1. תשמעו, אני חייבת להלשין, עמירה רואה מפרץ האהבה. זה לא שהיא יושבת כל השבוע וכוססת את הבהונות אבל מוצ"ש, נגמרו החדשות בערוץ 1, תם גם ה"בית היהודי" ואפילו שודר במלואו הראיון עם ברק חוסיין ומישל אז היא הרגישה שהיא, כמו הכושי, עשתה את שלה ולכן הכריזה שעוברים לראות משמר המפרץ. שאלתי, "מה?" והיא ענתה לי: "תראי איזה חתיכים" (!). לשווא ניסיתי להבין על מי היא מדברת, חיכיתי שיופיעו הבנים האחרים אבל הסתבר שנשארו שלושה זוגות וזה מה שיש. ועמירה בשלה, יושבת ומתדיינת בינה לבין עצמה מי יותר חתיך ומי נראה יותר טוב ומדי עשר דקות, כדי לשפוך אור פלורסצנטי על הסוגיה 'מיהו סנוב' היא מבררת: "אף אחד שם לא קרא ספר בחיים שלו, נכון?". לפעמים אני ממש מצטערת שאין בקהילה משמרות הצניעות, איזה כנופיה של בוצ'ות על טוסטוסים שתזכיר לה מי הבוץ'.
2. ועדיין כואב לה הגב. עד יום שלישי היא עוד הלכה לעבודה ולאורתופד, ביום רביעי הכאבים הכריעו אותו והיא נשארה בבית ובצהריים התקשרה המלכה צב-צב ובררה באסרטיביות אם היא כבר התקשרה לאלכסנדר. ובכן, אלכסנדר הוא כירופרקט ועמירה נכנעה לכאבים ולהגיון הצַבּי וקבעה לעצמה תור ליום חמישי. נסענו, אם כן, לפגוש את אלכסנדר שהוא בחור נחמד שכל מקרר ירגיש בטוח כשהוא חוסה בצילו ושאין סיכוי שתעברו לידו ברחוב בלי שיעבור לכם בראש צירוף כלשהו של האותיות ק.ג.ב. ובכן, אלכסנדר, המכונה בפי ידידיו סשה (שזה סביר כמעט כמו לקרוא לרוזנשטיין זאביק) קיגב אותה היא הודתה לו ובמשך כשעה ושני רחובות הרגישה כמעט כמו חדשה. אחר כך זה שוב חזר לכאוב לה, למסכנה, אבל זה הרבה יותר נסבל. למען ההגינות צריך לציין שהיא גם לוקחת הכדורים שנתן לה האורתופד. מחר יש לה עוד פגישה עם דרגומיר ואנחנו מלאות תקווה כבורקס.
3. אפרופו בורקס. עמירה בדיאטה כבר שבוע וחצי. זה לכבוד כאבי הגב שלה. אני אחראית מטעם עצמי לדאוג לה לאספקה שוטפת של מרקים, מטעם עצמה אני אחראית לאספקה של לחם צר ולדעתי התוצאות מהממות.
4. ביום חמישי פיצי דרשה את הצבעים הכחולים. לא היה לנו מושג מה היא רוצה אבל גם היה כבר מאוחר מדי לצבעים והצלחנו איכשהו להעביר נושא. אבל ביום שישי אחרי ארוחת הצהריים זה התחיל שוב והפעם היא לא נתנה לנו לבלבל לה את המוח וסחבה את עמירה לאורך הבית ולרוחבו עד שזו הבינה סופסוף שהיא רוצה את 'הצבעים המכחולים'. במחיר של צרחות והתחייבות על צבעים מיוחדים הצלחנו לשלוח אותה אל שנת הצהריים שלה אבל בשניה שהיא התעוררה היא דרשה שוב מכחולים. אז נתנו לה:
מוכרים את זה בחנויות של "גלי" – מגפי חליבה עם סט של צבעים, מכחולים ומטליות ניגוב שבאמצעותן אפשר למחוק את הציורים ולצייר חדשים. למרבה השמחה גם מגבונים לחים רגילים מנקים את זה (גם מהמגפיים וגם מהרצפה).
5. בימים האחרונים הפילפיל לקחה על עצמה את משימת ריקון האמבטיה היא מסתכלת בעניין רב במים הנעלמים בחור האמבטיה ומנסה לעצור את השיטפון בידיה. כשזה לא מצליח היא מתיישבת עליו וחוסמת במו הטוסיק את החור בסכר. הולנד בשוק.
שבוע מעלף
לכוווולם
בבלוג זה
בכל הבלוגים
