כלנוע

צפיתי בסרטו של ג'יימס קמרון לפני כ-12 יום ,בהקרנת הבכורה שלו בישראל ומאז הוא לא יוצא לי מהראש. דבר ראשון,כמובן, יש לציין את השימוש התקדימי בטכנולוגיית ה3D,ולא לשם הגימיק בלבד (כפי שנעשה עד כה בסרטי איימקס וסרטי אנימציה),אלא שימוש שלוקח בחשבון את כל אמצעי המבע הקולנועיים :צילום,אפקטים,תפאורה וכ'ו, ורותם אותם ליצירת חזון מפואר ומרשים שטרם נראה כמותו על מסכי הקולנוע, ומכיוון שכך אין כל טעם לצפות בו באולמות "רגילים" שההקרנה בהם היא לא תלת-מימדית .הסרט מאבד חלק ניכר מעוצמתו ויופיו החזותי בהקרנה דו-מימדית,בניגוד לסרטים הקודמים שנעשו בטכנולוגיה תלת-מימדית שניתן היה לצפות בהם גם באולמות שאינם תומכים בטכנולוגיה זאת ,ועדיין לא לפספס שום אלמנט מהותי בסרט.

מעבר לאפקטים ולצילום שתוכננו במיוחד עבור החווייה התלת-מימדית ,גם התסריט נכתב כהתייחסות רפלקסיבית לחוויית זו.במרכזו של הסרט ניצב ג'ייק סאלי (המגולם על ידי השחקן הבריטי סאם וורטינגטון),שיוצא לכוכב פנדורה במסגרת משימה צבאית שהוטלה עליו כאשר אחיו, נחת מארין ,נהרג בתאונה ונוצר הצורך למצוא לו מחליף שיהיה בעל הרכב די אן איי זהה לשלו. הבעיה היא שג'ייק הוא נכה ,משתמש בכסא גלגלים ואף אחד אינו מאמין שיוכל למלא את המשימה כהלכה.במסגרת המשימה ג'ייק אמור לצאת אל פני הכוכב ולנהל מו''מ עם היצורים המקומיים,שנקראים ה"נאבי", על מנת להשיג על מינרל יקר שנמצא ברשותם.מכיוון שאותם יצורים הם מאוד מסוכנים ועויינים את בני האדם ,הפגישה בינהם אמורה להתממש באמצעות מתווך ,שהוא גוף מלאכותי ,הנראה כמו  נאבי ,אבל נשלט מרחוק על ידי ג'ייק. 

ג'ייק "יוצא " לכוכב באמצעות האווטאר שלו,אותו גוף מלאכותי,ויוצר קשר עם התושבים המקומיים ,ואפילו מצליח,כנגד כל הסיכויים,להתחבב עליהם ולקבל מעמד של "נאבי" מן המניין.

כשהמו''מ נכשל וצבא בני האדם מתכונן למתקפה צבאית על מנת להשתלט על המינרל ,ג'ייק צריך לבחור באיזה צד עליו לבחור : בני האדם ,או ה"נאבי",אליהם הוא נקשר רגשית בזמן שהייתו במחיצתם. 

בזכות החווייה התלת-מימדית,הצופים באולם מרגישים כאילו הם נמצאים "בתוך" הסרט,ממש כפי שהגיבור של הסרט חווה באופן וירטואלי את המפגש עם ה"נאבי" ,בעודו נמצא הרחק משם,על ספינת החלל שלו.

צריך לציין כי ג'יימס קמרון התחיל לעבוד על התסריט לסרט לפני כ-15 שנה וחיכה עד אשר הטכנולוגיה תאפשר לו לממש את חזונו.

יש לברך את ג'יימס קמרון על כי השכיל לחכות כל כך הרבה זמן בטרם ניגש להפיק את סרטו,כיוון שבסופו של דבר,מעבר לכל ניתוח קולנועי ,מדובר בחווייה גדולה ,כזאת שלא נתקלים בה יותר מדיי פעמים ,וחבל מאוד להחמיץ.

אספקט נוסף שתורם לאיכותו של הסרט היא היותו אמיץ וחתרני במידה לא מבוטלת בהתחשב בכך שזהו סרט הוליוודי למהדרין. הצגת בני האדם כרודפי בצע אכזריים,בחירתו של ג'ייק להגן על בני ה"נאבי" (וכתוצאה מכך, ההזדהות של הצופים עם ה"נאבי" ,וכמשתמע מכך ,רצונם בתבוסת בני האדם),והמחיקה המוחלטת של כל סממן אנושי מצדו של הגיבור לקראת סופו של הסרט הם לא מהלכים אופייניים לקולנוע הוליוודי מיינסטרימי,בלשון המעטה.

בהתייחס לכל האמור לעיל אינני מבין את אותם האנשים שטוענים שהתסריט של הסרט:פשטני,מגוחך,ילדותי ואף גרוע.

מטרתו הראשונית של התסריט היא להתייחס באופן רפלקסיבי לחווייה התלת מימדית בקולנוע ,וכפי שציינתי קודם לכן ,לדעתי הוא עומד בה באופן מוצלח למדיי .

מעבר לכך ,צריך להעריך את ג'יימס קמרון שהצליח להגניב מסרים כל כך חתרניים לסרטו ,דבר שאף במאי אחר לא היה מצליח לבצע במסגרת הוליוודית מסורתית.

*****