1. נכנסנו היום לגן ועל המדף בכניסה עמדו הסנדלים של הפילפיל. עכשיו, היום בבוקר, בדיוק, ראיתי את אותם הסנדלים, בדיוק, במגירה של הנעליים. ואז הסתבר שזה הסנדלים של הנסיכה. למעשה זה הסנדל של הנסיכה [1], השני הוא של הפיל. יש להן בדיוק או דגם וצבע של סנדלים רק של הנסיכה מידה 25 ושל פילפיל מידה 23. מכיוון שהפילפיל בחרה בבוקר סנדלים אחרות חזרנו אנחנו עם הסנדל של הפיל ונשיב את הסנדל של הנסיכה בצהריים. הפאדיחה היא שאנחנו לא שמנו לב. כלומר, אני דווקא שמתי לב שהספידה בסנדל אחד יותר כהה אבל חשבתי שאולי הכהה נרטב ממשהו (נגיד פיפי) וצבעו השתנה. הנסיבות המקלות, מבחינתנו, הן שהסנדלים האלו מילא קצת גדולות עליה ובאמת יותר קל לשים לב כשנעל קטנה מאשר כשהיא גדולה.
2. אנחנו אמהות אנטיפטיות. אנחנו באות לגן מתנהגות יפה ומחייכות לכולם מדברות עם הגננות מה שצריך בשביל ענייני הילדות והולכות. להורים האחרים אנחנו אומרות שלום וגם לילדים שלהם, וזהו. מכיוון שאנחנו לא מדברות עם ההורים גם לילדות אין חיי חברה אחרי הצהריים, אנחנו מרגישות פושעות ומזניחות ולכן מתניעות את האוטו ונוסעות לתל-אביב-ים-כחול לשחק עם משיח. ההורים האחרים, מסתבר, בהחלט מדברים. וגם הגננות. אמא של טלי, למשל, פגשה אותי יום אחד מחוץ לגן ואמרה שהיא שמעה שהתחלתי לעבוד ואתמול הסתבר שאמא אחרת (מהקבוצה של הגדולים בכלל) יודעת שאני בצוות ההקמה של בית הספר הדמוקרטי והיא יכולה לדעת את זה רק משיחות עם הורים אחרים כי עצמה לא היתה בשום מפגש של בית הספר. בקיצור אנחנו מפסידות לא רק את חיי החברה של הילדות אלא גם את הרכילות הפרובינציאלית והמשמימה, יש לשער של ההורים של החברים שלהן.
3. לפני שבוע וחצי חברה טובה שלי ילדה – שני קילו תינוק פלוס-מינוס. ניתוח קיסרי ומסביב עוד אלף דברים מסוג ה-שלא-תדעו-מצרות. יש לה ילדה בגיל של פיצי (כלומר אוטוטו שנתיים) ובנזוג שהיא זרקה מכל המדרגות לפני כמה חודשים (באיחור אופנתי של כמה שנים, אם אתן שואלות אותי). השבוע היא חזרה הביתה ואני לקחתי על עצמי לדאוג לה לעגלה לשניהם (משהו כזה). מצאתי, בדרך נס, משהו מוצלח במצב טוב ביד2 אצל מישהו מאוד נחמד באשדוד. נסעתי לשם בערב ובדרך הלכתי לכספומט להוציא כסף. אני מכירה את כספומט הזה כבר כמעט שנתיים ותמיד הוא מקפיד להוציא את הסכום המבוקש בשטרות של 200. אז בקשתי סכום לא זוגי של מאות כדי שתצא איזה מאיה אבל הוא סרב להוציא סכום מעל 800, אז בקשתי 700. קבלתי 35 שטרות פולימריים חדשים של 20 שקל עם מספרים סידוריים עוקבים. היה לי עוד קצת כסף בארנק אז השלמתי רק 200 ₪ בשטרות של 20 אחרי ההתנצלות וההסבר המתבקשים. מזל שמדובר בשטרות שאי אפשר לזייף אחרת הייתי נראית מאוד חשודה.
[1] הנסיכה היא ילדה בלונדינית, תמירה ועדינה אבל כל הסימנים מראים שהיא הדור הבא-הבא של קל"ף או מה שזה לא יהיה בעוד 15 שנים. ראשית, יש לה שם מאוד מובהק של לסביות, אני חושבת שהוא שני רק ל'נעמה'. ושנית, אמא שלה שיש לה יציבה והליכה כל כך בוצ'יות שלא ברור לי מי נתן לה רשיון להתחתן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
שכן חצי מהדרייברים עושים ריסטארט למחשב אחרי שהם מתקינים את עצמם ובין לבין גם החלונות נזכרים שיש להם עדכונים נורא דחופים.
