שפעת העופות בראי הדורות

היא מהממת!!

ולכלן שלום.

הנוכלת היא גיבורה של ממש אחרי הניתוח, למרות שכואב לה.

עמירה ממשיכה לחרוז ולזמר לשמוליק, כשהיא נרגעת בידיה או בהפסקה של גרפס.

ושמוליק (או כמו שסבתא שלה קוראת לה "היפהפיה"), היא תינוקת מקסימה שעושה בנמרצות כל מה שתינוקות בני יממה עושים :-)

גם מוצקי קקאו יש בנמצא. מהמוצדקים שבהם.

ובכן,

הלילה, בניגוד לכל מגמות הסקרים, ביצעה שוב השמוליק מהפך. עם זאת, ללא כל כוונה מצידה לפצוח בלידה.

בתום יום עמוס ומייגע, ולאחר לבטים רבים, נשלחה הנוכלת לניתוח מלכותי, שבסופו בסימן טוב ובמזל טוב באה

שמוליק (The first) לעולם (בעודה ממשיכה בלהטוטים וסיבובים, כמובן).

משקלה בישראל 4 ק"ג ו-70 גרמים.

לאמהות שלום.

(הן נשמעות בעיקר מאושרות ומותשות, בשילוב הזה שהולם כל כך את המעמד)

עדכונים נוספים יבואו.

(הסאנג'ר מתנצלת על הדיווח המאוחר. מתוקף תפקידי, אני אחרי ביקורי בית.)

עדכון קצר לפני שאני באמת מפקירה אתכם לחסדי סנג'ר.

מחר שרשרת חיול ואולי, אם יהיה לי מזל ומישהי ילדה בסופשבוע הזה אני גם אקבל קידום מהיר. אם לא, ואם אני לא אקבל פתאום צירים, אזי ביום שני לכל המאוחר אפקיד את גופי לחסדי האיזמלים.

ביום שישי בצהריים עוד הלכנו לגינקולוג שלנו בכדי לשמוע את דעתו של מי שעקב אחרי כל ההריון. בחדר ההמתנה פגשנו זוג שכבר פגשנו שם בפעם הקודמת שהיינו אצלו. אז לא דברנו איתם, גם היום אין לי מושג, נגיד, איך קוראים להם, אבל במשך איזה שלושת רבעי שעה ניהלנו איתם שיחה שבוע 40 מזעזעת (התאריך שלה היה יומיים לפני, כלומר, גם היא בשבוע 40). וזה נעשה די ברור, שכן, בתור לטיפת חלב אני אחליף חוויות אם האם שלפני בתור על הצבע של הקקי ועל מצב הפטמות שלי.

בערב שבת שמחתי לראות שעמירה עוד מסוגלת לקשקש על פוליטיקה. כשהיא תשוב מסבב הסבתות שלה אני אבדוק אם היא עדיין יכולה לדקלם את רשימת שרי האוצר מקום המדינה ועד הלום. אני את יכולותי הקוגנטיביות אבחן בעוד כמה ימים. אבל ילדים, בהן צדקי, זה שמחה.

וברכה