בגיל 14, הדבר הכי נורא שקרה לי, היה כשאבא שלי גילה שאני מעשן.
לא היה ניראה לי שיהיה לאבא שלי הכי אכפת שאני יעשן, הוא עישן בגילי,
וזה תכלס לא כזה גדול סיגריה פה סיגריה שם.
כשהתחלתי לעשן הייתי גונב לסבא שלי סיגריה, לא לוקח לראות, אחת פה אחת שם.
תכלס הדבר הכי דבילי בעולם, בערך כמו שכולם מתחילים לעשן.
קיצר אני חושב שהדבר הכי נורא, הוא שזהו, כשאבא שלך מגלה שאתה מעשן, הוא תופס ממך בנאדם שונה.
אין הלך, ההורים שלי כבר לא חושבים עלי אותו דבר כמו פעם... כאילו עברי איזה 4 שנים בערך מאז...
ועדין, לא ניראה לי הם תופסים ממני אותו בנאדם, וזה הכי נורא.
סיגריות וכול השטויות האלה זה סבבה והכול,אי אפשר לשנות את העולם רק בגלל שזה לא בריא..
יש הרבה דברים יותר לא בריאים מזה, ניראה לי שזה לא בריא בצורה המטאפורית יותר משזה לא בריא במובן הבריאותי.
כי תכלס כשאנשים שומעים שאתה מעשן, הם ישר "זה לא בריא! זה מגעיל ומסריח!"
בסדר גם אקונומיקה זה לא בריא וזה מסריח, אבל אף אחד לא אומר לאישתו "לא! אל תנקי עם זה את הפנלים!"
בכול מקרה, החלטתי לתפוס את עצמי בידיים וזהו, לסיים עם זה, תכלס פעם זה היה נורא כיף להדליק סיגריה.
זה היה כזה עשן ושטויות ודברים כאלה שרק ילדים בני 14 יכולים להתלהב מהם.
עכשיו זה יותר בסגונן של סגריה בכול הפסקה של בית ספר, כול שיחת טלפון כול פעם שאני הולך לישון.
יאללה אי אפשר יותר, מציק קצת, להתעורר בבוקר זה כבר לא אותו דבר, זה להשתעל ולנשום ולירוק
ועוד מלא דברים לא נעימים, באמת שלא.
אז יום רביעי לפני שבוע, אמרתי לעצמי "יאללה יהלי, חבילה אחת של קאמל זה עוד 4 ליטר דלק..לא עדיף דלק?"
תכלס לא, לא עדיף דלק, זין שאמא שלי תתן לי את האוטו אז מה זה עוזר לי...
בכול מקרה כבר 9 ימים שלא נגעתי בסיגריה, ואני נורא מרוצה מעצמי, כבר עברתי יום שישי אחד, את זה שעכשיו אני יעבור ממש בקלות,
ואתמול הייתי בתלאביב וכמעט נשברתי! באמת שכמעט נשברתי! אבל לא! כול מה שהיה לי בראש זה את אבא שלי, ואיך שהוא לא תופס ממני אותו דבר.
אני לא השתנתי הרבה מאז שעישנתי ומאז שהפסקתי לעשן, לפי דעתי זה אותו דבר הכול, אתמול עישנתי חצי ממה שאנשים פלטו לאוויר..
לפני איזה שעה בערך רבתי קצת עם אחותי הקטנה ואז זה טיפה גדל, וטיפה חשבתי על זה שבמצבים כאלה הייתי מדליק סיגריה.
וזה תכלס לא היה עוזר, פשוט סתם חשבתי על זה שאני הייתי מדליק סיגריה וחושב שזה עושה משהו, ותכלס זה לא עשה כלום.
פתאום אני מסתכל על השולחן בחצר, ואני רואה חצי חבילת סיגריות קאמל סופט.
עכשיו, איזה קטע? מה הסיכוי שאחרי שאני מפסיק לעשן, אני במצב שהכי מתאים סיגריה, ואני חושב על סיגריה, מה הסיכוי שאני יראה חצי חבילה של סיגריות?
אני חושב שהגורל ממש צוחק עלי, אבל ממש.
הקופסא עדין פה, יש עוד קופסאת גלועז שתקועה לי על הקיר, ואני לא נגעתי באף סיגריה בחיי שלא!
תפסתי מעצמי, באמת שתפסתי.
בכול מקרה. אני חושב שאני מאיד מהר מידי, אחרי הכול 9 ימים זה באמת שומדבר.
אני יכול להדליק סיגריה אחת עכשיו ולא לשים זין.
בשבילי אחרי היום השני כבר הייתי בעננים..
אבל נחכה שנה, ניראה איפה אני יהיה אז.
אני מקווה שאז, אני באמת יהיה בעננים..
נבוט.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
נבוט.