1. יצא לי קינואה משהו-משהו. לפני כמה שבועות אמא של עמירה הכינה קינואה עם עדשים, שמתי לפילפיל קצת על המגש של הכסא אוכל והיא טרפה את זה בעונג, שמתי לה עוד וגם עוד נטרף. למחרת זכינו בתענוג האולטימטיבי – קינואה ועדשים בטיטול של התינוקת. לא מובן, אם כן, למה לא בישלנו לה מאז קינואה, אולי בגלל שקל יותר לפתוח קופסא של תירס וזה יוצא לא פחות טוב בצד השני של מערכת העיכול. אז לפני שהתירס יאבד את חינו (מה, שלמשל, קרה לבננה) צריך לגוון לתינוקת את התפריט.
2. אפרופו מזון מוצק, הברווז התחיל לפני שבוע לאכול – בהתחלה פירות והיום גזר. מה שהופך אותה לתינוק די נדיר, אני לא חושבת שיש הרבה תינוקת שמגיעים לשלב של אוכל מוצק כשהם עדיין לובשים בגדים במידה של ניו-בורן. אני מרשה לעצמי עוד הגיג אנאלי אחד: מקובל בקרב תינוקות יונקים לחרבן כמה פעמים ביום, שמואל מתייחסת להמלצה הזו בכובד ראש וברוב הפעמים בסוף כל ארוחה אנחנו גם מחליפים טיטול. זה יכול להגיע לשש-שבע פעמים ביום. היום, ובכן, היא אכלה את הגזר ב-13:00 בקירוב, ב-18:00 הוא כבר חייך אלינו מהטיטול. מה שיכול להסביר את העניין הזה שתינוקת בת חצי שנה כמעט עדיין לובשת NB.
3. הברווזת תהיה בת חצי שנה בשבוע הבא והיום יצאה לה שן ראשונה. אני חייבת לשתף אתכם בצירוף מקרים מצמרר. השן הראשונה של הפילפיל יצאה ביום שמלאה לה חצי שנה (ארבעה ימים קודם נולדה הברווזה). השן הראשונה של הברווזה יצא כשפיל מלאה שנה.
4. מלאה שנה! לפילפילון !(לפי התאריך העברי)!, מחר יבוא אלינו חבר שלה ונעשה יום כיף. מסיבה בהשתתפות סבא-סבתא והדודים נעשה בעוד שבועיים או משהו כזה, כשההורים שלי יגמרו לעבור דירה.
5. הברווזון: מתהפך לכל הכיוונים, מסתובב על צירו וזוחל אחורה. היא מנסה להתרומם על שש ולזחול קדימה, נראה שהיא יודעת מה היא צריכה לעשות וזה גם מצליח לה לפעמים, כשלא, זה נראה בערך ככה [1]. היא חייכנית ופטפטנית ומלאת קסם כברווז.
[1] היא התחילה את המסע כשהיא, כתמיד, שוכבת באוניברסיטה, משם היא הגיע בכוחות עצמה לסטלבט הזה על הרגל של אחותה ומשם היא נקלעה בכוחות עלמה לתסבוכת הבאה [2])
[2]
[3] לנוחותכם תמונה של הפיל מצחצח לאחותו את השן שאך זה בקעה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
