אוקיי, אינספק שהשבוע הזה יהיה עמוס בטירוף !

קודם כל, שישי שעבר היה יומולדת למור (: ועשיתי לו שלט גדול שהיה רשום בו "מור, יחמוד, מזל טוב! אה, כן ואנחנו אוהבים אותך" (: איזה חמודה אני P:

ווו... היינו אצלו, והיה הכי מצחיק בעולם! שחף הכין לו עוגה (ואני עזרתי לו מאוד מאוד מאוד !) - והתבנית נפלה, במזל רק מתי שהייתה רק החתיכת האחרונה בתבנית !

והזמנו פיצות, הרבה פיצות, ושחף ומור היו כאלה נושים.. כאלה חיבקו אחד ת'שני! וחמודים! אוווו!

ופורמן, שיהיה בריא, הוא קצת נסחף וגילה לנו ת'נטיות המיניות שלו (מאי היא סיפור כיסויP:). והיו ביומולדת כמובן עוד דברים - אבל למה שאני יירשום אותם כאן?!?! חיחי .

והשבוע..

השבוע לחוץ. אתמול היה לאמורה שלי יומולדת.. מזל טוב אהובתיייייי !

חוץ מזה שהיא באה לכאן לחמשוש, אני לא ייפרט יותר מידי כי אז היא תקרא וזה לא יהיה טוב.

ולגלעד יש יומולדת בשבת. וגם בזה אני לא יוסיף הרבה.

וווו.. אני בקושי רואה את אהובי השבוע :( וווו.. יש לי המון המון שיעורים !

ווו.. באלי ללכת לשחף אבל החמור בב"ש !

אאההה ויום חמישי אנחנו נוסעים לראות ת'זיקוקיםםםםםםם ! ! ! יוהוווווווווווווו ! ! !

וזיהוווו !

*רספקט לקים על הקו המפריד*

אני לא יכולה בלי:

-ריקוד

-משפחה

-שחף

-פלאפון

-נסקפה בבוקר

-גל

-חברים

נמאס לי מ:

-מהשביתה הזאת !

-המזג אוויר הזה שלא סגור על עצמו !

-מאנשים קקות (כולל : שקרנים, זלזלנים, חסרי טאקט וכאלה ..) !

-האנימות ששחף רואה ואני לא מבינה כלום ;[

 אני אוהבת את:

-שחף

-הרגע שאני עולה לבמה אחרי שנה שלמה שעבדתי על פרוייקט בבלט

-המשפחה שלי

-החורף

-החיים

-החברים שלי שאין להם מעצורים ויודעים לעשות חיים בחיים (איזה משפט מופלץ מהתחת !)

-קרמבו בחורף

אני שונאת כש:

-כשהשיער לא מסתדר דווקא כשבא לי פזור !

-כששואלים אותי שאלות חופרות !

-כשיש עומס על יום אחד או על שבוע שלם !

-כשאני צריכה לחזור על הטענות שלי 10000 פעם *אהמ אהמ*

-כשלא מצליח לי איזה ז'ונז'מן או פירואט או פרפה או משהו בסגנון ! 

-כשאני חייבת להגיד משהו וקותעים אותי ואז אני שוכחת !

אני מכורה ל:

-ריקוד !

-ריקוד !

-ריקוד !

-ריקוד !

-וגם לריגליס !

הייתי רוצה להיות ב:

-אוסטריה !

-בבמה ענקית ולרקוד ! 

-צרפת, ארץ האהבה, ביחד עם אהובי !

-ואז שניסע לאפריקה עם hummer h1 ונשתולל מול כל האריות O: !

אף פעם:

-הזדיינתי

-עשיתי סמים

-שתיתי מאחורי הגב של אמא

-לא התנשקתי עם בחורה

-לא עשיתי צניחה חופשית :\ 

הדבר הכי מגעיל זה:

-כשמזלזלים בי

-כשאנשים מתעלמים ממה שמעירים להם

-כשקשה לך ואתה צריך ניחום אז אומרים לך "יהיה בסדר":\

-ברלה הומלסססססססססססס ! יענו חשופיות !

הדבר הכי כיפי זה:

-לרקוד !

-לצחוק עם החברים !

-לקפוץ על המיטה של שחף כי אין לה קפיצים !

-לסוע לת"א סיטי !

-לדרוך על שלוליות !

-לבשל עם שחף ! כן כן - זה רומנטי P:

חופשת החלומות שלי היא (איפה, מתי, עם מי):

-יש שניים:

1. מה שאמרתי, עם שחף, hummer, שטח, אריות מגניב סבבה ...

2. אמממ.. הוואי, המון המון בנים חתיכים ושזופים, הכל סמבה, מסיבות, רוגע כלשהו, אהובי איתי..

אני לא אשכח איך...:

-ההכרות שלי ושל שחף הייתה מוזרה באופן עצום !

-אני וגל התחלנו להיות החברות הכי טובות !

-איך השארתי את גלעד עד עכשיו במזדווה !

הדבר הראשון שאני חושבת עליו בבוקר:

-מה עם שחף?

-מה עושים היום?

-איפה אמא?

-יש היום אימון?

-רק רגע : איזה יום היום?!

הפעם האחרונה שבכיתי:

-אתמול חחחח ..

הגבר המושלם בשבילי:

-מפרגן, משקיע ברמות, סבלני אליי, מחמיא המון, מחייך המון, רומנטי...

קבלו ציטוט של שחף:

"אני אוהב אותך עד סוף העולם ובחזרה בריצה! אני יוריד את מאדים בשבילך, ואת הכל אני יעשה כשאני קשור ל1000 טון של אהבה אלייך!"

אווווווווווווווו (:

אני מחכה לרגע שבו:

-נתחיל שוב ללמוד.

-נסיים ללמוד.

-הששאלון ייגמר.

הווווווווווו הוא ניגמררררר !

בחור צעיר אחד, על סף סיום הלימודים באוניברסיטה, המתין בקוצר רוח לסוף השנה ולקבלת התואר.
מזה כמה חודשים הוא שם עין על מכונית ספורט יפה, וביודעו שיד אביו משגת לקנות לו אותה - רמז לו בעדינות כי זו המתנה אותה היה רוצה לקבל לסיום הלימודים.
ככל שהתקרב המועד, ציפה הילד לשמוע מאביו בעניין המכונית, אך משום מה אביו לא הראה שום סימנים שקלט את הרמז...

בבוקרו של יום טקס הסיום, קרא האב לבנו לחדרו, ושיבח אותו על הישגיו בלימודים.
הוא אמר לו כמה הוא גאה שיש לו בן מוצלח כל כך, וסיפר לו עד כמה הוא אוהב אותו.
בסיום דבריו, הגיש לבן חבילה עטופה בנייר אריזה יפה, ואמר לו כי זוהי מתנתו לכבוד קבלת התואר. סקרן, וגם מאוכזב, פתח הבן את אריזת המתנה ונדהם לגלות בה ספר תנ`ך מהודר בכריכת עור שעליה מוטבע שמו באותיות מוזהבות.
בחמת זעם קרא אל אביו: `עם כל הכסף שיש לך, זה מה שאתה נותן לי??!` הוא הטיח את הניח את הספר, עדיין חציו ארוז, על השולחן ויצא מן החדר בסערה.

הרבה שנים עברו. הבן עזב את הבית בו ביום, ועבר לעיר אחרת כדי להתחיל בה את חייו, רחוק מאביו שאכזב אותו כל כך.
המזל האיר לו פנים - הוא הפך לאיש עסקים מצליח, היה לו בית נאה באחד הפרברים היוקרתיים, ומשפחה נפלאה.
מפעם לפעם עלה בו הרהור של כאב וגעגוע לאביו, וביום בהיר אחד החליט כי אין טעם להמשיך לשמור טינה.
אבא זה אבא, והוא החליט לנסוע ולבקרו.
הוא לא ראה אותו מאז אותו יום של טקס הסיום שלו.
ודאי הוא כבר זקן מאד, חשב לעצמו.
והנה, עוד בטרם הספיק לעשות את סידורי הנסיעה, קיבל מברק המודיע לו כי אביו נפטר, וכי בצוואתו הוריש לו את כל רכושו.
עורך הדין המטפל בצוואה הודיע לו כי עליו להגיע בהקדם כדי להסדיר את מילוי הצוואה.
כשהגיע הבן את בית אביו, נפל עליו צער גדול וחרטה עמוקה על הקרע שיצר.

'לו רק יכולתי להחזיר את הגלגל אחורנית', חשב.. הוא החל מסדר ניירת על שולחנו של אביו ומרוקן חפצים ממגירותיו.
בקצה השולחן היה מונח ספר התנ`ך שהעניק לו אביו לסיום לימודיו, עדיין ארוז למחצה בנייר העטיפה המהודר.
עם דמעות בעיניו נטל את הספר ליד לדפדף בו.
סימניה קטנה הייתה נעוצה באחד הדפים בו סימן אביו בקפידה קטע המדבר על אהבת אב לבן ! ! ועל קשר הדם שלא ניתן להתרה.
בסערת רגשות אדירה הרים הבן את הספר כדי לאמצו חזק אל לבו, כשלפתע נפל מתוך האריזה משהו.
כשהרים אותו הבן, ראה כי זהו מחזיק מפתחות אליו מצורפת תגית ועליה מוטבע שם של סוכנות רכב ידועה, אותה סוכנות בה ראה לפני שנים את מכונית הספורט שחפץ בה.
מצדה השני של התגית היה מוטבע תאריך, יום סיום הלימודים שלו, והמילים: שולם במלואו.

מי יודע כמה דברים בחיים שלנו מתפספסים לנו, משום שאנחנו לא מסוגלים לראות ממטר את מה שלא עולה בקנה אחד עם רצונותינו?

אני כנראה באמת עכשיו בתקופה של להבין דברים.

אז אם גם אתם בתקופה כזאת- תלמדו מהסיפור הזה!

כל אחד, שרוצה לעשות איזה מהפך, אפילו הכי קטן באישיות שלו, שייקרא את זה:

זה סיפור על נערה עיוורת ששנאה את עצמה, שנאה את הסביבה בגלל היותה עיוורת .
שנאה את כולם מלבד אהובה היקר שתמיד היה שם לצידה .
בבוא הימים נמצאו לה זוג עיניים בריאות ורואות, היא נותחה והחלה רואה ..
ניגש אליה אהובה ובהתרגשות רבה שאל אם תתחתן עימו, השיבה הבחורה שלא, מפני שהסתבר לה שהוא עיוור .
אהובה העצוב הבין כי אין ביכולתו לעשות דבר, לקח את דבריו והחליט לעזוב .
בעזיבתו השאיר לה את המכתב הבא :
" בקשתי היחידה אלייך היא שתשמרי על עייני, נתתי לך אותן ועכשיו הן שלך, אוהב אותך ".

לפני שתאמר משהו פוגע, חשוב על אלו שאין ביכולתם לדבר.
לפני שאתה מתלונן על טעמו הרע של האוכל, חשוב על אלו שאין להם מה לאכול.
לפני שתתלונן על הדברים הקטנים שמפריעים לך בבת זוגתך, חשוב על הלבבות הבודדים שמעולם לא חוו אהבה.
לפני שתתלונן על כמה ילדיך שובבים, חשוב על אלו שלא יכולים להביא ילדים והיו עושים הכול למען ילד.
לפני שתתלונן כמה קשה עבודתך, חשוב על מילוני המובטלים שהיו רוצים להיות במקומך.
לפני שתפנה אצבע מאשימה כלפי מישהו זכור שכולנו עושים טעויות, ועדיין נמשיך לעשות.