סיכום אוסקר: איכשהוא, שלושת הסרטים הכי מושמצים שהאקדמיה בחרה ב3 העשורים האחרונים (מבחינת הד ציבורי שלילי) הם שלושה סרטים עם מכנה משותף: יחסי שחורים- לבנים.
ב1990 "הנהג של מיס דייזי", בעשור הקודם "התרסקות" ובעשור הזה "ספר ירוק"- בשלושת המקרים האלה ניתן למצוא כמות יותר גדולה של מאמרי נגד שמשתלחים באקדמיה, מאשר לאחר טקסים אחרים באותם עשורים.
המשותף בין התרסקות לספר ירוק, הוא ה-69 במטה קריטיק: הציון הכי נמוך לסרט זוכה אוסקר מאז גלדיאטור.
המשותף בין "הנהג של מיס דייזי" ל"נהג של מר שירלי", הוא ששניהם הם הסרטים היחידים בתולדות האקדמיה שזכו באוסקר מבלי שהבמאי שלהם היה אפילו מועמד לפרס (או שזכה לפחות בדירקטורז גילד לפני כן).
יש לציין כי גם "התרסקות" לא זכה באוסקר על בימוי, אבל לפחות היה מועמד.
פרט ל"ספר ירוק", שלושה סרטים הוזכרו בטבלאות ההימורים כבעלי סיכוי ריאלי לזכות באוסקר: "רומא", "פנתר שחור" ו"שחור על לבן". במקרה הראשון הייתם רואים על הבמה הרבה מקסיקנים ובשני המקרים האחרים הייתם רואים על הבמה הרבה שחורים. קיבלנו זכיה של פשרה: הסרט יעסוק בשחורים, אבל הצוות יכלול אך ורק לבנים (למעט הדמות של שירלי ההכרחית לקיום הסרט).
תסתכלו בתמונה: אין שם אף שחור, וזה בסרט שאמור לעסוק ביחסי שחורים- לבנים.
אז מה קרה לפני שנתיים עם "אור ירח"?
מה שקרה הוא שהאקדמיה לא יכולה להרשות לעצמה להיתפס כבלתי ליברלית וכגזענית ולכן לאחר המהומות של 2016, היה ברור שהאקדמיה תבחר "סרט שחור" כדי להרגיע את האווירה.
אני זכור שכבר בתחילת השנה ההיא, דובר על "הולדת אומה" כסרט שיזכה בשנה הבאה באוסקר. בסוף זה היה "אור ירח". סרט שאם היה יוצא שנה לפני כן, לא רק שלא היה מועמד לשום פרס, אלא אף אחד מכם לא היה מכיר או זוכר את קיומו. הוליווד שילמה את חובה ועכשיו היא יכולה להמשיך בקוקטייל הלבן שלה, עד שמגזר אחר יתרגז ואולי יגרום לה לזרוק עוד עצם לכיוונו.
למעשה, האקדמיה לא ממש התלהבה מספר ירוק. אני לא זוכר מקרה שבו סרט עם 5 מועמדויות בלבד זוכה בפרס הגדול (אפילו ספוטלייט הסגפני היה מועמד ליותר). היא גם לא העניקה מועמדות לבמאי. היא אפילו לא נתנה לסרט מועמדות לסאג אנסמבל. כלומר, "אסייתים משוגעים ועשירים" היה יותר פופולרי מ"ספר ירוק" בקרב השחקנים, שהם הקבוצה שכוללת הכי הרבה חברי אקדמיה.
אז מה קרה היום בבוקר?
חברי האקדמיה הבינו שהם צריכים להתאחד מאחורי סרט כלשהוא, כדי למנוע זכיה של סרט שהם לא רוצים שיזכה (כמו במקרה של ברוקבק מאונטן ב2005) וזאת התוצאה: קודם יורים ואחר כך בוכים שהרייטינג יורד.
הרי הזכיה של "ספר ירוק" לא תועיל להם במאומה בכדי להעלות את המספרים. הקהל הצעיר לא מתעניין בטקסי פרסים ולא יעזור שום דבר (גם לא הכנסה של קטגוריות בלוקבסטרים, כפי שתוכנן) והקהל חובב הקולנוע ירגיש מרומה ברובו, שסרט שלא ראוי לפרס זכה בו רק בכדי לקדם אג'נדה שלא בהכרח קשורה לאיכותו של הסרט (בין אם זה המאבק בשירותי הסטרימינג, חוסר הרצון לתת את הפרס הראשי לתעשיה זרה או כל סיבה אחרת שאינה רלבנטית).