איזה כייף זה,

להתהלך ברחוב, בדרך למתכונת,

ולישמוע אך ורק את הצלילים המדהימים שדרים יודעים לייצר.

איי... כל כך מרגיע!

את השבועות של השנה, בהחלט אפשר להגדיר כהחג הכי גרוע שהיה השנה.

כולל ל"ג בעומר!

לא רק שהיתי כל היום בבית ניסיתי ללמוד,

גם לא הצלחתי!!

בעע.. :/

הדבר הטוב היחיד בחג זה היה הסושי עם בירה ביום שלישי,

והחצי שעה שהייתה לי כל יום עם אהובי=]

שאגב, אתמול מילאו לנו 3 חודשים ביחד=]

ונימה יותר אופטימית!

עוד 56 יום ליציאת הספר השביעי ואחרון של הארי פוטר (Deathly Hallows)

ו46 ליציאת הסרט החמישי, שלמרות שבטח יופיעו שם חצא מהדברים,

לפי הטריילר ניראה שלא הורידו שום דבר חשוב מידי...

וזהו... זזתי לי,

תהנו, תנוחו, ותנצלו כל שניה של חופש שיש לכם...

בתוך החיבוק שלך

זה המקום הכי טוב להיות בו.

המקום שבו אני מרגישה בטיחות, שלווה ואהבה.

ולא משנה מה קורה מסביב.

עצוב. לדעת שאנשים שאת ידעת שתמיד תיהיה שם בישבילם, לא יהיו פה בישבילך. כי הם כב הוכיחו את זה. ועצוב, לשעת שהאנשים שאת דואגת להם כל כך, לא דואגים ככה גם לך. עצוב לדעת שלא איכפת להם, שאת סתם עוד אחת בישבילם, שתמיד ניזכרים בך אחרונה, שאם לא תדברי איתם ותילכי ליקראתם, הם לא יבואו ליקראתך. עצוב שאנשים מחזירים באותו מטבעה רק כשעשית להם משו רע. שאתה כימעט בוכה מול האנשים שאתה שם לב שהם עצובים, אפילו שהם עם חיוך על הפנים, והם לא שמים לב, או שפשוט לא איכפת להם.עצוב שהגעתי למצב שאני כבר לא מרגישה את הכייף שהיה נוצר פעם רק מלהיות בחברתם. שלהפך, זה מעיק כי כמה שאני לא רוצה אני מרגישה לא קשורה, לא רצוי.... מה לעזאזל קרה? למה הכל הפך להיות כלכ ך מסובך? למה לעזאזל התרחקנו ככה? או שזה רק אני מרגישה בזה? צריך לעשות משו עם זה, אבל אני עדין לא בשלב שאני מסוגלת לזה. בנתיים נישאר רק לחכות שאני אליו.

פאק. למה אני מתבכיינת ככה? לא מתאים לי :/