שפעת העופות בראי הדורות

"זה נה" - כה אמרה פילפיל וחלצה את נעלה. עוד מילון הפילפילון:

אִיה, טִיה = טִיה. טיה היא אחת הכלבות של ההורים של עמירה, היא נתנה את שמה לכל הכלבים והחתולים שבעולם ולמעשה לכל עולם החי (אני חושדת שגם הברווזת מתחילה לקרוא להם איה). אגב איות, כמו בנוגע לבני אדם גם בכלבים הילדה אוהבת זקנים – יושב לו קלוץ הקשיש והענק (סוג של סאנ-ברנרד מעורב עם עוד משהו) בצל בשעה ששתי הכלבות הצעירות יותר מדלגות סביבה והיא הולכת לקלוץ, יושבת לידו ומלטפת אותו והקלוץ מאושר.

יבָּא = סבא (שניהם)

אטָא =  סבתא (שתיהן)

אמא = אמא (שתיהן)

יערה = יערה (ביום א' היא נחשדה בצירוף המילים דודה יערה), בדרך כלל מגיע בעטיפת מתנה – שיר היערה (גם הברווזת נחשדה כמה פעמים ב'יערה'). ביום ראשון לקחתי איתי את הפילפיל לאזכרה (ולא בפעם הראשונה) בזמן שהחזן עסק בקריאת פרקי תהילים ענתה לו הפילפיל בשיר היערה, התרחקנו משם ולכן הפסדתי את החלק הבאמת עצוב. כשנגמר חזרנו לכולם ושחררתי אותה מהעגלה, אחרי שהתרוצצה קצת בין הקברים היא חזרה לעגלה שלה טיפסה עליה בעצמה, התיישבה, בדקה שכולם ראו והתפעלו ומחאה לעצמה כפיים.

זו העגלה, אבל בנוכחות ההורים שלי ומיטב הדודים היא הואילה לשבת עליה מהצד המקובל.

דָּדֶדָה = נדנדה, מגיע גם-כן בשיר

בָּה, ננה = בננה

נענע = נענע (אנחנו יוצאות למרפסת וכל אחת מקבלת עלה נענע שתוכל ללעוס בהנאה במקום מני דרעקעס שהן מוצאות על הרצפה. עובד לפרקים)

לא = לא (כל סוג של לא שאתם יכולים להעלות על הדעת) מלווה בנדנוד הראש מצד לצד (אבל הנענוע מצד לצד לא תמיד משמעותו לא)

מה = מים

אֶה דֶּה = את זה (למשל: שימי לי מים קרים בכוס הזו. תני לי את המוצץ הזה. תרטיבי אותו בברז. תרטיבי שוב, תרטיבי שוב. תעזבי אותי מעוף, ראיתי שהכנת פתיתים – את זה).

קָה - כדור

פּוּבַה (puva) - כובע

בארוחת צהריים בשבת רבע עוף ובורקס טרפו רבע עוף. הן אוכלות אותו בביסים – אנחנו מפרקות את התרנגולת איך שהיא מתפרקת והן (כולל הקטנה שבשבוע שעבר מלאו לה שמונה חודשים) אוחזות חתיכה בידן וטורפות (בכל מה שנוגע לפילפיל זה בתנאי שלא עברו בסביבה פתיתים). כשפתחנו הערב את המקרר להוציא פרודוקטים לארוחת הערב הפילפיל הוציאה לעצמה יוגורט (יוגורט כבשים, אבל היא אוכלת בהנאה רבה גם יוגורט עיזים שהוא חמוץ כראש הממשלה לאחר פרסום דו"ח וינוגרד) ושמרה עליו בקנאות עד האוכל, נתנו לה כפית והיא אכלה לבד (וגם האכילה את הקירות והרצפה, אבל אני לא מתלוננת).

אגב, מאז שמלאה לה שנה מעטרות את פיה של הפילפלת שמונה שיניים (כל החותכות), היום גיליתי שיצאה לה למעלה משמאל הפרה-מולרית הראשונה (הטוחנת הקטנה). לבווזת לעומתה, שלפני שבוע מלאו לה, כאמור, שמונה חודשים יש כבר את כל ארבעת החותכות בלסת התחתונה ושלושה שלא מכבר בקעו (ועדיין קשה לראות אותן) בלסת העליונה. מי אמר ברווז-טרף ולא קיבל?

ובפינתנו, תמותו היא גאון:

מצ"ב תמונה של כסא האוכל שלה, מדובר בבוסטר שמתלבש על כסא רגיל ומשמש ככסא גבוה, יש לו שלושה מצבים והוא נרכש לטובת הברווזת שהתחילה לאכול לפני שידעה לשבת. לפני שבועיים החלטתי להצריח כסאות בגלל שלכסא הגבוה אין רצועות והיא היתה נעמדת בו לזוועתנו. הפילפיל התאהבה בכסא החדש ולא רצתה לרדת גם כשנגמר לה מהאוכל אלא ישבה ועבדה על האבזמים של הרצועות שלו. בתוך שבוע (עם הדרכה קצרה של סנג'ר) היא למדה לסגור את האבזמים האלו. היה זה הכסא הזה והרצועות שלו שהצילו אותנו בשבוע  שעבר בשעה וחצי שעבד אצלנו במטבח הטכנאי של המקרר ואי אפשר היה לתת לה להסתובב בין הרגליים והמברגים). היא פשוט ישבה בכסא שלה סגרה את האבזמים ובקשה ממני לפתוח אותם. כך עשרות פעמים. בכל אותה שעה וחצי הברווזת התמידה בבליסת ארוחת הצהריים שלה.
לבסוף הורדתי לה את הבוסטר לריצפה שתעבוד על הפרוייקט שלה ואני אוכל לעבוד על הפרוייקט שלי - לשטוף כלים.

 יש מצ"ב:

שוב מצ"ב תמונה - יש מצב לגנטיקה? (חדי העין שבינכם ודאי יבחינו שגם בפיה של התינוקת מימין שמונה שיניים, למרות שהיא בעליל בת שנתיים או יותר)