|
 כינוי:
בן: 35
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2008
FAITH NO MORE - THE REAL THING
אוח.. מייק פאטון.. הסולן האגדי.. האמת שבהתחלה לא הבנתי מה כולם כל כך מתלהבים מפיית' נו מור ומייק פאטון, אבל אחרי שהקשבתי לכל האלבום הזה פאטו הפך לסולן השני האהוב עליי {אחרי ברוס דיקסון מאיירון מאידן כמובן}.
אז מה כל כך מדהים בקול של פאטון? הוא יכול להישמע כמו ילד בן 6. הוא יכול להישמע כמו טרול כחול עם חומוס. הוא יכול להישמע כמו זמר חתונות. והוא עשה קולות ב"אני אגדה". כן.. הוא היה היצור..
אבל לא רק הקול של פאטון עושה את פיית' נו מור. הליריקה המצויינת, והשינויים המטורפים באמצע השירים.. זה רק חלק מהגאונות פה.. כשאני אומר שינויים מטורפים אני לא מדבר על פרוג סטייל אופת'.. זה משהו.. אחר.. כמו למשל ש2 הדק' הראשונות של ZOMBIE EATERS הם אקוסטיות ורגועות ואז.. בום! אתם מבינים לאן אני חותר?
פיית' נו מור מנגנים Fאנק מטאל / רוק, אבל לא משהו בסגנון של רד הוט צ'ילי פפרז אלא משהו יותר בסגנון של רייג' אגיינסט דה מאשין אבל יותר מורכב. פיית' נו מור דומים לרייג' אגיינסט בעיקר מבחינת הבאס, שאני מניח שעושה את הFפאנק מטאל כל כך פאנקי, אבל עדיין לפיית' נו מור יש את הסאונד שלהם. יש להם קלידן שמרגישים רק בחלק מהשירים, ויש את השיר WOODPECKER FROM MARS האינסטרומנטאלי שכולל כינורות ונשמע די מגניב.
ובואו נדבר שניה על השיר EDGE OF THE WORLD. זה השיר השקט האמיתי באלבום הזה ואחד האוהבים עליי. אבל עצם העובדה שהוא שקט לא אומרת שהוא רגוע. אחרי שקוראים את הטקסט אפשר להבין שהשיר על פדופיל. למרות שזה לא פשוט להבין את זה.
חוץ מזה, האלבום כולל גם קאבר מצויין לWAR PIGS של בלאק סבאת', את EPIC שבעצם הגדיר את הFאנק רוק ושירים אחרים בנוניים למדי.. זה לא שהם גרועים.. פשוט לעומת האחרים הם פחות טובים..
אני לא חושב שמציתי פה את האלבום כמו שצריך.. אז אני אגיד שאני ממליץ לשמוע את כל האלבום בשביל להבין מה זה פיית' נו מור.. ולגבש דעה משלכם כמובן!
ציון 7.5 מ10
1. From out of nowhere
2. Epic
3. Falling to pieces
4. Surprise! You're dead!
5. Zombie eaters
6. Edge of the world
7. The real thing
8. Underwater love
9. The morning after
10. Woodpecker from Mars
11. War pigs
| |
פ..פסימי?
כן, נו.. אל תגידו שעד עכשיו לא שמתם לב לעובדה שאני פסימי!
אבל בואו נודה בזה, יציאות ציניות-פסימיות-אדישות זה הכי מצחיק.
אממ.. אבל חוץ מהעובדה שכולנו הולכים למות יש עוד דברים מעניינים לכתוב.
אז כפי ששמתם לב, לא עידכנתי עידכון כזה כבר.. אה נו למי איכפת..
בכל מקרה, בקרוב יהיה לי פחות זמן לעדכן.. ככה שאם אני אעדכן, רוב הסיכויים שזה יהיה איזה ביקורת.
אתם בטח שואלים לאן אני הולך {או שלא.. תלוי בכם}, אז ככה: יש לי מבחנים. אבל לא המבחנים האמיתיים. מתחילים ביום שני. עד סוף החודש. וגם יש לי שיעוריים פרטיים במתמטיקקה.. שמאוד מיותרים לדעתי כי אין סיכוי שאני אשתמש בכל הנוסחאות הדביליות האלה שאנחנו לומדים. כאילו.. איפה? איפה אני כבר יכול להשתמש בזה בקולג' לאומנות אה? בואו נגיד שאני אצטרך לעשות קצת מתמטיקה בקולג', אני לא חושב שאני אצטרך לדעת נוסחא ריבועית או נוסחאת הילטון או נוסחאת פריס או נוסחאת בריטני או נוסחאת מטאליקה או מה שלא פאקינג יהיה! אני מקסימום אצטרך לחבר 5 ו6 ביחד ולמרות שאני יודע שהתוצאה היא 42, אני עדיין יכול להשתמש בפאקינג מחשבון בכל פאקינג מקרה!!
אבל, הבלוג הזה לא הולך להפוך לבלוג תמיכה מתמטית בקרוב, ככה שבואו נדבר על הנושאים הישנים, המוכרים והאהובים שלשמם התכנסנו כאן היום.. או אתמול.. או מחר.. בעצם אתמול לא.. מחר אולי.. אה איפה הייתי?
אה כן, החיים שלי הם הנושא הזה. וגם הסרטים / הקומיקסים / הסיפורים שלי הם אחד הנושאים האלה. אבל כשהשני מושפע כל כך מהראשון, אי אפשר לא לספר על שתיהם ביחד נכון? אז בואו, הקשיבו לסיפור החמוד שלי:
הההההההיום, מין רצתה שאני אעזור לה לצלם אותה קוברת את אמא שלה. ז"א.. ציור של אמא שלה. ההורים שלה גרושים ואמא שלה עזבה אותה כשהיא הייתה ממש קטנה וזה מסובך.. עזבו.. קיצר הלכנו לקנות את חפירה. ומצאנו רק אחד קטן כזה לגינה... ואז מצאנו איזה מקום טוב שאפחד לא רואה במילא. אבל היא רצתה ללכת לחפש אתר בניה ולנסות למצוא שם את חפירה גדול. בדרך סיפרתי לה שכשהייתי בן 8 ככה בנו בניין לידנו, וכמה פעמים אנחנו ניכנסנו וגנבנו דברים ועניינים. אבל אפעם לא היה שם את חפירה. אני חושב. בכל מקרה היא התחילה לחפור ואני צילמתי והיא קיללה ואני סיפרתי בדיחות ואחרי 10 דק' נגמר הדיסק והיא החליטה לחפש אתר בניה. אז יאללה התארגנו ויצאנו לדרך. אחרי 2 מטר ראינו שלט שהיה כתוב שאסור לחפור באזור שחפרנו בו כי זה יכול להיות מסוכן. אבל אמרנו פאק איט והמשכנו. קיצר, ראינו כזאת גדר כחולה של אתר בניה אז אמרנו יאללה אתר בניה וואו! אבל לא. זה היה מין מקום שזורקים בו זבל וקרשים ומי יודע מה. הייתה שם מין בקתה ואיזה זקנה יצאה אלינו ומין שאלה אותה אם יש לה את, היא אמרה שהיא לא יודעת והיא ניכנסה עמוק עמוק לתוך החושך ואחרי מיצמוץ או שתיים כבר לא יכולתי לראות אותה. טוב קיצר נכנסנו טיפה עמוק יותר בשביל לחפש את ופתאום התחיל לנבוח עלינו כלב בלתי נראה והזקנה באה בחזרה ונכנסה לבקתה שלה. אנחנו החלטנו לצאת משם ושזה יהיה רעיון גאוני לסרט אימה.
-=סוף=-
חוצמזה אני עובד על עוד פרוייקט לאומנות שהוא סרט.. משו מוזר.. אמ.. אני אעלה את זה ביום רביעי כניראה..
ואם אין לכם כוח לקרוא הכל אז בטח דילגתם עד לפה כי ראיתם תמונות, אז בטח לא תקראו את המשפט הזה... אבל אם כן אז רק תדעו שעכשיו הולכות לבוא תמונות למרות שאתם כבר בטח רואים את התמונות אז במילא דילגתם על הקטע המיותר הזה:
[צולם ב29.1.2008, שנגחאי]
| |
28 DAYS LATER
הסיפור מתחיל פחות או יותר כשג'ים מתעורר, 28 יום אחר כך.. לא שהמספר הזה משנה משהו. אז אחרי שהוא התעורר, ג'ים גילה שהוא לבד בבית החולים והוא יצא וגילה שהוא לבד בכל לונדון אבל במהרה אנחנו מוצאים אותו נרדף ע"י חבורה של טרולים זועמים. אבל אז באים זוג מוזר שמציל אותו ומסביר לו מה קורה ואז הם הולכים לבית של ההורים של ג'ים ואז פילים סגולים מעופפים וצמר גפן מתוק ו.. אה אופס.. זה היה החלום שלי..
28 יום אחרי הוא משעמם. כל כך השתעממתי שכמעט נרדמתי. הוא גם היה די צפוי. ושיטחי. ומשעמם.
הדמויות היו משעממות וחסרות כל עומק, למרות שהיה איזהשהו ניסיון ליצור להם עומק כלשהו, אבל גם אז זה לא היה יותר מידי.
ה"טרולים הזועמים" {הם לא באמת היו טרולים.. הם היו בני אדם שנגועים במגפה..} היו מצחיקים בטירוף.. אני מתאר לעצמי שהבמאי לא תיכנן אותם ככה.. אבל יכול להיות שזה המחסור בתקציב או אולי חוסר יצירתיות מצד הבמאי אבל כל פעם כש"הטרולים" רצו זה היה כמו ארנבים על ספידים.. הזוי..
ובעצם, זאת הסיבה היחידה שאני יכול לחשוב למה כדאי לראות את הסרט. הרי העלילה כל כך טיפשית ו"אני אגדה" לקח פחות או יותר את אותו הרעיון ועשה אותו יותר טוב {ביקורת בקרוב..}... אבל אולי זה התקציב...
יודעים מה? בואו נתן להם עוד נקודה: הם בריטים. מבטא בריטי עושה לי את זה. מהרגע שהתקבלתי לקולג' בלונדון אבל זה לא עקרוני.
עכשיו לא החלטתי אם אני רוצה לראות את הסרט המשך {28 שבועות אחרי} או לא.. כי בעיקרון עשו אותם בהפרש של 5 שנים ככה שאולי הם הספיקו לצבור מספיק כסף או אנשים יותר מוכשרים בשביל התסריט והבימוי..
קיצר, קציצה.. ז"א.. לא חובה..
ציון:
4 מתוך 28.. ז"א 10..
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
