* שמה שלא היה לכם נוח- זה מה שהיה הכי חשוב לטפל בו ופשוט הייתם בבועת הכחשה גדולה והתעלמתם. 

* שהביקורות נועדו לתקן את הטעויות שלנו. לא כל ביקורת נכונה, ובגלל זה מתייחסים רק לביקורות שנותנים האנשים שבאמת אוהבים אותנו ובאמת איכפת להם מאיתנו. אנשים מהצד יראו הרבה יותר טוב את השינויים שלנו מאשר אנחנו עצמינו.

* אנחנו נבין שההערות שלא התייחסנו אליהן, הן אלה שהיו יכולות ל"הציל" אותנו מטעות בדרך זו או אחרת. אף אחד לא אמר שלטעות זה לא טוב- ההף. למדו מטעיות והשכילו מהן. אבל אדם הינו יותר חכם כאשר הוא מקדים תרופה למחלה.

* וכשנטעה, ולא נעבור הלאה. אנחנו נשב, עם עצמינו, לדקה שתיים, ונדע שכשאנחנו טועים אנחנו לומדים משהו. אם טעינו אין למה לחזור על הטעות שוב. כאשר בן אדם אומר שרע לו זה רק בגלל שהוא חוזר על הבעיות שלו. אם היית מספיק חכם כדי להבין שטעית- תהייה יותר חכם ותתקן לפעם הבאה.

קחו דקה שתיים עם עצמכם ותחשבו על זה.