כשמלאו לפילפיל חודשיים האחות בטיפת חלב פקדה עלי להשכיב אותה על הבטן כשהיא ערה (כשהם ישנים זה אסור בתכלית ולכן זה נורא חשוב להדגיש שזה כשהיא ערה כי אף אחד לא רוצה להחשד ברשלנות פושעת ולכן אני לא אספר לכם הילדה של מי ישנה על הבטן), זה נורא חשוב לחיזוק חגורת הכתפיים. אתם לא רוצים שלתינוק שלכם יהיו כתפיים חלשות זה יכול לגרום לו בעיות עד גיל שיבה, פחות או יותר, לכן שמתי אותה על הבטן. ותשמעו, הם שונאים את זה הקטנים, כולם. אבל לא פרד כפילפיל יתרגש מהתנכלוליותיה של אמו ולכן לקח לה בדיוק שבוע כדי ללמוד להתהפך מהבטן לגב.
האירוע הונצח בזמן אמת בצילום ובמלל, להלן: תמותו, היא גאון. חלפו עברו להם עשרה ימים והיא למדה לעשות גב בטן, להלן: תמותו, היא גאון 2. חודשיים אחר כך, עת מלאו לה חמישה חודשים היא התיישבה לבד: בטובי, לא שלחתי אתכם למות. שבועיים אחר כך היא נעמדה בלול ומאז היא הולכת תוך כדי שהיא מחזיקה בדברים או דוחפת דברים (כסאות, פחים, ארגזים ועגלות). בתחילת החורף היא התחילה לעזוב ידיים כשהיא עומדת אבל אז תקף אותנו וירוס הבטן האיום היא הפסיקה עם זה. אתמול היא דפקה ספרינטים מסביב לשולחן כשהיא מחזיקה ביד אחת, עמירה טענה שהיא מתאמנת.
היום היא עזבה ידיים, וידאה שאנחנו מסתכלות והתחילה ללכת.
תמותו, היא הולכת.
לא צילמנו היינו עסוקות מדי בלהריע, לפזז ולמחוא כפיים. אולי מחר נפגין תושיה רבה יותר. עד אז קבלו תמונת אמבטיה על החשבון של הפוסט הקודם וגם מסיבת פיג'מות.
עדכון תמונות מהבוקר 2.02.07 (מחמש בבוקר אני על הרגליים בשביל לסדר את התאורה)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
