שפעת העופות בראי הדורות

כבכל שבת אל ההורים שלי ירדנו בבוקר לשחק בגינה (יש שקוראים לזה גן-שעשועים, אנחנו קוראות לזה גינה). זו לא הגינה הכי משוכללת בעולם למרות שהיא די חדשה אבל יש בה נדנדה מאוד סבבית והצ'ופר העיקרי בה הוא שלא צריך ללכת אפילו מטר, יורדים מהבית והיא שם. אבל כשהגענו לנדנדה מצאנו אותה מרוחה על הרצפה - כי בצד אחד התנתקו השרשאות. הפילפיל רצה, הרימה את השרשרת הגישה לי אותה ופקדה:

"תתקני".

השרשראות התנתקו מפני שאחת החוליות נשברה וכמובן שלא יכולתי לתקן אז התנצלתי בפני התינוקת ואמרתי לה שאני לא יכולה. התינוקת הישירה אלי מבט כחול, הרהרה בזה עוד שניה ואמרה:

"אה, רק אישים יכולים?"

מה בדיוק יכולתי לענות לה?

פיצי, לעומת זאת, הודיע בארוחת הבוקר לאמא שלי תוך שהיא מצביעה על המקום של אבא שלי:

"מחר תשבי פה, מחר תברכי"

אני רוצה לשתף אתכם בשני הגיגים על תדלוק:

א. בזמן התדלוק בשירות עצמי (באמצעות כרטיס אשראי) חייבים לתקתק את מס' תעודת הזהות. אם הולכים עם אותו הכרטיס לעמדה הסמוכה ומתדלקים אצל המתדלק לא צריך להזדהות בשום צורה. כלומר, אם גנבתם כרטיס אשראי אז תמנעו מלחסוך לבעליו 12 אג' לליטר. בסדר?

ב. מקשי המספרים של עמדות התדלוק בתחנות הדלק הם "בליינד פרנדלי" (כמו כל מקלדת של מספרים - זו זאתם מקלידים עליה עכשיו, זו של הסלולרי שלכם או של הטלפון בבית המקש של ה-5 מסומן בבליטה) - לא שזה עולה למישהו או שממש אכפת לי אבל הם בונים על זה שנתעוור ממש אצלם בתחנה?