שפעת העופות בראי הדורות

אמנם קצת מאוחר, אבל אני הולכת לעשות את אחד הדברים שעמירה הכי אוהבת שאני עושה, ללכלך עליה בבלוג. אבל רגע לפני כן הרשו לי להוציא קיטור על החתול שלה, ירמיהו, שישב כל הערב על הערך 'לכיש' באנציקלופדיה לחפירות והשאיר עליה זרע יבש של אספסת וגוש שיער בגודל של עוד חתול. אחר כך החתול המחונן הלך לשתות מים מהסיר המלוכלך של הספגטי שבכיור, זרקתי עליו כפכף והחטאתי.

אבל אני כאן ועכשיו לא בגלל החתולים שלה אלא בגללה. בתור כופרת גדולה היא מאמינה בשני דברים: שעין הרע מאוד מסוכן לתינוקות ושהצד של המיטה שישנת בו בלילה הראשון יהיה הצד שלך לתמיד. לכן היא תפסה את הצד שקרוב לדלת בגלל בטענה שהיא קמה הכי הרבה פעמים בלילה. היא לא חשבה היא צריכה להזדקק לשלב ההוכחות. ולכן, גם כשהוכחתי לה עוד לפני ההריון שאני קמה יותר פעמים ממנה היא לא ויתרה לי. כך עשיתי עשרות פעמים בחושך (כי האור מפריע לה לישון) את הדרך המיטה לשירותים המיוחלים, רגלי ניגפות בג'ינס זרוק או בבדל נעל וחזרתי לצד הרחוק של המיטה בגלל שאין לה אלוהים.

לבסוף נקמתי בה, בקטנה. עם פרוץ השמואל הצמדנו את המיטה לקיר כדי שהיה מקום לעריסה שלה, בגלל שאני צריכה לקום אליה עמירה קבלה את הצד שצמוד לקיר. אבל השבוע חמלתי עליה כשבאחד הלילות נתפס לה השריר בשוק (זה אחד הדברים המוזרים שקורים בהריון המון) והיא היתה צריכה להתגלגל עם הבטן הענקית שלה [1] ורגל אחת משותקת כדי למצוא בדל רצפה.

וזה מביא אותי לשאלה, למה אני כאן בשעה כזאת? ובכן, ראשית, כי היא לא רק סכין-בגב-האומה-כופרת אלא גם נוחרת ישראל. נוחרת, זה עוד אחד מהדברים המוזרים שקורים בחודשים המתקדמים של ההריון. וחוצמזה, בגלל שהיא הולכת לישון לפני היא תופסת שבע שמיניות של המיטה. וזוהי התמונה שאני מגלה בשלושה וחצי חודשים האחרונים בכל פעם שמתרחש הנס ואני מצליחה להרדים את שמוליק - עמירה במיטה, ראשה היפה מוטל על הכרית האורתופדית (נעים לעורף אבל מגביר את הנחירות) ועליו מוטלת כרית נוצות כבדה כדי למנוע מהחושך והשקט להפריע את מנוחתה, ועוד כרית אחת מרפדת את הבטן. זה בסדר, אני כבר אשן על הקרש.

ואם כבר פיפי. אתמול היתה הפסקת מים בבנין שהיא עובדת בו אז סגרו להם את השירותים. זה אומר שכדי להשתין הם היו צריכים לצאת מהבניין ולחצות את הכביש לבנין הסמוך. אני קבלתי טלפון בצהרי היום שבישר שאין להם מים בבנין והיא לא יכולה לדבר עכשיו כי היא צריכה להתרכז בלנשום. נשבעת לכם, לא נגעתי.

[1] קבלו שלושה ציפורים במכה: שמוליק, שהחליטה שגם שידת ההחתלה היא מקום מצויין להיפוכים. החיפושית המפורסמת ושמואל ב' אשר בתוך הבטן של עמירה.