|
 כינוי:
בן: 34
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: |
בלוג זה לא תוכנית ריאלטי
השבוע הגיע עובד חדש למשרד, ולסין בכלליות. זה לא שהאחרים כל כך ותיקים {הכי ותיקים פה כבר 5 חודשים בערך}. אז קוראים לו כריס, הוא אמריקאי, הוא מדבר כמו בחורה והצחוק שלו מעצבן. חוצמזה הוא בסדר. העובדה שהוא חדש פה גורמת לי לחשוב על התקופה שאני עברתי לפה: בסך-הכל הייתי מאושר בארץ, וההורים שלי "גררו" אותי לפה ואני הייתי ממש מדוכא, ואני באתי מתל-מונד, שזה ישוב קטן שכולם מכירים את כולם {בעיקר כי כולם קרובים של דור}.. ישר לעיר הגדולה, העמוסה והמזוהמת בעולם.. וואלקום טו שנגחאי!! כאן הנשים מכועורות והדשא לא אמיתי.. {וזה היה רפרנס לשיר הידוע פרדייז סיטי של גאנז אנד רוזס}..
היום היה קצת משעמם בעבודה, אז קראתי קצת על סופרמן, ופתאום קיבלתי השראה {שזה קורה לי שם הרבה.. וכבר מזמן שמתי לב שאני מקבל השראה כשמשעמם לי.. ככה קיבלתי הרבה השראה בשיעורי מתמטיקה חח}.
אז הרעיון הוא קומיקס בסגנון הירוז או אקס-מן, על אנשים עם יכולות / סופר-גיבורים. כבר יש לי עלילות אבל אין לי ממש רעיונות ליכולות {אתם מוזמנים להציע!!}. אבל אתם מכירים אותי, זה יהיה מטורף! =]
ולא.. זה לא יחליף את MOTHER כי אני רוצה לפחות לסיים את העלילה הראשונה.. ואולי אני אמשיך אם יהיה ביקוש כי כבר יש לי רעיונות לעוד 2 וחצי עלילות.. אבל מהעלילה השניה הסגנון יהיה שונה לגמרי, עלילתית וציורית. הסיבה לכך - בהמשך!
לפני ההסבר, הסבר אחר! בלוג זה לא תוכנית ריאליטי! דיברתי עם מישהי מקודם והיא אמרה שבלוגים זה סוג של חשיפת יתר על עצמך, אבל זה בגלל שכל מי שהיא מכירה כותב יותר מידי על עצמו.. אז אמרתי לה שאני אוהב להתפלסף ולחפור ולפרסם יצירות שלי פה וסקירות ועניינים.. ואני עושה את זה כי אני נהנה לכתוב. בהתחלה לא ידעתי איך לכתוב / לחפור והייתי בדיכאון עמוק אז בגלל זה כל הפוסטים הראשונים היו די ריקניים ומשעממים. אבל אני חייב להגיד שהבלוג הזה עזר לי בתקופה ההיא.. ולא ברור לי למה עכשיו כשכן מעניין פה יש פחות תגובות / קוראים.. טוב נגיד.. =/
אז הסיבה לשינוי בסגנון.. תחזיקו חזק! *תופים* היא.. {כן.. כן.. תיהיו במתח!}
קנו לי טאבלט
"אמ.. ניב.. מה זה טאבלט?"
טאבלט זה לוח גרפי, לוח שמתחבר למחשב ואפשר לצייר עליו וזה ישר עובר למחשב, בלי דפים בלי עניינים, וזה רגיש לעוצמה.. הנה הציור הראשון שהיה רק להרגיש ולנסות להבין ולבדוק והכל.. והנה הציור השני והשלישי וניסוי צבעים והנה לסיום גם משהו קצת יותר רציני.. אה ואני גם עובד על משהו בשביל ההאיור השבועי בבלוג של אביב אור המוכשרת במיוחד!
זהו! לילה טוב!
{עוד חודשיים ויומיים לקנדה}
{עוד חודש יומולדת לבלוג}
{עוד חודש ו9 ימים יומולדת}
| |
THE NIV MAN ADVENTURES
אני תמיד שונא להתחיל פוסטים. תמיד לחפש את המשפט שיגרום לכם להמשיך לקרוא עוד קצת. אפשר לקרוא לו "משפט הקסמים".. אז בפוסט הזה לא יהיה "משפט הקסמים" או שבעצם כל הפסקה הזאת בעצם מהווה את "משפט הקסמים".. {דווקא שם טוב לסרט / ספר..}
אז מה בעצם היה בתקופה האחרונה? טוב אז היה חופש והמשפחה שלי נסעה לארץ לשבוע ואני נשארתי לבד. אני לא הולך ממש להכנס לסיבות, אבל אחת מהן הייתה שלא היה לי את הפספורט עד שבוע לפני שהם נסעו. אז בתקופה הזאת הכנתי לעצמי את האוכל {פסטה שלא הייתה מספיק במים עם רוטב עם יותר מידי מים למשל}, שמעתי מוזיקה בפול ווליום, ראיתי סדרות כל היום ו.. אמ.. זהו.. היה משעמם קצת..
באחד הערבים נפגשתי עם טל בקולד סטון {גלידריה} שזה בעיקרון ברחוב שלי אבל איזה 10 דקות הליכה, וברחוב היו דוכנים וכאלה. אז הלכנו קצת ברחוב ואמרנו שהיא תתפוס מונית בהמשך.. אבל {!!!} היא החליטה לקנות מתנה לאחותה, בכל הכסף שהיה לנו. ורק חמש דקות אחר כך קלטנו שאין לה כסף למונית וכולם אצלה בבית ישנים. אז הלכנו עד לבית שלי והבאתי לה כסף..
כמה ימים אחר כך חזרנו לרחוב הזה {גם בערב} הפעם עם בר {ישראלית חדשה}. הסתובבנו קצת ואז הגענו שוב לקולד סטון. ישבנו שם וסתם דיברנו על כל מיני דברים כשבאיזהשהו שלב טל שאלה "תחשבו על משהו רגע, איזה מוזר זה בני אדם?" ואיכשהו הגענו לזה שהיא שאלה אם חיות יכולות לתקשר ואני אמרתי "מה את חושבת ש'האו האו' זה סתם?!?".
אני יודע שהפרק של MOTHER ממש לא היה אמור להתעכב ככה {בעיקר כי קצר} אבל אין לי זמן ממש לעבוד עליו. נשאר רק להוסיף את הטקסט. אז אני מתנצל ואני מקווה שבקרוב הפרק יעלה.
אבל, פיצוי קל. אתמול בעבודה דיברתי בפייסבוק עם חברה של אחות שלי והתחלתי לצייר קצת כי שיעמם לי וקניתי עט חדשה. אמרתי לה "אם היית יכולה ליצור סופר-גיבור איך הוא היה נראה?" והיא בתגובה "כמו באטמן" אוקיי "איך יקראו לו?" באטמן? לא "ניב-מן!" אמ.. "ואיזה צבעים?" כמו של באטמן? בערך "סגול וצהוב".
והרי התוצאה: כאן
{אני מודע לעובדה שאנטומית זה לא שיא המוצלחות אבל זה שיפור אדיר לעומת מה שעשיתי לפני שהתחלתי להתאמן על אנטומיה.. הבלוג הזה הוא הסיבה שהתחלתי ללמוד אנטומיה}
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
