שפעת העופות בראי הדורות

בוקר:

ישבנו לאכול ארוחת בוקר, אני הפילפיל, הברווזת, חבילה גדולה של חמאה וגבינה צהובה. אני מרחתי רבעי פיתות בקצת חמאה וגבינה צהובה וכולנו זללנו בפה מלא. אני אכלתי רבע, פיצי שניים, פילפיל שלוש ואז היא קמה והלכה לשירותים. פעמיים היא עשתה מה שעשתה, פעמיים נגבתי לה ופעמיים רחצתי ידיים ואז נשמעה קריאתה של פיצי מהמטבח: "אמא, סיימתי". "יופי" עניתי ועברתי רק כדי לראות. על השולחן לצד חצי מהרבע השני של הפיתה שלה נצבה גם חבילת חמאה לעוסה למחצה.

עכשיו אנחנו מחכות לקקי ירוק (פיצי רגישה ללקטוז, זה עושה לה כאבי בטן וקקי בגווני חייזר)

צהריים:

אנחנו יושבות לאכול קציצות ומלפפונים לפתע פיצי יורדת מהשולחן והולכת לשירותים. גם היא עשתה מה שעשתה, גם לה נגבתי ואז מופיעה הפילפיל בפתח השירותים ומכריזה: "אמא, שמתי מלח על היד". "באמת", אמרתי, "תראי לי". ולא ראיתי שומדבר. חזרנו לשולחן כי קיוויתי שהן עוד יאכלו משהו הפילפיל טפסה לכסא שלה, הרימה את הדאודורט שלנו (שבאופן די טיפשי מסתובב בימים האחרונים ברחבי הבית ובהישג היד שלהן) הפכה אותו מעל היד שלה ושוב הכריזה: "אני שמה מלח על היד"