נושי

"תמיד רציתי להיות חייל רוקד ושר
רציתי להיות מצחיק ומאושר
שמחייך ושר בקול שירי ביחד
אפילו אם עמוק בלב הוא מת מפחד..."

חחחח איזה יום זה היה.... משהו שבחיים לא עברתי וכנראה שגם בחיים לא אעבור שוב!

בבוקר נסעתי עם אבא לתל השומר... ואז הוא הוריד אותי ונכנסתי לשם לבד. לבד! ואני רואה מלא אנשים עם המשפחות שלהם ועם החברים שלהם וחיבוקים ונישוקים ואני עוד שנייה בוכה כי אני לבד... ואז גיליתי שהיה היום גיוס... ובגלל זה כולם באו עם המשפחות.... מזל!

ואז נכנסתי למבנה ושני חיילים מגעילים אמרו לי להוציא את הצו ואת התעודת זהות... ושעה החייל מסתכל על התמונה ומסתכל עליי.. אפשר לחשוב שהגעתי לכור בדימונה...ואז הוא זרק "בסדר" והמשכתי. הגעתי לדלפק והפנו אותי למחשב הצהוב (WTF?!). ואני מחפשת ומחפשת עד שראיתי שלט "אני מחשב צהוב!". עוד שניה השתנתי מרוב צחוק. ואז חיכיתי כמה דקות בחוץ, עד שיקראו לי.

פתאום אני שומעת ילד אחד אומר "אני בכיתה י'". החיילת לא ידעה מה לעשות איתו והוא כולו מבסוט מהחיים... בוגר מאוד ילד טיפש!

ואז הגיע תורי. חיילת ג'ינג'ית (כמו עדו'ש ורוחמה) הושיבה אותי מולה והתחילה לעשות לי אימות נתונים. זה היה אחד המוזרים והלא קשורים לעולם! ופתאום גאלז מסתובבת אליי ועושה לי שלום ואני כולי בלחץ לא הבנתי מה קורה סביבי. עוד שנייה בכיתי... והיא שאלה אותי כל מיני שאלות שמאיפה אני אומרה לדעת את התשובות שלהן?! חחח מה זה הדבר הזה? ואז היא ביקשה שאני אקריא ואפרש לה כל מיני משפטים. נשבעת שהם המציאו את המילים האלהכדי לראות כמה טיפשים אנחנו יכולים לצאת... איזה מילה עם האותיות הכי לא קשורות בעולם... לא ידעתי איך לבטא את זה אפילו.... ואז היא שאלה אותי למי אני רוצה להוריש את חפציי כשאני אמות.... אההה עוד לא התגייסתי וכבר הורגים אותי!?

ואז עברתי למחשב הכחול... נראה לי שזה המחשב הכי מפחיד... זה אומר שהולכים לרופא. ואני מחכה בתור לתת להם את התוצאות שלה בדיקת פיפי ופתאום אני שומעת את החיילות שנמצאת שם מדברות על איזה לא כיף להן לעשות פיפי נהננהנ.... מה גם אנחנו נהיה ככה?!?!??

במשך שעה (55 דקות ליתר דיוק!) חיכיתי בתור לרופא. פגשתי את גאלז שוב (שהפעם עשתה בדיקת דם...) ואת מור פרץ. ואז קראו לי. וזה לא קריאה ברורה "מירב בואי לרופא"... הם יורים איזה עשר שמות בבת אחת ואתה צריך לנחש אם זה אתה או לא אתה.

הגעתי לחדר בדיקות וגיליתי שאני עם רופאה! איזה כיף להלהלה....ואז אמרו לנו להוריד נעליים.. נורא טיפשי! חחח הם רצו שנתרגל למצב הזה של ההתפשטות אז קודם נעליים ורק אחר כך בגדים!?!? הגעתי לרופאה והיא כנראה רצתה לראות כמה אני טובה בריקוד... אחרת אני לא מוצאת שום סיבה לעשות "רלווה" (לעמוד על קצות האצבעות...). ואז היא אמרה לי שאין לי פרופיל כי אני לוקחת רוקוטאן ולא הבאתי אישור מהרופא.... חחח אז בינתיים אני לא מתגייסת.. חחחחח

הפנו אותי למחשב הירוק ואז נכנסתי לחדר מחשבים של המבחן הפסיכוטכני.... אההה פשוט לתקוע כדור ברקה וזהו.. סתם חבל לסבול... שעתיים של מבחנים שונים ומשונים. מבחן אחד של הבנת הנקרא, של מתמטיקה, של צורות, של כל מיני צרופים, של מילוי הוראות ואז עוד שני שאלונים על מי אני ואיך אני אהיה בצבא... והקטע הכי נורא?! שאיזה 10 פעמים הופיעה השאלה מה יקרה אם אני אהיה מדריכה בצבא ( לא רוצהלא רוצה לא רוצה).

חחח ואז אמרו לי שאני יכולה הביתה... איזה כיף!!!!

אהההההה אני מלשבית מן השורה!

מירב

נ.ב

ח"ח למי שקרא הכל... אוהבת =]