אפור ירוק

ערב גמר המונדיאל..

כל כמה שנים, תקופת המונדיאל מגיעה וכמו כל תקופה מתחדשת, גם המונדיאל מביא איתו מחשבות נוסטלגיות על מה שהיה ואיפה היינו בפעם הקודמת, ומה השתנה.

שיניתי עבודה, ומקום מגורים. לא רחוק, אבל מספיק. והאמת שגם איבדתי עניין בכדורגל. גם הכדורסל שעוד החזיק מעמד עד העונה האחרונה, כבר אכזב ונעזב.

ערב גמר המונדיאל.

הדירה שלי מצוחצחת ומבריקה, תוצאה של עודף זמן. הצ'אט אצלי פתוח, תוצאה של עודף זמן ויש מי שיגיד- תוצאה של חוסר חיים.

אני רק יכול להאנח בהכנעה כאן, כי החודשים האחרונים, השנה האחרונה, היו די בודדים, והיו די עסוקים.

אני דוקא שמח במי שאני, אבל אני מודה שזה כבר לא נראה טוב. מה עם חברה, אילן? אוף. תהיה, תהיה.

"הדרישות שלך גבוהות מדי", אני שומע שוב, ובדמיוני משליך סט סירים על המטיף.

אוקי, בואו נשים את זה על השולחן: בבוקרו של יום רביעי האחרון ניסיתי להתחיל עם מישהי חמודה שישבה לידי בתחנה. באמת שבאלגנטיות. ונופנפתי באלגנטיות אך בנחישות. לכן אני שבוז. אולי כבר אין צורך בהקדמה המתהלכת לה סחור סחור.

אם כן, לפניכם גבר אופטימי בדרך כלל אך מתוסכל זמנית.

שלחתי "ערב טוב J" לאחת בשם "אירית". מי שחוטא לעיתים בצ'אטולוגיה, יכול לספר לכם שאם את בחורה, את רק צריכה להכנס, אפילו בניק תמים, ולהתחיל במלאכת הסינון של הפונים, מ"מיקי1" (ניק של לווין?) דרך "נשוי ורע לו" ועד "גומר במצלמה!!!11". אם אתה גבר, לעומת זאת, צפה לשממה טקסטואלית שתופר מדי פעם רק בפריצות של מקדמי אתרי סקס או הומואים. ואם אתה סטרייט וכבר מכיר אתרים יותר טובים ממה שהמפרסם מציע, זה לא מעניין. אז אתה שולח פניה לכמה בנות שהפרופיל שלהן פחות או יותר מוצא חן בעיניך (אכן, סערות הורמונליות יכולות להגמיש את בררנותך בשלב זה..).

ואף אחת לא עונה. בעיקר, אם יש רמז כלשהו בניק שלך להיערכות כלי הדם שלך ברקמות ספציפיות...

אבל אירית, ענתה.

"אירית ענתה!" קופץ הלב שלי קפיצה קטנה. לא להתלהב, לא ממש התרגשות. אבל אדוות חמימות קטנות של "התקבלתי". גם כשעדיין לא התחלנו לדבר, ותיאורטית היא עלולה להיות קצת לקונית (אין מגרעה גדולה מזו במדיה המבוססת על מילים), ביישנית טיפה יותר ממה שמאפשר לשיחה להתקדם (ואח"כ להדרדר..) ואולי, האפשרות הגרועה מכולן- בחורה של "ספר לי מה היית עושה לי". מה עם מה נשמע, מי אתה, מה שלומך, בא נראה קצת ומי ומי בשיחה..

כמו שאתם רואים, למדתי לגדל סקפטיות קלה בתחום.

אבל אירית היתה פשוט קוסמת של מילים, שמרחו לי חיוך על הפנים, ואיתגרו אותי משורת שיחה אחת למשנה.

מן הרגע הראשון ידעתי שזו תהיה שיחה מעניינת. מצאתי שותפה לדהירה מילולית זריזה ומתוחכמת על פני מגוון נושאים, כשאני מדי פעם לוקח את ידה הוירטואלית ומושך אותה למחוזות שהופכים שיחה נעימה ל.. "שיחה נעימה מאוד". J לא יותר מדי. הייתי נכון לוותר על כל פלירט או גירגור סקסואלי לעת עתה, פשוט כי היא היתה כל כך חמודה. חששתי שאם ארשה לאיברי להוביל אותי, זה יהיה הרה אסון.

"אני מבינה שאתה מרבה בפלירטוט בצ'אט, אם לא מעבר לזה.."

המהמתי טקסטואלית והוצאתי את עצמי בכבוד יחסית מהעניין, עם הסבר קצר על זה שברור לי שלא כולן מרגישות שזה עושה להן משהו בכלל, אבל כנראה שכזה אני. "וחוץ מזה שלא ביקשתי אף פעם להיפגש עם מישהי מפה" אמרתי (אמת לאמיתה) וחתמתי את כתב ההגנה.

"אל תתנצל.. זה בסדר! אני מבינה שלפעמים מספיק נעים אפילו מלשמוע מישהי "לוקחת אותך בפי" " צחקקה אירית בצעד חריג אל האזור המילולי הסגור עד כה בשיחתנו.

החלטתי שהיא רק משתעשעת לה בינתיים, וזה רק הדם ההולך ומתנקז דרומה אצלי שמפרש הערות ככוונות.

"דוקא הדוגמא שלך.. לא בדיוק. כשהייתי צעיר זה אפילו לא עשה לי את זה לחשוב על זה. אחרי שמישהי הראתה לי שאני מפסיד חלק חשוב בפנטזיות שלי, הסכמתי איתה, ועדיין, לא תמצאי תיאורים של ירידה של אשה לגבר בפנטזיות שלי." (גם אמת לאמיתה)

כצפוי, עיסוק רציני ודיון פורה בהרגלי הירידה המציאותיים והדמיוניים של הנשים המציאות והמדומיינות בחיי לא היה נושא שהיא תכנס אליו ברגל קלה, והשתיקה הרגעית והנדירה פינתה את מקומה עד מהרה לשיחה על היחסים של החבר הקודם שלה עם המשפחה שלה. ואין נושא שבו היא לא היתה חמודה. ח-מ-ו-ד-ה. פשוט לתת ביס.

"איזה מין גבר אתה? אתה לא הולך לראות את הגמר?" היא התגרתה בי.

הטלויזיה פעלה ברקע אצלי. שעה וחצי לפני המשחק. "מה הייתי נותן כדי לראות את זה עם מישהי. סתם, שיהיה כיף לשבת ביחד. לא ביקשתי שום פעילות מעבר לזה. לחייך אחד לשני ולהתבטל מול הטלויזיה בידיעה שזה בסדר. לחייך ולהגניב מבט אל היפהפיה החמודה הזאת שיושבת לידך."

"אני לא יפהפיה" ענתה אירית, "אבל האמת שאין לי בעיה להזמין אותך לראות את המשחק בצותא. אני רק מבקשת בלי לירוק גרעינים!"

הצדעתי וירטואלית והבטחתי להשמר מהתנהגות נלוזה שכזו.

כתובת, החלפת טלפונים...

מתקשרים.

זה תמיד רגע אחר. כמה שדיברתם עד עכשיו בצ'אט, זה כמעט לא משנה. הטלפון הוא מדיום חדש ודף חדש ומרגש ומעורר חשש קל.

הקשתי את מספר הטלפון שלה במכשיר שלי.

לחצתי על "התקשר".

ובהיתי במסך בשעה שדפיקות הלב שלי הואצו וחלפו בקלילות על פני הקצב האיטי של הצלצול בצד השני.

ידעתי שהיא לא תענה מיד.

חששתי שהיא לא תענה. למעשה, בעצמי שאלתי את עצמי למה אני לא מנתק.

והיא ענתה.

בלעתי את הרוק.

"אירית...?" שאלתי בחצי חיוך.

"כפיר." היא ענתה.

"אני עדיין מוזמן?"

"כן, הזמנה לא מבטלים ככה.."

ופה אני רוצה להבטיח לכם משהו.

אין לי אלא ההטחה שלי ואני מקווה שתסכימו לקבל אותה.

באמת התכוונתי ללכת לראות את המשחק אצלה, ולא יותר.

אני רואה כמה מבטים לא מאמינים... מה יהיה..

רציתי ללכת אליה, לפגוש אותה, לדבר איתה, לנוח אצלה על הספה. באמת שזה הכל.

לא שלא נמשכתי אליה, אבל כל כך כל כך לא רציתי להרוס את זה בנסיונות שליחת ידיים מטופשים, ובאמת שבאותו ערב יכולתי להנות רק מחברתה הפשוטה.

צלצלתי בפעמון שלה. דינדון קליל ומבורך נשמע מתוך הדירה, וטוב שכך. עבדתי על עצמי שאני COOL, אבל האמת היא שאם היה "בזזז" צורמני תוקף אותי ברגע ההוא פעימות הלב שלי היו מתפנצ'רות מהמתח.

הדלת נפתחה.

ומולי- אירית.

נתנו מבט ארוך אחד בשני. או שאולי היה זה הרגע שפשוט נדמה כנצח.

והיא הזמינה אותי פנימה.

אם הייתם מביטים מן הצד, הייתם רואים איך בן רגע הרגשתי בבית.

כשנכנסתי ראיתי שהיא הכינה ממש כיבוד.

"יו.. אירית! הכנת לי את כל זה? איך שיחקת אותה.."

קערת במבה, בקבוק שתיה, וכל מיני דברים שעברתי אליהם עין לפני שמיהרתי לחזור אליה למטבח ולהגיד לה שזה לגמרי מעבר למה שציפיתי לו, והיא מארחת מושלמת!

"שב שב, תכף זה מתחיל"

"בואי את!"

"אני באה..." אמרה וצנחה על הכורסא לידי.

ערב נעים, כפיר ואירית, שנינו יושבים בנחת בלתי מופרעת, ופשוט נהנים מחברת עצמנו. אני יושב לי ולצידי חברה שתמיד ביקשתי לעצמי, שמפנקת אותי וצופה איתי במונדיאל..

הייתי מאושר!

מצחיק. הדברים הקטנים שעושים לך טוב על הלב.

המשחק התחיל. אני לא מאלה שצועקים על המסך, אבל אירית החליטה שככה גברים צופים במשחקים, וכל הזמן ניסתה לעשות חיקויים. בקול שמנסה להיות גברי היא צועקת על השחקנים מדי פעם ומרימה ידיים, מסתכלת עליי ואני משועשע בדיוק כמוה.

"אוח, ידעתי שאתה לא גבר! תעשה משהו! עכשיו אני מפדחת את עצמי לבד..."

האמת שהפספוס האחרון היה באמת הזוי, וזאת היתה ההזדמנות להשתלב. "איזה דביל! מה הוא מוסר אחורה? יש לו שניים!!" צעקתי ביאוש מול המסך, ושנינו גיחכנו ונשענו אחורה.

כשהמשחק הסתיים, התחילו זעקות השמחה וההתלהבות של השדרנים, שגם אותם קצת חיקינו במסגרת קלות הדעת הכללית שנחה עלינו, וכהשידור חזר לאולפן, נהיה שקט בסלון. רגע קצר. ואני קולט את אירית קמה ומפנה מהשולחן. קמתי מיד לעזור, וכשהיא ראתה אותי קם איתה היא התחילה למחות. "אתה לא צריך לעזור, העונג כולו שלי" ושאר מחאות נימוסיות שדעכו במשך כמה שניות והפכו לסמול טוק סלוני. כשהגיעה למטבח, היא התחילה לסדר את הדברים שהחזרנו, ופתאום אמרה "אני לא מאמינה! יו! הבירות נשארו במקרר!!!"

"אה, לא נורא.." אמרתי, מתרשם שוב מההשקעה שלה. בחורה להביא הביתה, אירית. "תזמיני אותי שוב למונדיאל הבא!"

אירית התעשתה ונראה שהשלימה עם הפאשלה הקטנה.

"טוב, לך לסלון."

"אוקי.."

שמעתי אותה מוציאה את הפותחן ופותחת שני בקבוקי בירה.

"טוב, תוריד את המכנסיים"

"???????"

היא הסמיקה. "אתה מתכוון לסרב?" אמרה כשהיא מנסה לשמור על פאסון למרות שכל תו בקולה הסגיר את ההתרגשות והמבוכה הקלה...

אני ממש לא מתכוון לסרב.

היא קצת היתה צריכה אויר לעצמה אחרי התעוזה שהפגינה ונכנסה רגע שוב למטבח.

"טוב" דמיינתי את ההסברים לעצמה בראש שלה "אני לבושה, זה העיקר"

היא התעודדה וחזרה אל הסלון, שם ישבתי על הכורסא, לבוש בחולצה בלבד.

"אני רואה שהרשית לעצמך להוריד גם את התחתונים.. או שבאת בלי?"

חוכמולגית. הרמתי את הבוקסר שהיו מונחים לידי, והראיתי לה.

"את עומדת לקשור אותי, לצלם אותי, לעלות לאינטרנט ולנעול אותי בדירה למשך שבועות?"

"אתה רוצה?"

"שאדע עד כמה נינוח להרגיש" אמרתי לאירית שעמדה מולי ושתתה מהבירה שלה.

"נינוח אתה יכול להרגיש" היא ענתה לי והגישה לי בקבוק זכוכית קר.

אין טעם להחביא כבר את הזקפה הזאת שבין רגליי.

אירית שתתה עוד, ואז התקרבה אלי. היה מין רגע של "שנתנשק?" אבל הוא אבד בתנועה נבוכה של שנינו, והיא ירדה על ברכיה בתנועה הכל כך מוכרת, המעט זולה אם אתה צורך את התרבות הלא נכונה, והכל כך מחממת את הלב כשזאת אירית וזה אני.

היא עדיין החזיקה את הבירה ביד אחת, ובשניה ליטפה את הירכיים שלי.. ועלתה גם אל הבטן.. ההתעלמות מאיברי שהזדקר אל על, תפוח ומגורה, רק הגבירה את החשק.

היא נכנעה, סוף סוף, והחלה ללטף את איברי. חמימות נעימה וצמרמרות של עונג חלפו בי כשהיד הרכה שלה עינגה אותי. ממממ... התפנקתי לי.

היא נראתה מרוצה מהרושם שמגעה הותיר בי. הרימה את הבקבוק פעם אחרונה מעל פיה, ורוקנה אותו. הניחה אותו בצד, ורכנה לעברי... יכולתי לחוש את הבל פיה... ואז היא עשתה את זה.. שפתיה נגעו בקצה איברי, רכות וחמות... היא ניקשה אותו פעם.. ופעמיים.. ידיה מונחות ונשענות על ירכיי, ואז המשיכה לנשק עוד ועוד.. בעדינות.. לכל אורכו...

היא היתה יכולה להפסיק עכשיו. הפה שלה היה כל כך נעים. הייתי יכול להפסיק עכשיו, לקחת איתי את התחושה הבלתי נשכחת הזאת, ולהסתפק בזה לסקס לשנה הקרובה.

אך לפני שהעמקתי במחשבה על האפשרות הזאת, הרגשתי ששפתיה שנישקו לבסיס איברי נרטבות.. ולשונה נחלצת החוצה.. ומלקקת לה שביל מבסיס איברי ועד הכיפה שבקצה. חיפשתי איפה להניח את ידיי, מאבד את רצוני. ידינו נפגשו על ירכי.. נשכתי את שפתיי כשהליקוקים נשנו, ואז ליטפתי את שערה.

שפתיה נפשקו והיא החליקה אותן סביב איברי. כשהיא לקחה אותי בפיה, והחלה לענג אותי. יכולתי להרגיש את איברי על קירות פיה, מחליק על לחיה מבפנים, וגם המגע הקל עם השיניים לא הטריד אותי.. שפתיה ידעו בדיוק את הלחץ הנכון, וכשהיא שאבה את איברי פתאום, הרגשתי שאני עומד לגמור... הספקתי להזהיר אותה., והבטתי בעיניה היפות כשהיא הרחיקה את פיה, מביטה בי מלמטה, ומיד לוקחת את בקבוק הבירה הריק שלה, ומניחה את הפיה שלו על כיפה איברי, מכוונת להכיל את הפתח ממנו עוד רגע יבקע סילון חם.. כף ידה עוטפת את איברי והיא מניעה את ידה בתנועות קצובות, מלאות וחרוצות שלא נתנו לי הרבה סיכוי להאבק. בידיה, אל מול עיניה, התפרקתי בגניחה ארוכה, יורה את זרעי אל תוך הבקבוק שלה.. מטח אחר מטח היא לכדה את אוני  בבקבוק שלה, מותירה אותי נדהם ואסיר תודה.

צחקתי. צחוק של הקלה ושל אחרי. היית מופתע, ומסוחרר. התכוונתי להגיד "תודה", אבל במקום זה פשוט לקחתי את ידיה של אירית, והרמתי אותה. הפשלתי ממנה את החולצה, ותוך כדי היא פתחה את החזיה. כשהרמתי את חולצתה מעל ראשה היא כאילו נגלתה אלי מחדש.

אירית, בלי חולצה. וברשותך כתפיים יפות ושני שדיים מתוקים שבא לאכול. התנשקנו נשיקה קצרצרה ושלחתי יד אל המכנסיים שלה. היא עזרה לי שם, והתפשטה כשכמעט ולא יכולתי לותר על האחיזה במותניה..

לבסוף, עירומה ויפה, לקחתי אותה אלי. ישבתי על הכורסא, והיא ישבה עלי עם הפנים אלי, ירכיה לצידי, ואני נהנה ללטף אותן. היא ליטפה את פני, ורכנה לנשק אותי. נעניתי והשבתי לנשיקתה, בעוד ידיי מטיילות על צידי גופה, מלטפות את גבה.. היא התנתקה ממני לרגע, ואספה את שערה למעלה, ידיה המורמות מציגות את החזה שלה בצורה מפתה כל כך... זה התכסיס המוכר כל כך, ועדיין אפקטיבי כל כך. מבט זחוח ומרוצה נמרח על פני, והיא מודעת למה שהיא עושה לי...

אני לוקח את זרועה ומתחיל לנשק את כף ידה.. ממשיך אל פרק כף היד ומנשק אותו.. שפתיי מתקדמות מעלה, ומתחילות ללקק את פנים המרפק שלה.. חוזרות טיפה למטה, ושוב מנשקות את פנים המרפק נשיקות חמימות ועדינות. פי מטפס ועולה אל כתפך.. מנשק ומפנק במגע שפתיים... אני שוב מקרב אותך קצת אלי, מניח את ידייך סביב צווארי ומלטף את שיערך. פי מטפס לו אל אוזנך, ולשוני מלקקת ליקוק קטן קטן תחתיה.. אני מנשק סביב אזנך, ומתקרב אל אזנך כאילו ללחוש לך.

ידי מלטפת את ירכך.. גולשת לה אל ירכך הפנימית... אצבעותיי רוקדות סביב איברך.. ומקור החום שבין רגלייך עוד מוסיף ומתלהט. אצבעותיי רק מלטפות מסביב לא נוגעות.. מגרות... אני יודע בדיוק איפה את רוצה שאגע, ואני בינתיים מחכה..

את שומעת אותי לוחש באזנך: "אירית, אני רוצה להחדיר אצבע לתוכך... את כל כך חמה.. ורטובה.. ואני עומד לנעוץ אצבע חקרנית ומענגת אל תוכך.. אל תוך איברך.. אשה... אצבעי שמרחפת קלות על פני הפתח החם נצמדת אליו ואני מחדיר אותה לאט לתוכך... את מורידה מיד את אגנך על מנת להכיל עוד מן האצבע, עוצמת עיניים, ומתמכרת לאצבעי החודרת לאט לתוכך ומחפשת את נקודות העונג שלך.. אני מוצא את הנקודה ההיא, ומורה "בואי אליי" באצבעי, שולח בך גלי עונג שמטילים אותך אלי, ראשך לצד ראשי, ופיך נצמד לכתפי.. כשאצבעי הולכת ומסחררת אותך, גם האגודל שלי מצטרף מבחוץ ומעסה את נקודת העונג הנוקשה מעט, התפוחה והמגורה שבין רגלייך. את מניעה את רגלייך, ויבבותייך נשמעות חנוקות כשאת נועצת את שינייך בכתפי ומרגישה איך אני מביא אותך... לשיא...

וגו....מ....ר...ת...

אני נרגע איתך יחד.. מחבק אותך קרוב וצמוד..

אני לוקח אותך בזרועותיי. כמה שאני אוהב לעשות את זה. לשאת אותך, מוגנת אצלי, שמורה ונערצת, נחה מהכוחות של עצמך.. הישר אל מיטתך.

ירכך המתחככת באיברי כשאני מניח אותך על המיטה, גורמת לי להתעורר מחדש, אם עד עכשיו היה הריכוז מאיברי והלאה.

אני מטפס על המיטה, מכסה את גופי בגופך.. על ברכיי, מהלך סביבך, מלטף ומנשק אותך מכל כיוון אפשרי, ואחרי דקה ידך מתחילה להשלח אל איברי.. במעין משחק כזה שבו תזוזותיי משמיטות אותו מאחזתך וליטופך, אך לא לזמן רב מדי, שכן בזמן הקצר כבר הספקתי להתמכר למגעך. לבסוף אני נעצר, מניח לך לשחק בי, לאחוז בזכרותי ולאחוז בכולי...

אני מסובב אותך אלי, את מביטה בי ואני בך, וכשאני מרים את רגלייך ומפשק אותן, שנינו יודעים שאנחנו רוצים את זה. אני מתמקם בין ירכייך, מכוון את איברי, ונוגע בך. ממש בפתח. נגיעה קלה, ששולחת אותות המבשרים שלך שזהו זה, עוד רגע ואקח אותך, אמלא אותך באיברי ואעשה בך מעשה זכר בנקבה, מעשה גבר באשה.

איברי מחליק אל תוכך. את מרגישה אותו מלא ונוקשה בעטיפת עור חלק ונעים, הולך וממלא אותך. כחציו בתוכך, את כבר מתמכרת להנאה. אני חודר עד הסוף, ומושך את עצמי החוצה... שוב חודר לאט... ומושך קצת החוצה.. אבל הפעם גם אני כבר לא יכול לוותר על חמימותי איברך העוטפת אותי. אני מתמקד בך, והופך את תנועותיי לקצובות.

אגנים מתחברים, איברים נלחצים, ועיני לא זזות ממך. גופך נענה לי בצורה שלא חשבתי שאכיר. כל תנועה שאני מתחיל, גופך כבר נענה לה, וכל תנועה שלך ולא הקטנה ביותר מענגת אותי.. אני בועל אותך, ומתאהב בך שוב.

אירית החלה לנוע תחתיי, מקרבת את אגנה לקראתי עוד לפני שהספקתי להניע את איברי ולהשקיע אותו ברטיבות הרכה שלך. העונג שחשתי רק מלראות אותך תחתיי, הכריע אותי.

כבר לא יכולתי. מה שעשיתי.. מה שעשינו שם אחד לשני באותם רגעים, מעבר לתנועה הקדמונית, היה תענוג חדש. אבל התנועות הקטנות שלה, הפנים שלה שלא יכולתי שלא להציץ אליהן, הגוף שלה כולו, וכל איבר בנפרד, הוציאו אותי כולם מכלל פעולה. ניסיתי. אני נשבע שניסיתי. משהו מעבר לתשוקה, לתאווה, לכמיהה, לערגה, היה טירוף מוחלט ששיתק אותי ולא אפשר לי לעשות דבר מלבד להתמכר לסוג האושר הנהדר והחדש הזה.

לא יכולתי לגמור, לא יכולתי להתרכז, ופשוט הלכתי קדימה. פשוט התכופפתי אליה לנשיקה פרימיטיבית כמעט. מסתבר שאת זה יכולנו. אחרי כמה שניות הבנתי שאנחנו שוכבים בעזרת הלשון בלבד. הריקוד התאוותני שאליו יצאו חסרי מעצורים לשונותינו ושפתינו היה המוצא היחיד שלנו, והעמיק את מצוקתי הטובה, המענגת, הכופה, המשוחררת. לשונותינו נעו בין התחכחות מהירה כאילו היו איברי מין בזכות עצמן, לבין השתתפות בסעודה יצרית וחסרת מעצורים.

הבקעתי דרך מבעד לערפל התשוקה שאפף אותי, וחזרתי לתנועתי המבורכת פנימה.. אל תוך גופה של אירית.. שלחתי את איברי פנימה למלא את איברה, ולכבוש לי את גופה, אך יכולתי להשבע שהיא פועלת גם בתוכי, ומאיברי נמשכה תחושה משכרת אל שאר גופי. הרגשתי שאני.. הרגשתי שאני גם כפיר וגם אירית.

איברי המשיך לתבוע לו את אירית פעם אחר פעם, אגני נצמד לשלה בתנועות חלקות ומדהימות. צווחה חדשה בקעה מגרונה של אירית, והרגשתי שהיא גומרת.. "אילן!!!!"

מיהרתי להצטרף, מהדק את אגני לאגנה, משקיע את איברי עמוק בתוכה, ומתיר את הרסן.. מאפשר לזרם עז להתפרץ מתוכי ולשטוף את אירית.. גמרתי בסערה.. גנחתי ונהמתי כשהתפרקתי בתוכה, ופניה רק אמרו לי אהבה וקבלה.. הוספתי וחדרתי עמוק, מניע את אגני במעגלים קטנים, מסב לאירית עונג שלא הוסתר.. מנשק את רגליה, ומחייך אליה באהבה.

אם רק הייתי יודע כבר מזמן...

שכבתי במיטתה, מחבק אותה קרוב. מנשק אותה. "יעלי..."

כתובת, החלפת טלפונים...

מתקשרים.

זה תמיד רגע אחר. כמה שדיברתם עד עכשיו בצ'אט, זה כמעט לא משנה. הטלפון הוא מדיום חדש ודף חדש ומרגש ומעורר חשש קל.

הקשתי את מספר הטלפון שלה במכשיר שלי.

לחצתי על "התקשר".

ובהיתי במסך בשעה שדפיקות הלב שלי הואצו וחלפו בקלילות על פני הקצב האיטי של הצלצול בצד השני.

הטלפון כבר היה רשום אצלי, ולא על שם אירית, אלא על שם יעל. ידידה שלי. כבר הרבה זמן שלא דיברנו. אני חושב שעברה כבר שנה.. אם לא יותר.

ו.. היא בודאי רואה את שם המתקשר אצלה. אילן ולא כפיר. לא יודעת מה לעשות עם התגלית הזאת.

ידעתי שהיא לא תענה מיד.

חששתי שהיא לא תענה. למעשה, בעצמי שאלתי את עצמי למה אני לא מנתק.

והיא ענתה.

בלעתי את הרוק.

"אירית...?" שאלתי בחצי חיוך.

"כפיר." היא ענתה.

"אני עדיין מוזמן?"

"כן, הזמנה לא מבטלים ככה.."

מזל שהזמנה לא מבטלים ככה.