יומני היקר
בעיצומו של יום, כשהירהרתי תשובה
הרגשתי איום, כל רוחי נשאבה.
אין בי מתום, כולי משובה
לבי עקום, נשמתי עצובה.
לא מצאתי בי כח לעזוב חטא אחד
אף לא למענו יתברך, יחיד ומיוחד...
ולפתע עלה במוחי
שאמחק במחי
אותך יומני
שאתה מושכיני
לא קדים
אלא אחור
שיש פה עדים
שאני חור שחור...
אז אל תיבהל
אתה לא הראשון
שבעליו מעכל
שהכל חזיון
שאם רוצים
להיות בין רצים
צריך בעולם האמת
מולו להתעמת
אבעיר שמן כתית
מול יצר מצמית
שרק לא ישחית
את אותה שארית
זו שנשארה בי
זו שנתן בי
אהוב לבי
נר בקרבי
[מבחינת הכרת הטוב
אני חייב להודות
לכל מי שנתן משוב
חייך בעת מכאוב
ולמי ששמח
בהיותי מבודח
אותכם לעולם
כנראה לא אשכח.
אחות ואח כדבעי הייתם
חיו והצליחו יהי ה' עימכם!
{כולם לומר עכשיו מיייייייייייייין!!!} ]
אדם פשוט
[email protected]