שפעת העופות בראי הדורות

זהו, עכשיו גם היא נוכלת והיא מתה מפחד מהרגע שהמשפחה שלה תגלה את זה. טענותיה מוצדקות, המשפחה שלי מתרבה כמו שפנים ואילו עליהם צריכים באדם טבע ודין להכריז כעל זן בסכנת הכחדה. אמת היא שאני חושבת שכשהלכתי אני למשרד הפנים התכוונתי לעשות מחווה אצילית ולשים את השם שלה לפני שלי. אבל נפלתי על כזאת פקידה פטפטנית שרק רציתי שתשתוק ותפסיק לשאול שאלות ולידע אותי בענייני הרכילויות שלהם שכבר עזבתי אותה בשקט לעשות מה שהיא רוצה.

אתמול עמירה חזרה מאוחר מהעבודה, נאלצתי לספר לה בהקלה שהיא החמיצה את ביקורן של הנשים הצדקניות מן 'הבית היהודי' בקרית-גת שבאו לעשות נפשות למצוות שמירת טהרת המשפחה. אמרתי להן שהכל בסדר, בבית הזה שומרים על טהרת המשפחה (בכל זאת קבלתי הרצאה קצרה על חשיבות העניין). עמירה כבר היתה טורחת להסביר להן בדיוק איך שומרים פה על טהרת המשפחה. אני לא יכולה אפילו לדמיין את הפרצופים שלהן מצב כזה. כדי לא להרגיש שהן עשו דרכן חינם הן התעקשו להעניק לי סקוץ' שומר שבת (יש זוועה כזאת) למרות שנשבעתי בהן צדקי שאין לי שום כוונה להשתמש בזה. למענו של בורא עולם אני מעדיפה שהכלים שלי יהיו נקיים.

ואילו התינוקת לא מתרשמת מפורמליטיז. לא מעניין אותה, למשל, שפרשתי לה סדינים ומזרונים כדי שתוכל לזחול בבטחה יחסית. היא מעדיפה לאכול שערות שלי ושל החתולים.